השיר ריח והעשן שאנחנו מדסקסים אותו ואולי גם המתכונים של פרח וקסנדרה גרמו לזה- שמתי את העדשים על הכריים ועזבנו לכל היום. שכחתי לגמרי. כשחזרנו= עשן סמיך באמת קצת מלוכסן+ סיר שחור ומפוחם+ריח שלא נדע. ראו הוזהרתם
מזל שיצאתם בשלום. על זה אמא שלי היתה אומרת "נו וגם כמה זמן להשאיר על האש צריך להגיד לך?!" (לזכותה ייאמר שהיתה מוסיפה: "טוב, בואו לאכול אצלי. יש אוכל משבת. אם אתם לא באים אני אוכלת את אותו אוכל כל השבוע.")