שירים

[berry_zor]

שירים

 

[berry_zor]

עוד בחור

עוד בחור. בשיר הזה לא תמצא ירח או סיפור על אהבה רומטנית לא תמצא בחור שמצא את אהבת חייו לא מטאפורה על ים או נשיקה שמושווית ל... אני לא יודע מה בשיר הזה תמצא סיפור על בחור לא בחור מיוחד סתם עוד אחד לפחות עוד אחד בשבילך עוד אחד שעייף מלהרגיש , שהתיאש מלנסות וחוץ מקסטה שחוקה אין לו שום דבר ששווה באמת אז מה נגיד לו לבחור ,עזוב ככה כולם או שנשקר לו ונגיד "אתה עוד תמצא מישהי מישהי שתואהב אל תדאג יהיה בסדר" לא, לא ,אי אפשר להגיד את זה לבחור הבחור לא מטומטם הוא יודע שזה שטויות ,משפטים כאלה אומרים בשירים וכמו שאמרנו בשיר הזה לא תמצא ירח ,ים ועוד דברים שמתאימים לשירים. כל מה שנותר להגיד לבחור זה תמשיך , תמשיך עד שיגמרו החיים ותוכל להגיד שלא ויתרת. ברי

 

[stonefroze]

ברי,קרא את זה,וכוונתי טובה!

