שירה מסביב לעולם - ונפתח ב...מקסיקו

omer chen

New member
שירה מסביב לעולם - ונפתח ב...מקסיקו

נִכְתַּב בִּדְיוֹ יְרֻקָּה/ אוקטביו פאס (מספרדית: טל ניצן) הַדְּיוֹ הַיְרֻקָּה יוֹצֶרֶת גַּנִּים, יְעָרוֹת, שָׂדוֹת, עֲלָווֹת שֶׁאוֹתִיּוֹת שָׁרוֹת שָׁם, מִלִּים שֶׁהֵן עֵצִים, מִשְׁפָּטִים שֶׁהֵם גָלַקְסְיוֹת יְרֻקּוֹת. תְּנִי לְמִלּוֹתַי לַעֲלוֹת וּלְכַסּוֹתֵךְ כְּגֶשֶׁם עָלִים עַל שָׂדֶה מֻשְׁלָג, כַּקִּיסוֹס עַל הַפֶּסֶל, כַּדְּיוֹ עַל הַדַּף הַזֶּה. זְרוֹעוֹת, מָתְנַיִם, צַוָּאר, שָׁדַיִם, מֵצַח טָהוֹר כַּיָּם, עֹרֶף כְּיַעַר בַּסְּתָו, שִׁנַּיִם הַנּוֹשְׁכוֹת גִּבְעוֹל עֵשֶׂב. גּוּפֵךְ מִשְׁתַּבֵּץ סִימָנִים יְרֻקִּים כִּנְצָרִים בְּגוּף הָעֵץ. אַל תִּתְּנִי דַּעְתֵּךְ לְכָל הַצַּלָּקוֹת הַקְּטַנּוֹת הַזּוֹהֲרוֹת: הַבִּיטִי בַּשָּׁמַיִם וּבְקַעֲקוּעַ כּוֹכְבֵיהֶם הַיָּרֹק. (כי איך אפשר להגיד לא למלים?
)
 

milim

New member
../images/Emo24.gifעומר,איזו בחירה יפה../images/Emo13.gif

הולכת לקרוא עשר פעמים ירוקות ולישון על זה בינתיים (עוד מעט חצות).
 

קסנדרה*

New member
מחשבות שעולות בעקבות שיר מצוין ../images/Emo13.gif

נִכְתַּב בִּדְיוֹ יְרֻקָּה/ אוקטביו פאס (מספרדית: טל ניצן) הַדְּיוֹ הַיְרֻקָּה יוֹצֶרֶת גַּנִּים, יְעָרוֹת, שָׂדוֹת, עֲלָווֹת שֶׁאוֹתִיּוֹת שָׁרוֹת שָׁם, מִלִּים שֶׁהֵן עֵצִים, מִשְׁפָּטִים שֶׁהֵם גָלַקְסְיוֹת יְרֻקּוֹת. * בבית הזה אפשר למצוא את התמצית של התמצית ברעיון של השיר. אמנם תחילה ניתן לחשוד שהמשורר עוסק בשיר ארס-פואטי, אבל לא. ההמשך וההשפעה מחייו מבהירה שלא כך הוא, לפחות לא ברעיון בשיר הזה. תְּנִי לְמִלּוֹתַי לַעֲלוֹת וּלְכַסּוֹתֵךְ כְּגֶשֶׁם עָלִים עַל שָׂדֶה מֻשְׁלָג, כַּקִּיסוֹס עַל הַפֶּסֶל, כַּדְּיוֹ עַל הַדַּף הַזֶּה. * יש לשים לב, שמופיעים בבית זה 3 דימויים, אבל מדוייקים להפליא. ולמה כאן זה עובר ? כי בשורה הראשונה מבקש הדובר מהדמות הנמענת, לתת למילותיו לעלות ולכסותה, והיות ומלים הן בלשון רבים, ומן הסתם יש מלים כאלה ואחרות, לכל מיני מלים הוא התאים דימוי. יהיו מלים שיכסו כמו גשם עלים על שדה מושלג, אחרים כקיסוס (צמח) המטפס על פסל ומכסה אותו ועוד אחרות כדיו המכסה אט אט את הדף. וראו איזה יופי. זְרוֹעוֹת, מָתְנַיִם, צַוָּאר, שָׁדַיִם, מֵצַח טָהוֹר כַּיָּם, עֹרֶף כְּיַעַר בַּסְּתָו, שִׁנַּיִם הַנּוֹשְׁכוֹת גִּבְעוֹל עֵשֶׂב. * בית זה מגלה את מה שהדימויים כיסו, ומגלה את אשר מתחת לכייסוי. ושימוי לב לדימוי היפה "עורף כיער בסתיו" חשבו מה קורה ליער בסתיו. דימויים מדוייקים ומצויינים. גּוּפֵךְ מִשְׁתַּבֵּץ סִימָנִים יְרֻקִּים כִּנְצָרִים בְּגוּף הָעֵץ. אַל תִּתְּנִי דַּעְתֵּךְ לְכָל הַצַּלָּקוֹת הַקְּטַנּוֹת הַזּוֹהֲרוֹת: הַבִּיטִי בַּשָּׁמַיִם וּבְקַעֲקוּעַ כּוֹכְבֵיהֶם הַיָּרֹק. הבית האחרון, מדבר כבר על החלק השם של הדמות, גופה, אבל לא רק, גם על פנימיותה. חיצוניותה מתכסה בגלדים, ואולי זה משפיע עליה, אבל הדובר מרגיע אותה, ושולח אותה להתייחס אליהן כמתת, אם תביט בשמיים, תוכל הדמות לראות בהן (בצלקות) קעקוע של כוכבים ירוקים. ניתן למצוא במלים הללו, הרבה צניעות, הדובר לא מייחס, ולא מנכס את זה לעצמו, למרות שמדובר במילותיו שלו. השיר עמוס דימויים, וכולם עד אחד, טובים ומדוייקים, אבל גם הרעיון עצמו הוא מעין דימוי, גופה של הדמות משולה לעץ. קשה שלא להתייחס לשיר כ"כ טוב, כ"כ מדויק, כ"כ יפה. מורגשת כאן ההשפעה מחיי הכפר בה נולד וגדל המשורר. כמו הנשים המשמעותיות בחייו, אמו וסבתו, גם אם נעשתה כאן התקה, והכתיבה נמענת לדמות אחרת. איני יודעת באיזה גיל כתב המשורר את שירו זה, וזה חשוב מאד לניתוח (לכן איני מנתחת), אני רק מעלה נקודות חשובות בעיניי, שיכולות להוות ראשי פרקים לניתוח. עומר, תודה
קסנדרה
 

