שיקול דעת של מורה חסרת אחריות
אני כל כך עצבנית שאני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל.... היום היה לבני טיול לאזור סדום ועין בוקק כולל מסלול הליכה במים. נתבקשנו לשלוח את הילדים עם נעלי הליכה במים. ככה היה כתוב בחוזר. המנהלת נכנסה לכיתה וביקשה את הילדים לא להגיע עם קרוקס כי הם מחליקים ולא להגיע עם כפכף או נעל פתוחה. את בני שלחתי עם זיווניות - אותן נעליים שקופות המיועדות להליכה במים בלבד, אינן מחליקות, סגורות ברצועות המגינות על כל כף הרגל וכן בעלות סגירת הדומה לסנדלים. מגיעים למסלול ההליכה במים. המורה לא מאפשרת לילד ללכת עם הנעליים האלו במים בטענה שהן פתוחות. הילד מסביר לה שהן סגורות, מראה לה את הנעל ומסביר לה שהייעוד של הנעל הזו היא רק למים ( מניסיון הדרכה רב שנים - ממש אי אפשר ללכת איתן כי זה גומי מיוחד והרגל ממש מזיעה ולא נוח ללכת מחוץ למים ). היא מודיעה לילד שהוא יכנס רק עם נעל הספורט. הילד הטוב והחנון שלי לא ממשיך להתווכח ועושה מה שהמורה אומרת. כשיוצאים מהמים אין לילד נעלים או גרביים אחרות והוא נאלץ ללבוש את הזיווניות. להזכירכם - חודש דצמבר בחוץ, מדבר וקור כלבים פה. אנחנו גם גרים בנגב. הילד אסמטי - יש אישורים רפואיים בכל פינה בבית הספר, יש משאפים צמודים לילד ועל מנת שהמורה תוכל לסייע אני שולחת גם אירוצ'מבר שזה כלי שמסייע במקרה של מצוקה קשה. כל שפעת בילדים אסמטיים דורשת תשומת לב מיוחדת מפחד שתתפתח לדלקת ריאות. בפרט אם זה חולה כרוני כמו בני. בשיחה עכשיו עם המורה היא אומרת שהילד היה צריך להסביר לה שאין לו בבית נעלי ספורט נוספים ולספר לה את מה שאני סיפרתי - הסברתי למורה שאלו נעליים שהילד חלם עליהן שנתיים שנקנה לו אותן - הן עולות כ500 ש"ח וחיכיתי לכסף שהייתי אמורה לקבל מהוריי על מנת לתת לו את הנעליים האלו. כעסתי עליה - שאלתי אותה האם היא ציפתה שבני יספר לה את כל זה מול הילדים האחרים? היא השיבה שהוא לא המשיך להתעקש אז היא הניחה שזה בסדר.... כאן כבר צעקתי עליה - אמרתי לה שעד שיש ילד אחד בכיתה ששם עליה, לא מתחצף ולא מתווכח זה מה שהיא עונה לי? מחר אני הולכת לשרוף את בית הספר.... אני רק יכולה לקוות שבשעתיים וחצי שהבן שלי הסתובב עם הסנדל הזה וללא גרביים הוא לא יתקרר ולא יחטוף איזה התקף אסטמה....
אני כל כך עצבנית שאני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל.... היום היה לבני טיול לאזור סדום ועין בוקק כולל מסלול הליכה במים. נתבקשנו לשלוח את הילדים עם נעלי הליכה במים. ככה היה כתוב בחוזר. המנהלת נכנסה לכיתה וביקשה את הילדים לא להגיע עם קרוקס כי הם מחליקים ולא להגיע עם כפכף או נעל פתוחה. את בני שלחתי עם זיווניות - אותן נעליים שקופות המיועדות להליכה במים בלבד, אינן מחליקות, סגורות ברצועות המגינות על כל כף הרגל וכן בעלות סגירת הדומה לסנדלים. מגיעים למסלול ההליכה במים. המורה לא מאפשרת לילד ללכת עם הנעליים האלו במים בטענה שהן פתוחות. הילד מסביר לה שהן סגורות, מראה לה את הנעל ומסביר לה שהייעוד של הנעל הזו היא רק למים ( מניסיון הדרכה רב שנים - ממש אי אפשר ללכת איתן כי זה גומי מיוחד והרגל ממש מזיעה ולא נוח ללכת מחוץ למים ). היא מודיעה לילד שהוא יכנס רק עם נעל הספורט. הילד הטוב והחנון שלי לא ממשיך להתווכח ועושה מה שהמורה אומרת. כשיוצאים מהמים אין לילד נעלים או גרביים אחרות והוא נאלץ ללבוש את הזיווניות. להזכירכם - חודש דצמבר בחוץ, מדבר וקור כלבים פה. אנחנו גם גרים בנגב. הילד אסמטי - יש אישורים רפואיים בכל פינה בבית הספר, יש משאפים צמודים לילד ועל מנת שהמורה תוכל לסייע אני שולחת גם אירוצ'מבר שזה כלי שמסייע במקרה של מצוקה קשה. כל שפעת בילדים אסמטיים דורשת תשומת לב מיוחדת מפחד שתתפתח לדלקת ריאות. בפרט אם זה חולה כרוני כמו בני. בשיחה עכשיו עם המורה היא אומרת שהילד היה צריך להסביר לה שאין לו בבית נעלי ספורט נוספים ולספר לה את מה שאני סיפרתי - הסברתי למורה שאלו נעליים שהילד חלם עליהן שנתיים שנקנה לו אותן - הן עולות כ500 ש"ח וחיכיתי לכסף שהייתי אמורה לקבל מהוריי על מנת לתת לו את הנעליים האלו. כעסתי עליה - שאלתי אותה האם היא ציפתה שבני יספר לה את כל זה מול הילדים האחרים? היא השיבה שהוא לא המשיך להתעקש אז היא הניחה שזה בסדר.... כאן כבר צעקתי עליה - אמרתי לה שעד שיש ילד אחד בכיתה ששם עליה, לא מתחצף ולא מתווכח זה מה שהיא עונה לי? מחר אני הולכת לשרוף את בית הספר.... אני רק יכולה לקוות שבשעתיים וחצי שהבן שלי הסתובב עם הסנדל הזה וללא גרביים הוא לא יתקרר ולא יחטוף איזה התקף אסטמה....