ברי היקר, כבר היה פעם מי שאמר כי הגדולים שבשקרנים הם המשוררים. וכי אלה מתוכם,אשר אינם מסוגלים לשקר מפסיקים בסופו של דבר לכתוב שירים.המשורר אברהם בן יצחק,לדוגמא.מכיר אותו? הוא לא רק הפסיק לכתוב שירים.במידה מסויימת הוא גם הפסיק לחיות (כך לפחות,לפי דעת הסובבים אותו.) אני ממליץ לך לקרוא.וגם לחשוב. אולם בכל אופן,ידידי הטוב,לעת עתה אתה עדיין כותב שירים(אם כי לא רוצה "לשקר" כמו שאר המשוררים) ואני בהחלט מבין מה מטריד אותך ועל כן אומר כמה מילים. 1)השקר הוא יסוד מוסד של הקיום בדיוק כמו האמת. והמשוררים שהרבו(ועדיין מרבים)לשקר,האמינו רובם ככולם שהם דוברי אמת.כך וגם כך,גם אלה שידעו כי הם משקרים עדיין עשו זאת באופן אסתטי ובכך תרמו להגברת היופי בעולם,שבני אדם מימלא דורשים אותו ונמשכים אליו. במילים אחרות,כאשר אתה מכניס איזשהו קצב לדברים,יוצר סימטריה או חוסר סימטריה,מדגים הארמוניה או דיסהרמוניה,גוזר תבניות קטנות או גדולות מתוך הקיום האנושי שלך באיזשהו מקום אינך יכול ממש להגיד את האמת משום שאתה בעצם אינך יודע אותה.אז אתה משנה דברים,משפץ,מנסה להתחכם כותב בחרוזים או לא וכאשר אתה גם מודרני נוסף לכל אתה גם ציני ואירוני, ממש מעל הדברים כולם,ביקורתי. אולם הכל עניין של ציפיות.מי שקורא שירה צריך לדעת שהוא קורא שירה. ומשוררים,כפי שכבר נאמר משקרים לעיתים,אפילו בתום לב,כי באיזשהו מקום כל משורר החי בעולמנו הוא בעצם כמו ילד.אין לו כוונה רעה,הוא משתעשע במילים,כשם שאחרים משתעשעים במשחקים בבורסה. אם קוראים בזהירות משוררים גדולים אפשר ללקט מהם פנינים ואבנים יקרות, אולם אין צורך להפוך אותם לאורים ותומים בתחום הרגשות והחוכמה האנושית. אין להם מונופול על התחום הזה יותר מאשר לנו.וכולנו הרי,בעצם,משוררים בפוטנציה.לא? כך וגם כך,כוונתי בעצם לומר,כי מי שלוקח ברצינות תהומית משהו,כל משהו בעצם מפספס את העניין.המשהו חומק לו מבין האצבעות והוא מתאכזב. אדם גם לא צריך לקחת ברצינות יותר מידי גדולה את עצמו. כי מי שמושפע מדבר אחד כל כך בקיצוניות,סופו שהוא מקצין לאחר מכן גם לצד השני.והוא בעצם לא משיג דבר. יש אהבה רומנטית בעולם?לא יודע.באמת שאין לי צל של מושג. הירח הוא ירח.הים הוא ים.השושנה היא שושנה.נשיקות הן נשיקות ואהבה היא אהבה.היא לא צריכה להיות יותר ממה "שהיא" ולא פחות מכך. היא קיימת בעולם.יש לה מטרה.וכל מה שהמשוררים המסכנים באמת ניסו לעשות עד היום(במיוחד כאשר היה להם מצב רוח טוב)היה להגדיר אותה, כך שחס וחלילה לא תחמוק להם מבין אצבעותיהם. אז מה אם המשורר ביירון שר כל היום שירי אהבה לכל אחת "מאלף" אהובותיו? ולכל אחת ואחת מהן בוודאי אמר שהיא היחידה בחיוו,הנעלה והנשגבת מכל?הן כבר אמרנו שמשוררים אומרים את האמת גם כאשר הם משקרים. אין להם כל כוונה רעה ואין כל הבדל ביו ביירון ואלף אהובותיו לבין אדם שלא אהב מעולם,לבין זה שאהב או אוהב רק אישה אחת. כולם באופן פוטנציאלי אומרים או יכולים לומר את אותם דברים בדיוק וגם להאמין בהם.או לא. גם אני פעם ברי האמנתי למשוררים ועשיתי טעות.אינני מאשים אותם. הירח הוא ירח,הים הוא ים,השושנה היא שושנה ומשורר הוא משורר. אולם גם לקחתי את עצמי יותר מידי ברצינות גם לצד השני בעקבות האכזבה וכתוצאה מזה לא השגתי דבר. רוב הבחורים בעולם אינם מי יודע מה מיוחדים ברי.ואתה יודע מה,כך גם רוב הבחורות.אולם כל אדם הוא מיוחד בעיני זה שאף הוא מיוחד בעיניו. וכולנו רוצים להיות מיוחדים.מי לא רוצה? אין כל רע בקסטות השחוקות ברי. גם הקסטות השחוקות לא היו פעם שחוקות כל כך,אלא שמה לעשות ברי,הקדימו אותנו בעולם הזה כבר אין ספור אנשים. ממש איננו יכולים להיות עוד יותר מידי מקוריים.אבל גם איננו צריכים להיות מקוריים.אף אחד לא ממש דורש את זה מאיתנו וחבל באמת אם בגלל שאיפה לשלמות שאיננו יכולים להשיג גם נתחיל לזלזל בעצמנו ולהתייאש. דרך אגב,ברי,אני דווקא סבור שאתה אדם מאוד מקורי.שיש לך מה לתרום. לעצמך.לאחרים.אתה נמצא בתחילת הדרך ויש לך עוד לאן לצעוד. רק באמת,אל תשפוט דברים לחומרה מוקדם מידי בחייך וכאשר אתה מקצין בדוק עצמך בשבע עיניים אם אין זה כתוצאה מנפש רגישה שרצתה את הטוב שבחיים ונפגעה. במקום אחר בפורום כתבתי פעם על קפקא.ואני חוזר על כך שוב. בצעירותו,גם כאשר לא הייתה לו כל סיבה ממש מוצדקת(לפי דבריו הוא) להיות לא מרוצה מהדברים הוא עדיין התמיד בדרכו להיות לא מרוצה. כך וגם כך עם חלוף שנות החיים הוא מצא שהמצוקה שיצר הפכה להיות אמיתית, אבן נגף תחת כפות רגליו,צל ההולך אחריו ממקום למקום. קפקא,כנראה התכוון לתאר במצב זה את מה שחלק מהפסיכולוגים היום מכנים חשיבה חיובית על דברים או חשיבה שלילית. יכול להיות שאדם החושב חשיבה שלילית חושב כך מעצם מהותו. אולם שווה לנסות ולבדוק אם לא מדובר במהות אלא בהרגל נרכש שניתן להיפטר ממנו בהדרגה.כי התוצאות הן קשות,ומצוקות שהיו נסתרות מחריפות כתוצאה מכך ולאט לאט באמת נגמרים החיים דווקא בגלל שוויתרנו. שיהיה לך רק טוב,ברי ושתזכה עוד ביכולת לפתוח את העיניים ולהביט נכוחה בעולם.לראות את ערכך האמיתי כאדם בקרב בני אדם אחרים.דומים לך.שונים מימך.

