שירשורון לונדוני

[Ccyclist]

הרובוטים באים. חנות טסלה בקניון ווסטפילד שפארד'ס בוש. שוב עליתי לעיר ברכב וחניתי שם.

משיחה עם קופאי בתחנת הרכבת המקומית שלי עולה שחידוש התדירות לשתי רכבות חזור בשעה בערב כפי שהיה לפני הוירוס תקוע בגלל שהמפעילה צריכה לחדש את הצי ברכבות חדשות. זה לא יקרה בלו"ז מאי, אך יתכן שיקרה בלו"ז דצמבר. הבהרתי לו אין לי כוונה להשתמש בשירות שעתי כשיש לי אופציות אחרות, אבל שאשמח לחזור לרכבת כשתשוב לשירות שמיש - גם אם היא יקרה פי 2 או 3 (כרגע אין לי כרטיס רשת המקנה הנחת 33%). שפארד'ס בוש מרוחקת יחסית ממרכז העיר, אף שהיא בפרבר פנימי יחסית ליד מרכז הטלוויזיה לשעבר של ה BBC. הרכבת מגיעה למוקד מרכזי מאד, תחנות ספורות מיעדיי בעיר.

משום שטסלה הביאה אותי לעיר במקום הרכבת אני עושה לה קצת כבוד. הרובוט של טסלה עצמה, אז אם יהיה יותר מגימיק - כבר יש לי מניות.

 

[Ccyclist]

הרובוטים באים. חנות טסלה בקניון ווסטפילד שפארד'ס בוש. שוב עליתי לעיר ברכב וחניתי שם.

משיחה עם קופאי בתחנת הרכבת המקומית שלי עולה שחידוש התדירות לשתי רכבות חזור בשעה בערב כפי שהיה לפני הוירוס תקוע בגלל שהמפעילה צריכה לחדש את הצי ברכבות חדשות. זה לא יקרה בלו"ז מאי, אך יתכן שיקרה בלו"ז דצמבר. הבהרתי לו אין לי כוונה להשתמש בשירות שעתי כשיש לי אופציות אחרות, אבל שאשמח לחזור לרכבת כשתשוב לשירות שמיש - גם אם היא יקרה פי 2 או 3 (כרגע אין לי כרטיס רשת המקנה הנחת 33%). שפארד'ס בוש מרוחקת יחסית ממרכז העיר, אף שהיא בפרבר פנימי יחסית ליד מרכז הטלוויזיה לשעבר של ה BBC. הרכבת מגיעה למוקד מרכזי מאד, תחנות ספורות מיעדיי בעיר.

משום שטסלה הביאה אותי לעיר במקום הרכבת אני עושה לה קצת כבוד. הרובוט של טסלה עצמה, אז אם יהיה יותר מגימיק - כבר יש לי מניות.

אוטובוס סופרלופ בשפארד'ס בוש. האמת שקצת הופתעתי לראות אוטובוס ברשת שנועדה לפרברים החיצוניים באזורים 3,4,5 במסוף אוטובוסים באזור 2, אך מסתבר ש SL8 זה בעצם תחליף ליוזמת הרק"ל על דרך אקסברידג' Uxbridge Road, יוזמה של TFL שבוטלה ב 2007 עקב התנגדות המועצות המקומיות לאורך הציר שמספרו A4020 . https://en.m.wikipedia.org/wiki/West_London_Tram מדובר בכביש מקומי עורקי צר דרך שורת שכונות ופרברים, ההתנגדות לרק"ל נבעה מהיעדר מקום לתנועה אחרת או חנייה במקרה שהציר יוסב לרק"ל מודרנית. המסלול פונה לכיוון יותר צפון מערבי שמתאים לו מיקום לאזור הספרה 10 על לוח השעון של הדיאגרמה ופחות הייצוג לכיוון הספרה 9. הקו עובר ברחובות ראשיים עם מדרכות וחנויות, לא בכביש מהיר כפי שסברתי בהתחלה.

מעבר לאוטובוס במערכת החדשה - תחנת האוברגראונד של שפארד'ס בוש. צילמתי מרחוק גם את הכניסה לתחנת התחתית במבנה מצופה פלדה שהחליף את מבנה אריחי "דם השור" הוותיק שלה.

