ברגע שלכדתם את הצופה, המשימה הבאה שלכם היא לעבוד על הפרקים הראשונים ולהציג את הדמויות, המיקום, והסיכונים. ה-20%-25% הראשונים מהסיפור הם ההכנה. במבט ראשון, זה נראה כמו המון מהסיפור להקדיש להכנה, אבל אם אתם רוצים שהצופים יישארו עם הסיפור שלכם, עליכם לתת להם סיבה שיהיה להם אכפת. והחלק החשוב הזה בסיפור הוא איפה שאתם משיגים את זה. סקרנות תמשוך את הצופים רק עד נקודה מסוימת. ברגע שלכדתם את תחושת הסקרנות הזאת, אתם צריכים למשוך אותם יותר בכך שתצרו חיבור רגשי בין הקוראים והדמויות.
ה"התחלה" היא יותר מסתם רגע של הצגת הדמויות והמיקום או להסביר את הסכנות. הצגת הדמויות עצמה בטח לא תיקח יותר מכמה סצנות. אחרי הצגת הדמויות המשימה שלכם בלהראות את הדמויות ולהראות את הסיכון מתחילה באמת.
מה היא הצגת הדמות/המיקום/הסיכון?
הרבע הראשון של הסיפור (המערכה הראשונה) היא המקום לשים את כל הרכיבים החשובים בסיפור שלכם. העצה המפורסמת של אנטון צ'כוב "אם במערכה הראשונה תָּלִיתָ אקדח על הקיר, אזי במערכה הבאה הוא אמור לירות" היא נכונה גם הפוך: אם דמות תירה באקדח מאוחר יותר בסיפור, אז יש להציג את האקדח במערכה הראשונה. הסיפור שאתם יוצרים במערכות הבאות רק יווצר מהחלקים שהראתם לצופה במערכה הראשונה. זאת החובה הראשונה שלכם בחלק הזה.
החובה השנייה שלכם היא להרשות לצופים את ההזדמנות ללמוד על הדמויות שלכם. מי האנשים האלה? מהי תמצית האישיות שלהם? מה האמונות שלהם (או יותר חשוב, מה האמונות שלהם שיאותגרו או יתחזקו בסיפור)? אם תוכלו להציג דמות ב"רגע שלה", אז תוכלו להראות מיד לקוראים מי האדם הזה. משם, העלילה תיבנה כשתעמיקו את הסיכונים ותכינו את הקונפליקט שיצא באירועי המפתח והמחולל.
לאן שייכות ההצגות?
ההצגות צריכות להתחיל בפרק הראשון. לפי מספר הדמויות או כמה שהמיקום מסובך, תרצו לרווח בין ההצגות הללו בכמה סצנות מוקדמות. הדבר הכי חשוב לחשוב עליו הוא הצורך לתת לדמויות מספיק מקום בפרקים הראשונים כדי שתוכלו להתמקד בלפתח אותן. זה לא אומר שצריך להאט את העלילה או להתברבר. כל סצנה חייבת להיות חשובה לעלילת הסיפור: כל סצנה חייבת להיות דומינו שמזיז את הדמויות קדימה עד לנקודת האל-חזור. אבל אל תדחסו יותר מדי אקשן לסצנות הראשונות עד שתבזבזו את ההזדמנות ליצור את הדמויות שלכם לפני שהכדורים יתחילו לעוף בהתחלה.
דוגמאות מסדרות
בואו נראה איך היוצרים והבמאים של ארבעת הסיפורים שלנו ניצלו את המערכה הראשונה שלהם.
השמיניה של גיורא חמיצר (2005): גיורא מציג את הדמויות, את המיקום ואת הסיכון, כל השלושה, ממש בפרק הראשון. ממש בהתחלה, אנחנו פגשנו את כל חברי השמינייה, הבנו את המיקום, וראינו מה הסיכון שעומד בפני משפחת דביר אם עמוס לא יסתיר אותם היטב מפני רוברטו והעוזר שלו. עד שהגענו לנקודת העלילה הראשונה, אנחנו כבר הכרנו את הדמויות: האהבה של איה לאדם, הילדותיות במקצת של ניני שמלאה גם בחוכמה ובתבונה, את השגעונות של רוחל'ה ואת העקשנות של מיקה, כולם מוכנים לשימוש בהמשך הסדרה. גם הכרנו את רוברטו, את הבוס המסתורי ואת דדי ודגנית. לפני סוף המערכה הראשונה, איה ואדם ביחד, ורוברטו מגלה שאבנר מתכנן יותר ממה שהוא מראה- מה שאמור להניע את כל שאר הסיפור.