 

[berry_zor]

באותו עניין

קודם כל קשה לי להאמין שהבנתי אותך עד הסוף(אתה כבר תשפוט לפי תשובתי) וגם תוכל לקרוא על כך במשהו שכתבתי פעם ,לכן סליחה מראש . ושנית אני לא משורר(נראה שהתרשמת ככה) אני סתם עוד אחד שמנסה לכתוב מחשבות, אולי לפעמים יש בי איזה רצון להיות משורר (משהו פסיכולגי לך תבין) וזה יוצא בצורת כאילו שיר. ועכשיו לעניין-אני רואה את זה כך לאחר מחשבה טיפה ארוכה שירים הם לא משהו שיקרי הם פשוט בו נקרא לזה כך -יש להם פג תוקף כלומר הם אמיתיים ומשקפים את המציאות אך לתקופה מוגבלת, לפעמים רק לזמן הכתיבה שבאותו הרגע כל הרגשות פועלים במלוא העוצמה ולמחרת רואים הכל באור אחר (דוגמא קיצונית) ולפעמים ליותר זמן. לכן אולי הפתרון הוא לא להפסיק לכתוב שירים אלה לכתוב ובעזרתם להתמודד עם הכאב ולאחר מכן לזרוק אותם לפח (יכול להיות מקרה ששיר שאני כותב היום כבר מחר אני אגיד איזה שטויות ) לסיכום תפקידם של השירים (לפחות בשבילי ) זאות סתם דרך לפרוק מחשבות ורגשות ולהתחלק עם מחברת הכתיבה ואולי ככה גם להגיע עמוק יותר באותו עניין(ואולי גם לזכות בעמצאותם לתשומת לב כי לי אישית קשה להפתח לאנשים) ולחלק השני מתשובתך שהתיחסת לעניין שכל אחד חשוב רק למישהו מסוים זה ברור רק כנראה ההיתי צריך לשמוע את זה ממישהו (כנראה בעת כתיבת השיר קיותי שמישהו יקרה אותו פעם ויתן את העידוד ומי היה מאמין -זה קרה וזאות דוגמא טובה למה היה שווה לכתוב את השיר .בקיצור אני מקוה שתצליח לעקוב אחרי מה שכתבתי כי אני לא הצלחתי כל כך (טיפה הסתבכתי) ברי

 

[berry_zor]

אנ י שיטחי

אני שיטחי. אני שיטחי וכל מה שאני חושב לא נכון לכל דבר שכתבתי מישהו יכול להעמיק אותו ולהראות לי כמה אני טועה אז למה זה שווה כל המחשבות האלו אם גם ככה הרי לא נכונות אז למה אני עושה את זה לעצמי כאילו אני מגיע לגילוי עצמי הרי גם ככה כלום לא נכון. ברי 15\5\2001

 

[stonefroze]