milim

New member
קס, נהניתי מאוד ביחוד מההתייחסות

לשלושת הדמויים. אכן, לא כל אחד יכול ליישם שלושה דמויים כל כך יפים ומדוייקים, בעת ובעונה אחת. יפה מאוד הסברת למה כאן זה כן עובד:) יפה גם הדגש על דמוי העורף שמאוד אהבתי בעצמי.
 

קסנדרה*

New member
תודה מליים, גם בתגובתך מצאתי הארה

על כמה נקודות שחשוב להתייחס אליהן ויש ללמוד מהן לגבי המשורר. קסנדרה
 

milim

New member
הדיו הירוקה

לא נתנה לי מנוח. ואחרי פישפושים מצאתי את שבקשתי- נרודה! המשורר הצ'יליאני הנודע, או כמו שאוקטביו פאס עצמו כינה בתור "המשורר הגדול ביותר בדורו", נהג לכתוב בדיו ירוקה- ירוק כסמל התקווה. ואני תוהה אם הדיו הירוקה הזו, בין השאר, היא מחווה לפאבלו נרודה הגדול, והמסורת השירית שאוקטביו פאס רכש גם דרכו. כמה מחשבות ירוקות וגם משהו על זום- הדיו הירוקה בונה את השיר מהירוק של הטבע- יערות, עצים, עלים, גבעול- זום אין. בהיפוך, השפה נבנית- מהאותיות, דרך המלים,המשפטים ועד הדף- זום אאוט. הבניות הן מקבילות. בכל בית ישנו הטבע והשפה. גוף לעומת דף, המלים העולות ומכסות הן כמו גשם, כמו צמח הקיסוס(הכל כך ירוק וצמוד), כמו הדיו. ומהטבע הארצי ההפניה של הדובר בבית האחרון- לטבע השמיימי, לכוכבים, לקעקוע הירוק שמתחבר גם עם ה"גלקסיות הירוקות" של המשפטים בבית הראשון. אולי גם כאן שמץ של תקווה(מבט לשמיים). עוד משהו שעולה בי למקרא השיר המצוין הזה- האהובה. הידיעה האינטימית של גופה, התנהגותה, נשיכותיה. אולי, וזה תלוי מאוד מתי כתב את השיר, אולי הכוונה למקסיקו ארצו שעברה תהפוכות רבות בזמנו, ושאיתה היו לו יחסי אהבה/ שנאה. (אוקטביו פאס היה השגריר של מקסיקו בהודו ואחר כך התפטר מתפקידו בתרעומת על ממשלת מקסיקו בגין רצח המוני סטודנטים ב1968- Tlatelolco. כתב הרבה מאוד, לא רק שירה כי אם גם עיתונאות, מאמרים, ביקורת). אולי יש כאן אמירה על ה"צלקות" החולפות בשמי מדינתו. תודה עומר שהעלת, תענוג של שיר (והתרגום של טל ניצן קולח כאילו פאס כתב בעברית...)
 

aiziq

New member
כמה יפה!