 

[Ccyclist]

אוטובוס סופרלופ בשפארד'ס בוש. האמת שקצת הופתעתי לראות אוטובוס ברשת שנועדה לפרברים החיצוניים באזורים 3,4,5 במסוף אוטובוסים באזור 2, אך מסתבר ש SL4 זה קו שעושה בערך את כביש ה A40. הייצוג בדיאגרמה טיפה שגוי כי האופקיות של הקו מתאימה יותר לכביש ה A4 שמיקומו הגאוגרפי מתאים יותר לייצוג אופקי מנקודת השעה 9. זה קו שנוסע לאורך כביש ראשי ממוחלף ומעניין מה איכות התחנות כי במקומות רבים מדובר בכביש במפלס מופרד מהרחובות ללא גישת הולכי רגל. במקור הכביש היה כביש פרברי של מועצת מחוז לונדון בשנות השלושים ויש בו מקטעים עם בנייה פרברית לאורכו, אך יש בו גם מקטעי גשרים עיליים וחפירים משנות השישים והלאה ומקטעים יותר בינעירוניים לפני שהוא מתחבר לאוטוסטרדת ה M40. אני מניח שהתחנות באזורים הבעייתיים יצריכו ירידה מהמחלפים, אך באנגליה לא נהוג להניח תחנות על רמפות או בכיכרות.

מעבר לאוטובוס במערכת החדשה - תחנת האוברגראונד של שפארד'ס בוש. צילמתי מרחוק גם את הכניסה לתחנת התחתית במבנה מצופה פלדה שהחליף את מבנה אריחי "דם השור" הוותיק שלה.

עריכה: הפוסט שורשר למקום הלא נכון בשירשור, אמור להופיע בהמשך אחרי תחנת טוטנהאם קורט רוד. סליחה לכל מי שמכיר את העיר ומתפלא איך פתאום קפצתי לבנק.

ועכשיו לעוד הרצאה על גמישות המרחב התת קרקעי.

ליד השערים הכחולים אני מצלם מהרציף הישן צפונה של הקו הצפוני בבנק, רציף זהה לרציף הקיים שמעבר לשערים הכחולים.

מעבר לקו השחור אני מצלם ממה שהיה פעם מהמסילה צפונה של הקו הצפוני. דלת האלומיניום מחברת למנהרת המסילה הישנה.

בתחילת העשור בנו מנהרת רציף חדשה צפונה, מה שאיפשר את הסבת מנהרת הרציף הישנה למעבר המשפר את הנגישות לקווים אחרים בתחנה.

לפי האתרים והיוטיוברים העוסקים בתחום - יהיה פרוייקט דומה בתחנת לונדון ברידג' שגם בה רציפי הקו הצפוני צרים ודחוקים זה לצד זה.

התת קרקע הוא מרחב רב מימדי גמיש. חיבורים חדשים והרחבות הן מנת חלקה של רשת בת 161.

 

[Ccyclist]

הרובוטים באים. חנות טסלה בקניון ווסטפילד שפארד'ס בוש. שוב עליתי לעיר ברכב וחניתי שם.

משיחה עם קופאי בתחנת הרכבת המקומית שלי עולה שחידוש התדירות לשתי רכבות חזור בשעה בערב כפי שהיה לפני הוירוס תקוע בגלל שהמפעילה צריכה לחדש את הצי ברכבות חדשות. זה לא יקרה בלו"ז מאי, אך יתכן שיקרה בלו"ז דצמבר. הבהרתי לו אין לי כוונה להשתמש בשירות שעתי כשיש לי אופציות אחרות, אבל שאשמח לחזור לרכבת כשתשוב לשירות שמיש - גם אם היא יקרה פי 2 או 3 (כרגע אין לי כרטיס רשת המקנה הנחת 33%). שפארד'ס בוש מרוחקת יחסית ממרכז העיר, אף שהיא בפרבר פנימי יחסית ליד מרכז הטלוויזיה לשעבר של ה BBC. הרכבת מגיעה למוקד מרכזי מאד, תחנות ספורות מיעדיי בעיר.

משום שטסלה הביאה אותי לעיר במקום הרכבת אני עושה לה קצת כבוד. הרובוט של טסלה עצמה, אז אם יהיה יותר מגימיק - כבר יש לי מניות.

תחנת שפארד'ס בוש. הטיח מתקלף, אבל עד שעוצרים ומצלמים הרכבת כבר מגיעה. עם רכבת תחתית כל 2 דקות אפשר לסלוח לרמת גימור לא אידאלית שכנראה לא היתה חלק משיפוץ הבניין.

