שירים שלי...

שירים שלי...

הראשון- לקחתי את הרעיון של 'הקוסם מארץ עוץ'.כשאני,מבקשת לי לב,וגם אומץ: בדרך האבנים הצהובות אני איש פח. מחליד. אני אריה. שלא מפחיד. הדרך ארוכה. עייפתי. גם פח נקרע. כמעט נכנעתי. לייאוש, ולפחדים. לאדישות. ולשדים. ודורותי- היא מעודדת. נושפת על הפח ומחממת. מדליקה גפרור. בחשיכה. 'אלה צללים'. היא מרגיעה. הדרך צהובה. אבל מעבר לענן, קשת צבעים רואים מכאן. אני אריה. אני איש פח. פוחד להודות שהוא חש.
 
מטען.ריגשי.

מטען.רגשי יש כאן מטען. (ריגשי). דרוש חבלן. (נפשי). לנתק בזהירות חוטים. (של הלב). להזהר שלא יתפוצץ. (מכאב). לנטרל. או שלא... לא רוצה להיות 'ניטרלית'.(משועממת). אלא מלאת התלהבות.נסחפת. משחקת באש. (של תשוקה). סכנה לפְגועים. (בנפש.רכה). פעמון אזעקה המצפון. לברוח. מעצמי.לכל כוון.
 
מישהי כתבה לי ,(כתגובה על שיר אחר)

כשהלב חוזר,הוא טעון. וחשבתי על כך שהמילה 'טעון',היא דו משמעית. אגב,זה בסדר אם אביא עוד שירים?-יש לי עוד כמה,ואני חוששת שאם אשאיר לפעם אחרת,לא אזכור איזה פירסמתי ואיזה טרם... ותודה על התגובה!
 
שיר נהדר.

אהבתי כל כך
המשיכי כך!
 
'זהב שחור'

על הפרדוקס-כדי למצוא מקור כוח,שימחת חיים והתלהבות,יש להשקיע כוח בחיפוש,חיטוט בעצמי... נפט מחפשים במעמקי האדמה.לעיתים,עולים על שרידים ארכיאולוגיים תוך כדי... זהב שחור מחפשת את הדלק. -לא קל למצוא נפט. והחיפוש עצמו מתיש,שוחק. ויחד איתו,מתגלה האמת. שברים ארכיאולוגים. היסטוריה אישית ונפשית. פגמים ביולוגים, -מי מהם מדומים? אזעקת שווא. כמעט וצרחתי מכאב. נרגעתי עכשיו. חילצתי הלב. הוא משאבה. ואני בחיפוש אחר דלק. לא קל למצוא נפט- אבל אני משתדלת...
 
'מפילה חומות'

מפילה חומות לאט לאט, מפילה את החומות. אחת אחת. מכניסה אותך, לקודש הקודשים. שנעול היה מימימה ימים. חשופה,ונרעדת מקווה,מתפללת- שלא תירה חיציך בי. עתה,כשאני גלויה בכל נקודות חולשתי. ממלמלת,מגמגמת. הלשון לא מתגלגלת בקלות. גחלת מהבהבת- נישמתי. אומנם אש אוחזת, אך רק לפרקים היא נראית. ואם עיניך חדה ורגישה, לא תחמיץ מראה הבעירה.
 
'בין לבין'

'בין לבין' אני מאושרת עכשיו. בין תאהב אותי,בין אם לאו.ׁ (LOVE) זקנתי.וכבר הפנמתי היטב- כי בין להיות נאהבת,ולהתאהב, המרחק לעיתים יותר משני ללבות. וכן,המצב האידאלי הוא ה'רומן הבנאלי'- של גבר,אשה,ושני לבבות, שבשניהם להבות. אבל אין סיפור (ואין שיר) כשאין כאב,כשבהיר. אני מאושרת עכשיו, בין תאהב אותי,בין אם לאו. אני בעין הסערה- דימעותיי מעיני כמו גשם ניתך. כך, זו לצד זו בליבי- להבה, וגשם-סערה.
 
אני מאוד אשמח אם זה יולחן

אני אישית לא מלחינה.אני מאוד אשמח אם השיר 'יוקם לחיים' בהלחנה. -ולאו דווקא השיר הזה,כל שיר שלי אשמח אם יולחן.
 
'דואליות'

שיר על השירה כנתיב אנונימי לבטא רגשות... דואליות אני חורזת במקום לצעוק. ביד אחת חוסמת פי- להדחיק,ולשתוק. באצבעות היד השניה, אני כותבת. ביד אחת מרחיקה, בשניה מקרבת. עין אחת עצומה, וחולמת. השניה מביטה ניכחה. בהתפכחות,ופיקחות היא זולגת. אני חורזת במקום לצעוק. ושואלת- היגבור השקט על הזעקות?
 
'הלב שלי חזר'

'הלב שלי חזר' הלב שלי חזר- שנים היה הוא 'נעדר'. והנה-רק שב-וכבר נשבר. 'שברת?-שילמת!' כמו השלט בחנות. (הלוואי שזה היה כל כך פשוט... אבל את המעות, אני משלמת.בדמעות). הלב שלי חזר! -אולי אף פעם לא חסָר. ורק כשהוא נשבר, כאב.ולי הזכיר כמה ענוג הוא,ושביר...
 
'ולמרות'-כמה טוב,שאוהבים אותך גם

כשאתה עצמך,גם כשיודעים על כל השדים האפלים שלך... ולמרות יודע אתה כל סודותיי. זה מכבר התוודעת אל חולשותיי. לא כיחדתי ממך,אף פרט מריר. הגשתי לך,גם את השביר. חשפתי את כל הצלקות. בגמגום,ודמעות. עירומה מאיפור התייצבתי מולך. לא הכנסתי ביטני להתל מבטך- ולמרות, כל זאת- עוד החן שבי,יסנוור ויסתיר את כיתמי נישמתי ועורי. ומוקסם תהייה מדמותי. ונפעם,תייחל לליבי. ואצא במחול מאושר. בגופי הפגום.בראשי הסחרחר...
 
'סהרורית'

סהרורית סהרורית אצעד אליך- לא ההגיון יוביל אותי, כי אם ליבי. שיכורה אעמוד לפניך- לא האומץ יתיר לשוני, כי אם ייני. קלת-דעת אבקש זרועותיך- לא מוחי יפקוד על כפי, כי אם דמי. ואתה, הייה נא צלול דעת ולב, וקודח מאוֶׁשר.-אוהב. ואם לאו- אומר כי לא אני, אלא היין והשינה דיברו מגרוני. והחולשה הפילה אותי אל תוך זרועותייך.
 
למעלה