הַדְּיוֹ הַיְרֻקָּה יוֹצֶרֶת גַּנִּים, יְעָרוֹת, שָׂדוֹת, עֲלָווֹת שֶׁאוֹתִיּוֹת שָׁרוֹת שָׁם, מִלִּים שֶׁהֵן עֵצִים, מִשְׁפָּטִים שֶׁהֵם גָלַקְסְיוֹת יְרֻקּוֹת.>-- איזה יופי וכמה מוחשי ומלבלב הירק הנכתב, ניתן ממש לחוש את ההתפעמות מן הטבע החי ולהתוות קו ישיר להתפעמות הנוצרת באמצעות לשון השירה. ישנה גם ההדרגה מהקטן אל הגדול ובעקבותיה התחושה מתעצמת כמו קרשנדו במלים. תְּנִי לְמִלּוֹתַי לַעֲלוֹת וּלְכַסּוֹתֵךְ>-- החוט המקשר בין הדימויים האלו הוא הירוק על הלבן, הנוכחות הצבעונית על הלבן המשמים ( שדה קפוא משלג, פסל מאובן, נייר ריק ) כְּגֶשֶׁם עָלִים עַל שָׂדֶה מֻשְׁלָג, כַּקִּיסוֹס עַל הַפֶּסֶל, כַּדְּיוֹ עַל הַדַּף הַזֶּה. זְרוֹעוֹת, מָתְנַיִם, צַוָּאר, שָׁדַיִם, מֵצַח טָהוֹר כַּיָּם, עֹרֶף כְּיַעַר בַּסְּתָו, שִׁנַּיִם הַנּוֹשְׁכוֹת גִּבְעוֹל עֵשֶׂב.>-- התאור של האברים כמו מלביש עליהם משמעות נוסך בהם יופי רב השראה. גּוּפֵךְ מִשְׁתַּבֵּץ סִימָנִים יְרֻקִּים>-- כעת הסמנים הירוקים מובנים לנו בעקבות מה שנאמר קודם כאבני חן, הסימן הירוק הוא פעולתו של המשורר על גוף הנמענת, הוא מקשט אותה בדיו הירוקה. כִּנְצָרִים בְּגוּף הָעֵץ.>-- עד כמה שאני יודע הנצרים אינם נמצאים בגופו של העץ אלא יוצאים מהשורש, אך אני מנחש שניתן להבין את הדימוי כך שכמו שבעץ יש נצרים שהם גבעולים רכים ומאפיינים מצב בריא וחיוני של העץ כך גם הסימנים הירוקים מעניקים לנמענת חיות צומחת. אַל תִּתְּנִי דַּעְתֵּךְ לְכָל הַצַּלָּקוֹת הַקְּטַנּוֹת הַזּוֹהֲרוֹת:>-- אני מבין שהצלקות הן דברים שאינם נעימים לנמענת, הצלקת היא סימן שמותיר אחריו פצע ולפעמים יש בה כדי להעיב על הכל מאחר והיא בולטת בחריגותה, או זוהרת כלשון השיר. הַבִּיטִי בַּשָּׁמַיִם וּבְקַעֲקוּעַ כּוֹכְבֵיהֶם הַיָּרֹק.>-- השמיים גם הם מצולקים בכוכבים, אבל אינינו מייחסים לכך כיעור או אי נחת אלא יופי ויש כאן את ההתבוננות היפה של המשורר ביקום, שהוא מוצא את היפה והמיוחד ויודע להאיר באופן מיוחד את המראה הבנאלי ביותר: שמים זרועי כוכבים. יש גם תחושה של שוררות הטבע, כאילו הוא נותן סימנים ירוקים בשמים בדמות כוכבים כשם שהמשורר הכותב בדיו הירוקה ( ירוק מתקשר אסוציאטיבית לטבע ) נותן סימנים במושא הכתיבה. שיר מאד מענג, תודה עומר
איציק.
 

omer chen

New member
קסי, מלים ואיציק

קראתי את ההתייחסויות שלכם, ונהניתי כ"כ. תודה לכל אחד ואחת מכם. תמיד למד מכם. לצערי האינטרנט שלי חזר לסורו ולא יכולתי לעקוב, ומחר אני יוצא למילואים עד יום חמישי
אני מקווה שיתפתח דיון ועוד קוראים יצטרפו כך שיהיה לי מה לקרוא כשאחזור. שבוע טוב לכולם
 

כנרת לי

New member
אין לי מה לתרום

לדיון, אך אני נתרמת ממנו רבות, ובכלל... שמחה לחזור כּנרת
 
למעלה