שיעורי כתיבה של יוסי- מבנה הסיפור- נקודת האמצע

[YossihNew]

כל הכותבים תמיד מחפשים את ה"מרכז" שעליו יהיה "תלוי" כל הסיפור. המרכז הזה הוא נקודת העלילה השנייה, או נקודת האמצע, שמחלקת את המערכה השנייה.

 

[YossihNew]

באמצע הסיפור שלנו, משהו מדהים קורה. הנה אנחנו, מתעסקים בעניינים שלנו, מטיילים במדבר האינסופי של המערכה השנייה, ואז - בום! באנג! שאזאם! - הכול משתנה שוב. הבמאי האגדי סם פקינפה אמר שתמיד חיפש "מרכז" עליו יוכל "לתלות" את הסיפור שלו. המרכז הזה הוא נקודת העלילה המרכזית השנייה שלכם, נקודת האמצע, שמחלקת את המערכה השנייה.

נקודת האמצע היא מה שמונע מהמערכה השנייה להיגרר. זה מה שמפסיק את התגובות בחצי הראשון של הסיפור ומכין את שרשרת הפעולות שתוביל את הדמות לשיא. בדרכים רבות, נקודת האמצע היא כמו אירוע מחולל שני. כמו האירוע המחולל הראשון, הוא משפיע ישירות על העלילה. הוא משנה את זרימת הסיפור. והוא דורש תגובה מוחלטת שמשנה את הסיפור מהתגובות. ההבדל הכי גדול הוא שתגובת הדמות היא לא רק תגובה, אלא הרגע בו היא מתחילה להשתלט על הסיפור ולפעול נגד הכוח הרע.


מהי נקודת האמצע?

אם נחזור למחשבה על הסיפור כמו טור אבני דומינו, נוכל לחשוב שנקודת האמצע היא שינוי בדוגמה של הדומינו. שרשרת התגובות מהחצי הראשון של המערכה השנייה סופסוף נתקל באבן הדומינו האחרונה- ומתחיל טור חדש של אבני דומינו. זה רגע גדול בסיפור, סצנה חשובה, אחת שהיא התוצאה ההגיונית של הסצנות הקודמות, אבל גם אחת שהיא חדשה ושונה באופן דרמטי מכל מה שקרה קודם. זה יכול להיות לכידת הדמויות הראשיות. זה יכול להיות קרב. זה יכול להיות מוות של דמות חשובה. אולי זה משהו פחות דרמטי, כמו החילוץ של הדמות הראשית מההר במהלך הסערה, או נאום חשוב.

לא משנה מה האירוע הנבחר, נקודת האמצע היא עוד רגע בסיפור שמשנה את כיוון הדמויות. זה הרגע שידחוף אותן מהפעולות המגיבות שלהן. מעכשיו, אם הן רוצות לשרוד (רוחנית או פיזית - או שניהם) הן צריכות להפסיק להגן על עצמן ולהתחיל לתקוף. סדרת הפעולות (שנשוחח עליהן יותר בפעם הבאה) לא תמיד תהיה הסתערות דרמטית על הטירה של היריב. לפעמים, זה יכול פשוט להיות התנגדות וצעד ראשון להחלטה לא לסבול את "זה" (מה ש"זה" לא יהיה בסיפור) יותר.


לאן שייכת נקודת האמצע?

באופן בלתי מפתיע, נמצא את נקודת האמצע (תופים בבקשה) באמצע הסיפור. נקודת האמצע שלכם צריכה להתרחש לאחר 50% מהסיפור. למה, אתם שואלים? מיד, נוכל לראות כמה סיבות חשובות למיקום.
​

1. בתור הסצנה האמצעית בסיפור, זה המרכז שלכם. אם היא תקרה בכיוון אחר, היא לא המרכז (אם הבנתם את זה, תנו לעצמכם טפיחה על השכם).​
2. כמו נקודת העלילה הראשונה שלכם לאחר 25% מהסיפור, נקודת העלילה השנייה לאחר 50% היא מיקום אינסטינקטיבי. הצופים חשים בפנים שמשהו גדול עומד לקרות בסיפור. אם התפתחות חדשה ומעניינת לא תשנה דברים בכל רבע בסיפור, נרגיש שהכול נגרר ונתעצבן.​
3. הסיפור שלכם דורש את החצי הראשון כדי לפתח את הדמות, את הדילמה ואת החולשות הפנימיות. הוא צריך את החצי השני של הסיפור כדי לפתור את כל הבעיות מהחצי הראשון. נקודת האמצע היא נקודת המפנה (הסיבוב, בערך) בין שני החלקים הללו בסיפור. אם תהיה רחוקה מדי מ-50% מהסיפור, נקודת האמצע תחתוך את ההתפתחויות החשובות בחצי זה או אחר של הסיפור.​

דוגמאות מסדרות

אז מה הסדרות שלנו אומרות על נקודות האמצע בסיפור שלהן? בואו נראה איך נקודת האמצע מופיעה במגוון דרכים.