 

[Ccyclist]

הרובוטים באים. חנות טסלה בקניון ווסטפילד שפארד'ס בוש. שוב עליתי לעיר ברכב וחניתי שם.

משיחה עם קופאי בתחנת הרכבת המקומית שלי עולה שחידוש התדירות לשתי רכבות חזור בשעה בערב כפי שהיה לפני הוירוס תקוע בגלל שהמפעילה צריכה לחדש את הצי ברכבות חדשות. זה לא יקרה בלו"ז מאי, אך יתכן שיקרה בלו"ז דצמבר. הבהרתי לו אין לי כוונה להשתמש בשירות שעתי כשיש לי אופציות אחרות, אבל שאשמח לחזור לרכבת כשתשוב לשירות שמיש - גם אם היא יקרה פי 2 או 3 (כרגע אין לי כרטיס רשת המקנה הנחת 33%). שפארד'ס בוש מרוחקת יחסית ממרכז העיר, אף שהיא בפרבר פנימי יחסית ליד מרכז הטלוויזיה לשעבר של ה BBC. הרכבת מגיעה למוקד מרכזי מאד, תחנות ספורות מיעדיי בעיר.

משום שטסלה הביאה אותי לעיר במקום הרכבת אני עושה לה קצת כבוד. הרובוט של טסלה עצמה, אז אם יהיה יותר מגימיק - כבר יש לי מניות.

תקרה מונמכת ברציפי הקו המרכזי בטוטנהאם קורט רוד. אני מקווה שזה קשור למיזוג אוויר.

 

[Ccyclist]

הרובוטים באים. חנות טסלה בקניון ווסטפילד שפארד'ס בוש. שוב עליתי לעיר ברכב וחניתי שם.

משיחה עם קופאי בתחנת הרכבת המקומית שלי עולה שחידוש התדירות לשתי רכבות חזור בשעה בערב כפי שהיה לפני הוירוס תקוע בגלל שהמפעילה צריכה לחדש את הצי ברכבות חדשות. זה לא יקרה בלו"ז מאי, אך יתכן שיקרה בלו"ז דצמבר. הבהרתי לו אין לי כוונה להשתמש בשירות שעתי כשיש לי אופציות אחרות, אבל שאשמח לחזור לרכבת כשתשוב לשירות שמיש - גם אם היא יקרה פי 2 או 3 (כרגע אין לי כרטיס רשת המקנה הנחת 33%). שפארד'ס בוש מרוחקת יחסית ממרכז העיר, אף שהיא בפרבר פנימי יחסית ליד מרכז הטלוויזיה לשעבר של ה BBC. הרכבת מגיעה למוקד מרכזי מאד, תחנות ספורות מיעדיי בעיר.

משום שטסלה הביאה אותי לעיר במקום הרכבת אני עושה לה קצת כבוד. הרובוט של טסלה עצמה, אז אם יהיה יותר מגימיק - כבר יש לי מניות.

על ההחלפות:

בעת הביקור בעיר ביצעתי 4 נסיעות תחתית שונות, רק אחת מהן היתה נסיעה ישירה. בכל שאר הנסיעות הייתי צריך להחליף קווים כדי להרכיב את המסלול שלי.

לא נסעתי באוטובוסים, אבל הלכתי איזה קילומטר באזור קובנט גארדן, אזור של רחובות צרים ומדרחובים.

כל ההחלפות היו במערכות מנהרות הולכי רגל בתוך התחנות. הרכבות הגיעו תוך דקה או שתיים מרגע הגעתי לרציף, גם כשפיספסתי רכבת מסויימת - הבאה הגיעה אחרי שתי דקות. המערכת מקיפה מספיק שלרוב הנסיעות מספיקה החלפה בודדת.

האובססיה הישראלית לקווים ישירים במחיר תדירות נמוכה לא מובנת לי. להמתין פי 15 או פי 30 לקו שבא פעם בחצי שעה או שעה זה לא דבר שיחזק את התח"צ אלא דבר שמחליש אותה. גם אם נתחשב בעובדה שאוטובוס זה לא מטרו - באזורים עירוניים לא צריך להמתין לו יותר מפי 2.5 או פי 5 (5-10 דקות).

 

[מנכל אחד]

על ההחלפות:

בעת הביקור בעיר ביצעתי 4 נסיעות תחתית שונות, רק אחת מהן היתה נסיעה ישירה. בכל שאר הנסיעות הייתי צריך להחליף קווים כדי להרכיב את המסלול שלי.

