שיקולים לכאן או לכאן

[yedidit]

שיקולים לכאן או לכאן

שלום לצוות חיזוק-חיבוק... כבר כתבתי כאן כי מצבה של אמי התדרדר ובחודש האחרון היא נעזרת בשמירה של 24 שעות. היום היה אצלה הפסיכו-גריאטר והתלבטנו ביחד מה הכי טוב בשבילה - להישאר בבית או לעבור למחלקה סיעודית בבית אבות הנמצא ביישובנו. לכל פתרון יש יתרונות וחסרונות. כרגע אנחנו בדילמה בין השיקול הנפשי (ואז עדיף להישאר בבית) לבין הטיפול הבריאותי (ואז עדיף במחלקה סיעודית). לנו, בנותיה, קשה לקבל החלטה במיוחד בגלל החשש שאשפוז ידרדר את מצבה (מה עוד שהיא מתנגדת לו) אבל אולי בכך אנחנו מונעות ממנה טיפול יותר טוב ומקצועי? ואולי צריך לחשוב על העתיד ולהקדים רפואה (אשפוז) למכה (אלצהיימר מתקדם)? אשמח לשמוע מנסיונכם ולקבל עצות מועילות. תודה תודה, וגם פרח

 

[פנטזי1]

שלום לך

לפי דעתי כל עוד אתם יכולים להסתדר עם מטפלת ל 24 שעות ואתם משגיחים שהיא מקבלת טיפול טוב,מסור ,תזונה טובה וכו' עדיף להשאיר אותה בבית במיוחד אם היא עדין מבינה ומתנגדת.השאלה גם היא האם מחלקה סיעודית זה המקום המתאים כי חולי אלצהיימר חייבים להיות במחלקה לתשושי נפש שהיא מחלקה סגורה אחרת הם יכולים לצאת וללכת לאיבוד.עד כמה שאני מבינה מחלקה סיעודית מיועדת לחולים שמתקשים לתפקד אך הם צלולים ולא לחולי אלצהיימר.כמובן חשוב שאם היא נשארת בבית היא תקבל את הטיפול הבריאותי שהיא זקוקה לו. אבי נמצא במוסד מיוחד לחולי אלצהיימר ,עשינו זאת רק בגלל שלא היתה אצלינו האפשרות להכניס מטפל ל24 שעות ובת זוגו לא יכלה להתמודד עם הטיפול בו.אני לא מצטערת על כך כי טוב לו שם,הוא מטופל,נמצא במסגרת ,יש פעילות מתאימה והא לא סובל. ההחלטה היא מאוד קשה לכן אני מציעה לך לא למהר ,ללכת ולבדוק הרבה מקומות ,את התנאים והטיפול בשעות שונות של היממה ,ואז להגיע למסקנה מה יותר טוב עבור אימך. בהצלחה

 

[ronnyw]

אני חושבת שאיננו יכולים ליעץ

(לפחות אני) כי אין לי את התמונה המלאה. (חיפשתי מסרים שלך בעבר, אבל מצאתי רק בענייני תרופות): מי מטפל בה היום? אביך? אתן, הבנות שלה? אתן גרות איתה? אתן בעלות משפחה? יש לכן עובד סיעודי צמוד? אני מאמינה גדולה באישפוז (למרות ששני הורי נמצאים בבית. אחותי במוסד), אבל אני גם מאמינה שצריך לקבל את התמונה המשפחתית הטיפולית המלאה (ההוליסטית, אם את רוצה...) כדי לחשוב יותר טוב. אני חושבת שזה לא נכון לראות רק את טובת החולה. צריך לראות את טובת המטופל + היחידה המטפלת כולה. זה נשמע דברי כפירה??... אולי, אבל כך אני חושבת !! אישפוז במוסד הוא הקלה לכל המשפחה, וזה שיקול לגיטימי. מה שנכון תמיד, זה שהחולה ממשיך להתדרדר, ויכול להיות שהשארתו בבית היא פתרון זמני, ושבעוד חודשיים מתצאי את עצמך באותה התלבטות (בעוד שפתרון מוסדי הוא לתמיד.) יש הרבה סיפורי אישפוז מוצלחים (אפילו זה של קודמתי בתגובות...) ואין לפחד מכך !!

 

[שריוש2]

שלום..

גם אני לא מבינה מי מטפל בה כיום, כל הזמן.. בכל אופן, אני חושבת שכל עוד אפשר לטפל בה בבית, השאירו אותה בבית. בסביבה המוכרת לה. האם מטפלת בה כיום פיליפינית..? אם לא, חשבתם על האופצייה הזו..? סבתי גם מטופלת בביתה ע"י פיליפינית, והמצב (טפו, טפו) ממש בסדר גמור (היא במצב מדורד, אבל המצב הרבה יותר טוב למצב שהיה לפני בואה של הפיליפינית, ויציב). אני מאמינה שאם פיליפינית טובה ומסורה, ואם הכדורים, תוכלו להחזיק אותה בבית.

 

[yedidit]

תודה למשיבות, ולך רוני -

אכן, קשה לקבל החלטה אבל נראה לי שחלון האפשרויות הולך ונסגר. כרגע אמי מטופלת באופן פרטי ע"י שתי מטפלות אבל הקיבוץ שלנו לא יכול יותר לממן זאת וכנראה נצטרך להעביר אותה לבית הסיעודי הנמצא כאן. אני נוטה להסכים עם רוני שהתמונה המלאה (ואולי גם השכל ופחות הרגש) תובעת מאיתנו להסתכל גם על עצמנו, הבנות, וגם על העתיד - ורוד הוא כבר לא יהיה - ולהבין שהאשפוז הוא לטובת כולנו. עד כמה ש"טוב" זו מילה מתאימה... ולך, רוני (זה השם?) הרבה תודה על התשובות שלך לי ולאחרים. יש בהן הרבה הבנה וחמלה לצד היגיון בריא (עד כמה ש"בריא" זה מילה מתאימה...) וראייה תלת-ממדית של הבעיות והמצבים הלא פשוטים האלה. לי את מאוד עוזרת, במיוחד בהתייחסות שלך אלינו, בני המשפחה, שצריכים (לפעמים בכוח) לחשוב גם על חיינו שלנו בלי להרגיש אשמים או פוגעים באנשים הכי יקרים לנו. פשוט תודה.

עם קומץ שמיים ביד הייתי עובר את חיי הייתי חוצה את הים ברגליי עם קומץ שמיים ביד. (אברהם חלפי)