כולנו טועים.כולנו טעינו וסביר להניח

ברי,ידיד הטוב. אתה בעיני לא שטחי.אף אדם אינו רק שטחי,אינו רק עמוק. כל אדם הוא אדם,שטחי ועמוק לפי דרכו.בכל אדם יש צדדים שטחיים ורדודים וצדדים עמוקים.בכל אוקינוס יש חוף רדוד ומעמקים בלתי נתפשים. לעיתים איננו מסוגלים לרדת לעומק.אין לנו את הכלים המתאימים ולא כל אדם הוא אמודאי,צולל עם צוללת למעמקים,כשם שלא כל אדם הוא טייס ומרקיע לשחקים. והרגשות שלנו,מעולם לא אמרתי שהם אינן אמיתיים.כל רגש הוא אמיתי וכי למה שלא יהיה? רק הפירוש שלהם לפעמים מטעה אותנו. אינך צריך להיות משורר,כשם שאתה חושב שיש משוררים. אתה כותב שירה,לכן אתה משורר. ןאני מסכים אתך בהחלט שהשירה או הכתיבה בכלל יכולה להיות דרך נהדרת לפרוק מחשבות,להתבטא,לנקז רגשות.לתת צורה לזרמים האמורפיים בתוכנו. אין צורך לפרסם אותם עלי ספר. זה כבר סיפור אחר לחלוטין.ויש לו סיבות ומניעים משלו. כל דבר ניתן להעמיק כמה דרגות לעומק. השירה היא מצומצמת,אולם הפירוש עשוי להיות נרחב. לפי מה שהבנתי,הרי עדיין לא הגעת בכלל לשנות העשרים בחייך.(ואילו אני כבר בשנות השלושים).אין לי ייתרון עליך בחוכמה או בנסיון הטוב. אך ורק בנסיון הרע.בניסיון הרע. זכותך להביע את דעתך.לכתוב.להתפתח.כולנו לפעמים כמו עיוורים באפלה. הן איחלתי לך,שהלוואי ותדע לפקוח את עיניך לעולם,להביט בדברים נכוחה. נכוחה לפי הדרך שלך,לפי חשבון הנפש שלך.לפי הערך האיש שלך. לעיתים אנו כולנו מגיעים לאותן מסקנות ולעיתים המסקנות שלנו הן שונות. מקובלת עלי דעתו של עמית,כי כל אדם צריך לעמוד מול הבחירה שלו ולשאת בתוצאותיה.אולם עליו גם להתמודד עם התוצאות.להמשיך הלאה, לנסות להתפתח לפעמים בדרכים חדשות,בנתיבים אחרים. ולפעמים לשם כך עלינו להודות שטעינו. כן,גם אנחנו טעינו.טועים.נטעה. האם הטעות לעולם חוזרת? אנחנו נחליט על כך.טעויות חדשות תגענה אולם מהיישנות עלינו להסיק מסקנות דורשות ביצוע. אני הודיתי בפני עצמי שטעיתי בכמה דברים מהותיים בחיים. אינני מרגיש רע עם זה.נהפוכו,חבל שזה לא נעשה לפני שנים. אולם בוא לא נענה את עצמנו במחשבות שווא וייסורי מצפון. נו,לעיתים גם מכך לא ניתן להימנע.נסיבות חיינו מעודדות מחשבות כאלה או אחרות ומעכבות לעיתים במשך שנים מחשבות רצויות. הגיע הזמן לקום ולעשות מעשה ויפה שעה אחת קודם ואתה עדיין צעיר ואתה המחליט.וחייך לפניך. ואתה המנווט את חייך,לטוב ולרע. ולפי דעתי רוב הדברים כאן הם לא יותר מאשר קסטה שחוקה. אבל מה אכפת לי לחזור עליהם שוב ושוב? אני סבור שהם נכונים. אני רוצה להפוך אותם למנטרה. אתה מגיע לגילוי עצמי לא ברגע אחד,או בשניה אחת, אלא במשך שנים.ויש כאלה שלא ממש מגיעים לשום גילוי עצמי לעולם והם אינן מוצאים את עצמם מוטרדים מכך,כהוא זה. למה שנהיה אנחנו,איפוא, מוטרדים מהנסיון שלנו?