לא נסעתי באוטובוסים, אבל הלכתי איזה קילומטר באזור קובנט גארדן, אזור של רחובות צרים ומדרחובים.

כל ההחלפות היו במערכות מנהרות הולכי רגל בתוך התחנות. הרכבות הגיעו תוך דקה או שתיים מרגע הגעתי לרציף, גם כשפיספסתי רכבת מסויימת - הבאה הגיעה אחרי שתי דקות. המערכת מקיפה מספיק שלרוב הנסיעות מספיקה החלפה בודדת.

האובססיה הישראלית לקווים ישירים במחיר תדירות נמוכה לא מובנת לי. להמתין פי 15 או פי 30 לקו שבא פעם בחצי שעה או שעה זה לא דבר שיחזק את התח"צ אלא דבר שמחליש אותה. גם אם נתחשב בעובדה שאוטובוס זה לא מטרו - באזורים עירוניים לא צריך להמתין לו יותר מפי 2.5 או פי 5 (5-10 דקות).

נראה לך שהליכה של ק"מ עם ציוד או ילדים קטנים זה דבר שמעשי לכל נוסע?
צריך גם להפריד בין מערכות עירוניות לבין עירוניות, בעוד שעירוניות הביקוש יכול להתפרס על כל שעות היממה, בבין עירוני זמני ביקוש יותר ניתנים לחיזוי, ולכן בפועל רוב הנוסעים לא צריכים להמתין שעה בתחנה לקו שלהם.

 

[Ccyclist]

נראה לך שהליכה של ק"מ עם ציוד או ילדים קטנים זה דבר שמעשי לכל נוסע?
צריך גם להפריד בין מערכות עירוניות לבין עירוניות, בעוד שעירוניות הביקוש יכול להתפרס על כל שעות היממה, בבין עירוני זמני ביקוש יותר ניתנים לחיזוי, ולכן בפועל רוב הנוסעים לא צריכים להמתין שעה בתחנה לקו שלהם.

אתה הולך לכותל מדי פעם ? קילומטר זה בערך המרחק מהרק"ל בכיכר ספרא לכותל.

ההליכה דרך קובנט גארדן היתה בשביל הכיף. זו לא היתה הליכה למטרת החלפת אמצעי תחבורה אלא למטרת ביקור במוקדים שונים באזור.

במקטעים מסויימים יש מסעדות, באחרים חנויות יחודיות, באמצע יש שוק מקורה של חנויות. הזרימה של האזור הביאה אותי בסופו של דבר לתחנת טוטנהאם קורט רוד ולא להולבורן כי אחת החנויות שבחרתי לבקר בה היתה יותר בכיוון זה. זה אזור מאד הומה המוקף בקווי התחתית, כולל תחנה אחת ממש במרכזו.

אם הייתי רוצה להגיע ישירות לתחנת טוטנהאם קורט רוד לא הייתי יורד באמבנקמנט כדי לטייל ברחובות העיר אלא הייתי מחליף לקו הצפוני ונוסע 3 תחנות.

 

[סוכריה חמצמצה]

נראה לך שהליכה של ק"מ עם ציוד או ילדים קטנים זה דבר שמעשי לכל נוסע?
צריך גם להפריד בין מערכות עירוניות לבין עירוניות, בעוד שעירוניות הביקוש יכול להתפרס על כל שעות היממה, בבין עירוני זמני ביקוש יותר ניתנים לחיזוי, ולכן בפועל רוב הנוסעים לא צריכים להמתין שעה בתחנה לקו שלהם.