השמיניה של גיורא חמיצר (2005): גיורא גורם לכולנו להזדקף כשהוא פוגע בנו בנקודת אמצע נהדרת. לא רק שהוא נותן לנו חשיפה בלתי צפויה (האמנם?) של הזהות של איה לאדם, הוא גם מפתיע אותנו כשדדי מהמם את דגנית וחושף בפניה שהוא בעצם האבא של איה וניני, עמוס. עד עכשיו, האלמנט של הטורבו טיים היה די נסתר בסדרה. עכשיו, יותר אנשים יודעים עליו, ומשפחת דביר סיימה את תקופת התגובה בפעולות חזקות שיכריחו אותם להתחבר שוב אחד לשני.

נעלמים של ירון ארזי (2016): תקופת התגובות של אמה, אלון ועידו נגמרת כשהם סופסוף מצליחים לאתר איפה הנעלמים נמצאים. אנחנו גם רואים טוב מאוד איך דריה, דניאלה ושאולי הגיעו למצב של חטיפתם. פתרון התעלומה נמצא פתאום בהישג יד. אמה, אלון ועידו מבינים סופסוף את מה שהוסתר מהם: שמישהו מרעיל בזדון את המים של אשמורת, ושתי החקירות מתאחדות. כולם מפסיקים להגיב ומחליטים לחקור (גם אם היחסים נהיים מתוחים). לראשונה הם שולטים בכל המידע והרעים במצב די קשה.

סוסי פרא של אמיל בן שמעון וליאת סביון (2016): התקופה המעורפלת של ניסו אצל דאנו מסתיימת בפתאומיות כשדאנו דורש ממנו לפנות את החווה בלילה למען מירוצי סוסים בלתי חוקיים. זה היה יכול להספיק, למען האמת, להיות נקודת אמצע נהדרת. אבל הסדרה מסבכת את הדמויות שלנו עוד יותר כשליבי מגלה דבר נורא: המצלמה של לאוס צילמה את נתי ועלמה מתנשקים והוא רותח מזעם. עכשיו נתי נמצא במבחן רציני. לא רק שחבר שלו מנסה לסדר אותו, גם העניינים הרומנטיים שלו מסתבכים והוא צריך להחליט איך לפעול בעניין עלמה.

כדברא של מיכל קופר קרן (2017): מאז שהפכה למגנא, קירקי ביצעה משימות שלארה הטילה עליה ולילה ניסתה לגלות מה עומד לקרות לה, כך שהן רק הגיבו. אבל כשהנבואה מגיעה ומסתבר שלילה עומדת למות ביום המאורות, הכול משתנה. קירקי כועסת על התפקיד שהוטל עליה, לילה מנסה למצוא דרך להיחלץ מהמצב ושרון מגלה מי הכדברא שמסתובבת בקיבוץ ומתכנן ללכוד אותה.

מה למדנו?

אז מה למדנו לגבי נקודת האמצע? מהם האלמנטים הכי חשובים שיהפכו את המרכז לדבר זכור וירשו לכם להעביר את הסיפור קדימה עד לשיא?
​

1. נקודת האמצע צריכה להתרחש לאחר 50% מהסיפור, גם כדי להדגיש אותה כמו שצריך ולהרשות לה להפריד בין התגובה לפעולה.​
2. נקודת האמצע צריכה להיות דרמטית בצורה שהיא חדשה ורעננה. מה שקורה בנקודת האמצע הוא תוצאה טבעית של הסצנות הקודמות, אבל היא צריכה להיות שונה מכל מה שקרה קודם.​
3. נקודת האמצע צריכה לתמרץ את הדמות הראשית. היא צריכה להכריח אותה לשנות את שיטת הפעולה שלה. לאחר מכן, פשוט להגיב לא יהיה טוב מספיק. כמו בנקודת העלילה המרכזית הראשונה, נקודת האמצע היא אחד מהרגעים הכי מלהיבים בכל סיפור. אל תסתפקו במשהו גרוע. תכננו טוב, כדי שתוכלו להדהים את הקוראים בסצנה שיזכרו לשארית חייהם.​