שיער לבן--שאלה
היי חברים,
יש לי שאלה שמאוד מסקרנת אותי ואני מקווה שיהיו פה כאלה שיידעו להשיב לי.
אני בן 43 , ומגיל 40 בערך התחלתי להבחין בשיער לבן .
זה לא בכמויות שעוטף את כל הראש . ממש לא.
אבל זה בעיקר שערות לבנות כאלה בצדדים ...... וקצת מקדימה .
אבל שוב.....לא סבא.
יש לי שיער מלא (כן..בגילי זה אחלה
………
כך שרק שאני מסתפר קצר קצר אז ממש ממש רואים את זה.
(את השערות הלבנות כי מן הסתם זה שורש)
אבל היות ולא בא לי שייראו, מייד אחרי שאני אצל הספר אני מגיע הביתה
ושם את התכשיר הזה שב 5 דקות צובע לשחור את השיער שלי.
אני מסתפר כל חודשיים, כך שבערך רק אחרי חודש וחצי,
מתחיל השיער הלבן לבצבץ....
אבל היות וכבר השיער מתארך לי, אז זה פחות בולט ולא כולם יכולים להבחין בזה.
אני כמובן יכול לראות כי אני מרים את השיער באמבטיה אז אני רואה את השורשים
בכל אופן, כך זה התחיל מגיל 40.
עכשיו חשוב לי לציין, שבשנים הקודמות הייתי נתון ללחצים היסטריים,
הייתי מושקע בהמון פרוייקטים בעבודה
היו לי המון חובות,כספים ,התחייבויות ....בקיצור לחץ לחץ לחץ.
אז נכון שבגיל 43 ,למי שיש שיער,אז רוב הסיכויים שהוא מלבין,
אבל גם קראתי שלחץ בהחלט תורם לעיניין.
בכל אופן, זה היה המצב עד לפני 3 חודשים..
לאחרונה (בואו נגיד לפני 3 חודשים כזה) הלחץ שלי כמעט ולא קיים.
אין לי יותר חובות ,אני כבר לא לחוץ בכלל.
התחלתי לעשות ספורט, לאכול יותר נכון, ובקיצור----טוב לי. אבל ממש.
הקטע הוא,שלפני חודשיים בערך הסתפרתי....
כמובן שמייד צבעתי את השיער (כרגיל), וכיום חודש וחצי אחריי, שאני מסתכל במראה,
כמות השערות הלבנות שיש לי, פחתה באיזה 80 אחוזים!!! .באמת....80 אחוזים!!
כאילו, זה ממש לא מזכיר ולא מתקרב למה שהיה לי במשך כל תקופת ה 3 שנים,
שהייתי לחוץ ,מדוכא,עצבני ומוטרד.
השאלה שלי היא,
האם באמת יכול לקרות מצב כזה ,ששיערות לבנות שהיו מנת ראשי במשך 3 שנים,
פשוט לא קיימות יותר , וזה רק בגלל שהמצב הנפשי שלי פשוט השתנה ב 180 מעלות,
אחרי 3 שנים מתוחות יותר מתמיד?
אני באמת הורדתי מעצמי טון של בעיות כספיות ולחצים שריסקו אותי.
אני אפילו נושם היום יותר טוב
אני מניח שתהיה לי תשובה בעוד חודש ,חודשיים או בפעם הבאה שאלך להסתפר.
אבל כבר עכשיו אני רואה הרבה פחות שערות לבנות ,הרבה הרבה פחות.
אולי 5 אחוז מהראש, כאשר אז זה היה 20 אחוז.
האם זה הגיוני ?
או שאני סתם מדמיין (אבל אני לא
סתם מסקרן אותי לדעת איך באמת הגוף שלנו עובד ועד כמה הנפשי משפיע על החיצוני או שלא.
תודה לאלה שקראו--וסליחה על החפירה חח
היי חברים,
יש לי שאלה שמאוד מסקרנת אותי ואני מקווה שיהיו פה כאלה שיידעו להשיב לי.
אני בן 43 , ומגיל 40 בערך התחלתי להבחין בשיער לבן .
זה לא בכמויות שעוטף את כל הראש . ממש לא.
אבל זה בעיקר שערות לבנות כאלה בצדדים ...... וקצת מקדימה .
אבל שוב.....לא סבא.
יש לי שיער מלא (כן..בגילי זה אחלה
………כך שרק שאני מסתפר קצר קצר אז ממש ממש רואים את זה.
(את השערות הלבנות כי מן הסתם זה שורש)
אבל היות ולא בא לי שייראו, מייד אחרי שאני אצל הספר אני מגיע הביתה
ושם את התכשיר הזה שב 5 דקות צובע לשחור את השיער שלי.
אני מסתפר כל חודשיים, כך שבערך רק אחרי חודש וחצי,
מתחיל השיער הלבן לבצבץ....
אבל היות וכבר השיער מתארך לי, אז זה פחות בולט ולא כולם יכולים להבחין בזה.
אני כמובן יכול לראות כי אני מרים את השיער באמבטיה אז אני רואה את השורשים
בכל אופן, כך זה התחיל מגיל 40.
עכשיו חשוב לי לציין, שבשנים הקודמות הייתי נתון ללחצים היסטריים,
הייתי מושקע בהמון פרוייקטים בעבודה
היו לי המון חובות,כספים ,התחייבויות ....בקיצור לחץ לחץ לחץ.
אז נכון שבגיל 43 ,למי שיש שיער,אז רוב הסיכויים שהוא מלבין,
אבל גם קראתי שלחץ בהחלט תורם לעיניין.
בכל אופן, זה היה המצב עד לפני 3 חודשים..
לאחרונה (בואו נגיד לפני 3 חודשים כזה) הלחץ שלי כמעט ולא קיים.
אין לי יותר חובות ,אני כבר לא לחוץ בכלל.
התחלתי לעשות ספורט, לאכול יותר נכון, ובקיצור----טוב לי. אבל ממש.
הקטע הוא,שלפני חודשיים בערך הסתפרתי....
כמובן שמייד צבעתי את השיער (כרגיל), וכיום חודש וחצי אחריי, שאני מסתכל במראה,
כמות השערות הלבנות שיש לי, פחתה באיזה 80 אחוזים!!! .באמת....80 אחוזים!!
כאילו, זה ממש לא מזכיר ולא מתקרב למה שהיה לי במשך כל תקופת ה 3 שנים,
שהייתי לחוץ ,מדוכא,עצבני ומוטרד.
השאלה שלי היא,
האם באמת יכול לקרות מצב כזה ,ששיערות לבנות שהיו מנת ראשי במשך 3 שנים,
פשוט לא קיימות יותר , וזה רק בגלל שהמצב הנפשי שלי פשוט השתנה ב 180 מעלות,
אחרי 3 שנים מתוחות יותר מתמיד?
אני באמת הורדתי מעצמי טון של בעיות כספיות ולחצים שריסקו אותי.
אני אפילו נושם היום יותר טוב
אני מניח שתהיה לי תשובה בעוד חודש ,חודשיים או בפעם הבאה שאלך להסתפר.
אבל כבר עכשיו אני רואה הרבה פחות שערות לבנות ,הרבה הרבה פחות.
אולי 5 אחוז מהראש, כאשר אז זה היה 20 אחוז.
האם זה הגיוני ?
או שאני סתם מדמיין (אבל אני לא
סתם מסקרן אותי לדעת איך באמת הגוף שלנו עובד ועד כמה הנפשי משפיע על החיצוני או שלא.
תודה לאלה שקראו--וסליחה על החפירה חח