הציוד הוא עניין של הרגל ושל אמצעי התחבורה הזמינים. למשל, אם אני מגיעה למקום עתיר בוץ במכוניתי, אני לוקחת נעליים להחלפה. אם בתחבורה ציבורית, אני לא סוחבת עוד נעליים באוטובוסים. תרמיליאים מסתדרים עם 2 מכנסיים ו 5-7 חולצות לכמה חודשים. גם חיילים מקבלים מספר מוגבל של חליפות מדים ומסתדרים. העניין פה הוא ללון לילה או שניים אצל קרובים או שכניהם ולהתנייד בתחב"צ (מה שמכונה "לעשות שבת", יצא לי לעשות הרבה שבתות בילדותי עשוקת הרכב וגם בבגרותי כנ"ל). המדינה לא צריכה לממן סחיבה נוחה של 1/2 בית. גם חברות תעופה ,שאינן מסובסדות על ידי הציבור, אינן מעודדות מזוודות ענק. אם מתעקשים על מזוודות כאלה אפשר לשאתן בחוסר נוחות בין תחנות ואוטובוסים. לחלופין, כל מי שאינו פעוט יכול להסתדר עם תיק קטן ובו מספר הפריטים שבאמת צריך ליום אחד אם יצא לבוש בבגדי /כובעי/נעלי שבת. פעוטות אמנם צריכים קצת יותר, אבל בגדיהם קטנים. ועדיין אפשר למצוא פתרונות (להזמין משלוח של חיתולים ומטרנה שיהיה בבית של הסבתא? לשמור במגרה שם בגדי ילדים בכמה מידות להחלפה? לקחת בקבוק אחד ולהרתיח כשהתינוק צריך לאכול, אם מותר). פשוט (א)נשים התרגלו לקחת 5 שמלות "שיהיה". בסוף בדרך כלל לובשים אחת. בליל הסדר האחרון מארחי הסכימו להלין אותי, כי לא רציתי לנהוג בגילופין, וכי קיים קושי להשיג מוניות בליל החג (ו"תודה" לממשלה על היעדר תח"צ). כל הציוד האישי נכנס לשקית לא גדולה.
ואם למרות האריזה החסכונית אנשים חווים חוסר נעימות כשנוסעים לשבת עם טפם, אפשר לצמצם את מספר הנסיעות האלה ולהישאר בבית. כך עושים חילונים רבים נטולי רכב. המדינה לא מסבסדת את תרבות הפנאי של חיילים בחופשת סוף השבוע. היא לא חייבת לסבסד נוחות יתרה בעת חופשתן של משפחות חרדיות, וזאת, כפי שהסבירו כאן טוב ממני, על חשבון צרכי תחבורה בסיסיים במקומות אחרים.

 

[מנכל אחד]

הציוד הוא עניין של הרגל ושל אמצעי התחבורה הזמינים. למשל, אם אני מגיעה למקום עתיר בוץ במכוניתי, אני לוקחת נעליים להחלפה. אם בתחבורה ציבורית, אני לא סוחבת עוד נעליים באוטובוסים. תרמיליאים מסתדרים עם 2 מכנסיים ו 5-7 חולצות לכמה חודשים. גם חיילים מקבלים מספר מוגבל של חליפות מדים ומסתדרים. העניין פה הוא ללון לילה או שניים אצל קרובים או שכניהם ולהתנייד בתחב"צ (מה שמכונה "לעשות שבת", יצא לי לעשות הרבה שבתות בילדותי עשוקת הרכב וגם בבגרותי כנ"ל). המדינה לא צריכה לממן סחיבה נוחה של 1/2 בית. גם חברות תעופה ,שאינן מסובסדות על ידי הציבור, אינן מעודדות מזוודות ענק. אם מתעקשים על מזוודות כאלה אפשר לשאתן בחוסר נוחות בין תחנות ואוטובוסים. לחלופין, כל מי שאינו פעוט יכול להסתדר עם תיק קטן ובו מספר הפריטים שבאמת צריך ליום אחד אם יצא לבוש בבגדי /כובעי/נעלי שבת. פעוטות אמנם צריכים קצת יותר, אבל בגדיהם קטנים. ועדיין אפשר למצוא פתרונות (להזמין משלוח של חיתולים ומטרנה שיהיה בבית של הסבתא? לשמור במגרה שם בגדי ילדים בכמה מידות להחלפה? לקחת בקבוק אחד ולהרתיח כשהתינוק צריך לאכול, אם מותר). פשוט (א)נשים התרגלו לקחת 5 שמלות "שיהיה". בסוף בדרך כלל לובשים אחת. בליל הסדר האחרון מארחי הסכימו להלין אותי, כי לא רציתי לנהוג בגילופין, וכי קיים קושי להשיג מוניות בליל החג (ו"תודה" לממשלה על היעדר תח"צ). כל הציוד האישי נכנס לשקית לא גדולה.
ואם למרות האריזה החסכונית אנשים חווים חוסר נעימות כשנוסעים לשבת עם טפם, אפשר לצמצם את מספר הנסיעות האלה ולהישאר בבית. כך עושים חילונים רבים נטולי רכב. המדינה לא מסבסדת את תרבות הפנאי של חיילים בחופשת סוף השבוע. היא לא חייבת לסבסד נוחות יתרה בעת חופשתן של משפחות חרדיות, וזאת, כפי שהסבירו כאן טוב ממני, על חשבון צרכי תחבורה בסיסיים במקומות אחרים.

