שיפוט (32)

[kung fu]

שיפוט (32)

מילים הן רק מילים. בין אם אתם אומרים את המילים האלו כלפי עצמכם, ובין אם אחרים אומרים לכם את המילים האלו. אם אינכם מאמינים במילים האלו, אף אחד (כולל עצמכם) לא יכול להרעיל אתכם. אם מישהו שאתם מכירים היה אומר לכם: "אתם פיל סגול! אתם פיל סגול", סביר שלא הייתם נפגעים מכך. למה? מכיוון שאינכם מאמינים בזה. אך אם אותו אדם היה אומר לכם: "יא מכוערים! יא דפוקים! אתם זבל!! תסתכלו על עצמכם!" יש סיכוי גבוה שתוכנת השיפוט שקיימת בכם היתה פועלת.

עשו רשימה של הדברים שאתם הכי טרף קל בהם. הנקודות שאתם הכי לחיצים בהם. לדברים שאם אומרים לכם אז ישר תוכנת השיפוט עולה. הרשימה לא תהיה זהה אצל כל אחד. יש אנשים שאם יגידו להם: "איזה תוכניות טלוויזיה אתה רואה?" זאת אחת מהנקודות שהם הכי רגישים אליה. יש אחרים שאם יגידו להם: "אתה מטומטם" זאת אחת מהנקודות הרגישות שלהם. יש אחרים שאם יגידו להם: "לא היית בסדר" זאת אחת מהנקודות שלהם. וכו' וכו'....

בנוסף, אתם תמיד מוזמנים לדווח על מילים שאחרים או אתם אמרתם לעצמכם, והשתמשתם בהם לרעה. אפשר יהיה ביחד לחשוב איך היה אפשר להגיב להבא, ולא לאפשר לכם להזדהות עם תוכנת השיפוט.

 

[נלאם]

השיפור כתדר

פעם חשבתי שלהפסיק לשפוט זה כמו אילוף פשוט: כל פעם שהרגשתי את עצמי מתחילה לשפוט (ההוא מעצבן, ההיא מנג'סת, ההם מכוערים וההן פוסטמות...) הייתי צועקת בראש מעין "סטווווווווופ!" שהיה עוזר לדקה ואז היה השיפוט מזדחל לו בשקט בדלת האחורית ומתבצר כמו שאני רואה את הדברים היום: השיפוט הוא הסימפטום ולא הבעיה השיפוט הוא כמו נוסע שרוכב על תדר מסויים התדר כשלעצמו הוא משהו מופשט, מעין "עקימות", כמו סקוליוזיס במיינד שבמקום לחשוב ישר חושב עקום. כדי לרדת לשורשי העקימות צריך ללכת ממש רחוק...נגיד לילדות או אולי לפני כן. היום אני מנסה לנקוט בגישה אחרת במסגרת חוסר המסגרת שבה אני מתרגלת: אם אני נמצאת בחברת אנשים ומוצאת את עצמי שופטת, או אפילו אם אני לבד ומעלה באוב אחרים דמיוניים רק כדי לשפוט אותם... אז כשאני מצליחה לתפוס את עצמי במהלך הפשע, אני קודם זורקת "סטופ" קטן לעצמי ואחר כך מנסה לדמיין: את עצמי, צלולה ואת האחרים כבני תמותה הרי כל רגע אנחנו יכולים להימחק מכאן זה עוזר לי קצת ליישר את התדר עד לפעם הבאה

 

[נלאם]

שיפור=שיפוט

 

[נלאם]

ועוד ענין

השיפוט הוא בומרנג נראה שאלו ששופטים אחרים הם הכי מסכנים הם גם שופטים את עצמם המון בסופו של דבר וגם בטוחים כל הזמן שהסביבה שופטת אותם והסביבה באמת תשפוט אותם! כי הם מפיצים סביבם מעין תדר כזה... בוחנים ונבחנים, צופים ונצפים איזה בזבוז אנרגיה!

 

[kung fu]

מסכימה עם זה -

לפי מה שראיתי עד כה אצל בני אדם: אלו ששופטים אחרים: הם גם שופטים את עצמם המון וגם בטוחים כל הזמן שהסביבה שופטת אותם

 

[kung fu]

הממממ תודה!