נעלמים של ירון ארזי (2016): הרבע הראשון בסדרה הזאת הוא לחלוטין ולגמרי לגבי פיתוח הדמויות בעלילה. עם הפלאשבקים והתקדמות העלילה האמיתית של אמה ואלון בהווה, אנחנו רואים היטב את הדמויות בדיוק איך שהן צריכות להיות. אנחנו רואים את אמה ועידו מתחילים להתאהב אחד בשנייה, את אלון שמוצא את היומן של דריה ומתאהב בה דרך זה, ואת דריה ואת הרצון הבלתי מתפשר שלה לפתרון התעלומה. אנחנו רואים את דריה מגלה לגבי הרעלת המים, ומכירים לאט את אשמורת ואת השחיתות שבה. כשאנחנו מגלים על האיש המסתורי בברדס, אנחנו כבר מבינים שמשהו מסוכן קורה פה. הציגו בפנינו גם את כל תושבי אשמורת. ואנחנו גם מבינים שמסוכן מאוד לחקור את העניין, כי שיפוצניק שמנסה לעזור לשלישייה נרצח בדם קר.
סוסי פרא של אמיל בן שמעון וליאת סביון (2016): במערכה הראשונה אנחנו מבססים את המקום, חוות חופש, שם נמצאים הילדים העשירים ורוכבים על סוסים לצד ילדי הפיילוט המסכנים שנחשבים לנחותים. אנחנו מגלים על הפערים בעיניו של נתי אביטל, הדמות הראשית, וכיוון שהוא וניסו חדשים במקום אנחנו מגלים גם עליהם. אנחנו רואים כיצד נתי מוכשר בטיפול בסוסים, את הרצון שלו לעזור לעלמה, וגם את היחסים של עלמה וליבי- שמונעים ממנו להשיג אותה. כמעט כל הדמויות החשובות מוצגות, ואנחנו מבינים מיד מה הסיכון, לא רק לנערי הפיילוט אלא לכולם, כי ניסו נעצר ואנחנו מגלים שיש בעיה בחפירות.
כדברא של מיכל קופר קרן (2017): לאחר המאבק הראשוני מול הגרומלים, הסדרה מאטה במקצת כדי שנכיר את הדמויות הראשיות- קירקי ולילה- ואת שאר תושבי קיבוץ כנען, שילוו אותן בהרפתקה שלהן. אנחנו כבר יודעים שהגרומלים מסוכנים במיוחד, אבל התגובה של קירקי למה שקורה, בעיקר הרצון שלה למצוא את הלנה והמאבק של הגרומלים למצוא אותה ולהרוג אותה, עוזרת לנו להבין על מה היא נלחמת ומה יקרה אם תיכשל. כשלילה מנסה לחקור מי האחות שלה, אנחנו גם מכירים את הגרומלים והכדברות, מה שמאפשר לנו לדעת עליהם גם בשאר הסדרה.
מה למדנו?
אז מה נלמד מהמערכות הראשונות הנהדרות האלה?
אם הלכידה עשתה את העבודה, תוכלו להאט מספיק כדי להציג במחשבה ולהעמיק את הדמויות שלכם.
נקודות האישיות הבולטות, המוטיבציות והאמונות של הדמויות צריכות להתפתח.
הנקודות הבולטות במקום צריכות להיות מוצגות, כך שלא תצטרכו להאט במערכה השנייה ולהסביר דברים. הצופים צריכים להבין את המקום עד נקודת העלילה הראשונה.
העובדה שהצופים מפתחים קשר עם הדמויות מעלה את הסיכון. תבהירו את הכול כשתבהירו מה יש לדמויות (ולצופים) להפסיד בקונפליקט שבא.
תוודאו שכל סצנה חשובה. כל סצנה חייבת להיות דומינו שמפיל את האבן/סצנה הבאה, והכול נבנה לנקודת העלילה הראשונה.
הרבע הראשון של הסיפור בונה את הבסיס לכל הסיפור שלכם. בסיס חלש יפגע גם בקונפליקט הכי טוב ובשיא הכי טוב. תבנו את היסודות, תכינו את כל החלקים החשובים, ותתפסו את הצופים בדחף לנסות ולגלות מה קורה לדמויות שלכם.