אני אספר איך אני עובדת עם השיפוט: קודם כל אני עושה הרבה עבודה על קבלה עצמית באופן כללי. כתוצאה מזה אין בי הרבה שיפוט כלפי עצמי או כלפי אחרים. אם עולה שיפוט כלפי אחרים, אז אני ישר עובדת על לקבל את עצמי אם הייתי מתנהגת כמוהם. (כל שיפוט שלנו כלפי אחרים זה בעצם אי קבלה שלנו את עצמנו, כי אם היינו מתנהגים כמוהם אז לא היינו מקבלים את עצמנו) במקביל פשוט מקבלת אותם. אם עולה שיפוט כלפי עצמי אני משתמשת בארבע ההסכמות, או פשוט לא מאמינה למחשבות ורואה את האמת, או פשוט לא שופטת כי עשיתי עם עצמי הסכם לא להשתמש במילים שלי נגד עצמי

 

[charlila]

אבחנה טובה - אבל דמיון עצמך כזו או

אחרת לא יבטל את העקמת. זה מאבק הרואי שאוכל ים אנרגייה ולא ממש מביא תוצאות. נסי לזכור מה הגורם הראשוני - כפי שאמרת, בילדות או לפני כן. את מי באמת את שופטת על מה ומדוע. אל תנסי לדמיין את עצמך מיושרת וצלולה - נסי להתיישר. את יכולה לקבוע כוונה באמצעות afirmation כלומר, לומר לעצמך מדי פעם ("אני רוצה להיות..." נגיד, "מיושרת וצלולה". זה יגרום לך לזהות את הצעדים המובילים למטרה ולנקוט בהם. בשום אופן אל תאמרי "אני..." ("מיושרת וצלולה או מה שזה לא יהיה - הנוסח שלך טיפה שונה) - כי זה לא נכון, את לא, וזה רק יבלבל אותך, לא יישר אותך באורח פלא.

 

[keoser]

הסכמה ועצה!

מסכים עם זה ששיפוט הוא תדר. כל דבר הוא תדר, ואת תמשכי אלייך את אשר את מפיצה, ואת זה את לא יכולה להסתיר.. דרכו של עולם. הדרך הכי טובה לגזור גזר דין מוות על השופט, ע"פ הבנתי עד עכשיו -- היא פשוט להתחבר לנשמה. ברגע שמתבוננים דרך עיני הנשמה, רואים את העולם בצורה שונה לחלוטין -- רואים את האהבה, והחמלה פשוט מופצת. אין רעל, אשר אתה מתבונן בעולם דרך עיני הנשמה. היא מקבלת, אוהב וחובקת הכל. ארבע ההסכמות, באות לי באופן הרבה יותר טיבעי כרגע (אולי חוץ מלעשות את המיטב תמיד

). בכל אופן, ככל שהתחברתי יותר ויותר לנשמה -- כך העולם נראה לי אחרת. כך נפתחתי, בפני עצמי ובפני אחרים. אני משדר הרבה יותר על תדרים של אהבה, קבלה וחמלה, מאשר שיפוט וחבריו, וזה משתפר. כמובן, אם הייתי עובד עם הנשמה בלבד, היה לוקח לי יותר זמן. שיתוף של הדרך שלי להתמודד עם השופט, שמיום ליום עוזב יותר את התודעה שלי. באהבה, יוסי

 

[Jerald_Admonds]

הנקודות הרגישות אצלי.

כשמעירים לי על שומן הגוף. כשאומרים לי שאני ניראה מדוכא ואדיש (זה מה שאני מקרין). כשקוראים תיגר על הביטחון העצמי שלי. ו..זהו. אבל זה לא קורה הרבה אם בכלל. לרוב אף אחד לא שופט אותי מולי, ואם כן אז לרוב מדובר במישהו שלא שווה התייחסות ממילא אז הוא לא מקבל אחת. במקרה והוא אכן מקבל התייחסות אז אני עושה איתו החזרת כוחות וההרגשה שנבעה מהעימות נעלמת.

 

[kung fu]

שאלה

גיליתי שהנושאים שאנו הכי "לחיצים" בהם, זה דברים ששפטו אותנו מגיל צעיר, או שהורים שלנו רגישים בנושאים האלו. (למשל, אמא שמאד חשוב לה המראה החיצוני בצורה יוצאת מהרגיל, ואז היא תבקר את הילדים אם הם לא ייראו לפי הסטנדרט שלה) זה כך גם אצלך? אני יודעת שאצלי זה כך

 

[Jerald_Admonds]

המממם

זה אולי ככה בחלק מהדברים, נושאים שרגישים בנוגע אליהם בבית. חלק מזה נובע מחינוך או מהעדרו. בכל אופן לא מפתיע אותי לגלות שאותן נקודות רגישות נובעות בעצם ממקום שבו ביליתי את מרבית חיי, מתחילתם ועד עכשיו..

 

[kung fu]

באהבה ובקבלה ../images/Emo23.gif