אני משער שבאופן כללי נוסעים בתח"צ משתדלים לקחת איתם את המינימום, גם בקווים ישירים.
אבל זה בכלל לא משנה, אם הנוסעים רוצים לקחת איתם חצי מהבית, אזי מפעיל פרטי שחשוב לו למשוך נוסעים היה מנסה לתת להם מענה, המדינה לא אמורה לחנך את הנוסעים, אלא לדאוג לצרכים של הנוסעים כפי שהם שהם חשים שטוב להם ויגרום להם להצביע ברגליים, ולא כפי שמתכנן תחבורה, חכם ככל שיהיה, רוצה שיהיה.

שיטת המעברים מתאימה בעיקרה לתחבורה עירונית בתדירות גבוה כלומר מעל 4 נסיעות בשעה לקו, ועדיף מעל 6, או לחילופין לתחבורת רכבות, בה מהירות הנסיעה והנוחות שברכבת מפצה על זמן המעבר בין אמצעי התחבורה השונים.

בארץ, אוטובוסים ישירים מהירים מרוב הנסיעות ברכבת, וגם הפעלה של מעברים תגרום לכך שיהיה צורך להפעיל קווים בתדירות גבוהה בשעות שפל, שזה בזבוז תשומות גבוה יותר.

גם כמויות הנוסעים לא מאפשרות ביצוע של מעברים בצורה הגיונית, מירושלים במוצ"ש יוצאים במשך שלוש שעות כאלף אוטובוסים עם לפחות 35,000 נוסעים (קשה לדעת נתונים מדוייקים בגלל השימוש הנרחב בקבלנים).
יתכן שאם כל הקווים היו יוצאים מנקודה אחת, מקדם המילוי היה עולה במעט, אבל להוציא כמות כה גדולה של אוטובוסים מנקודה אחת, ושינוע של כלל הנוסעים לנקודה אחת היא לא מעשית, לא מצד קיבולת הכבישים, ולא מצד קיבולת האוטובוסים העירוניים.

בנוסף, היעילות אינה באמת עולה, גם כי הנהגים הבינעירוניים אינם יכולים לבצע באופן מיידי נסיעה נוספת בגלל הצורך בשמירת מרווחי זמן בסיום הנסיעה למקרים של עומסים בדרך, וגם כי אם יש באוטובוס 35 נוסעים (אפילו בלי מטען) הם כבר ממלאים לבד את האוטובוס העירוני, ואין כמעט מקום לנוסעים נוספים.

 

[Ccyclist]

אני משער שבאופן כללי נוסעים בתח"צ משתדלים לקחת איתם את המינימום, גם בקווים ישירים.
אבל זה בכלל לא משנה, אם הנוסעים רוצים לקחת איתם חצי מהבית, אזי מפעיל פרטי שחשוב לו למשוך נוסעים היה מנסה לתת להם מענה, המדינה לא אמורה לחנך את הנוסעים, אלא לדאוג לצרכים של הנוסעים כפי שהם שהם חשים שטוב להם ויגרום להם להצביע ברגליים, ולא כפי שמתכנן תחבורה, חכם ככל שיהיה, רוצה שיהיה.

שיטת המעברים מתאימה בעיקרה לתחבורה עירונית בתדירות גבוה כלומר מעל 4 נסיעות בשעה לקו, ועדיף מעל 6, או לחילופין לתחבורת רכבות, בה מהירות הנסיעה והנוחות שברכבת מפצה על זמן המעבר בין אמצעי התחבורה השונים.

בארץ, אוטובוסים ישירים מהירים מרוב הנסיעות ברכבת, וגם הפעלה של מעברים תגרום לכך שיהיה צורך להפעיל קווים בתדירות גבוהה בשעות שפל, שזה בזבוז תשומות גבוה יותר.

גם כמויות הנוסעים לא מאפשרות ביצוע של מעברים בצורה הגיונית, מירושלים במוצ"ש יוצאים במשך שלוש שעות כאלף אוטובוסים עם לפחות 35,000 נוסעים (קשה לדעת נתונים מדוייקים בגלל השימוש הנרחב בקבלנים).
יתכן שאם כל הקווים היו יוצאים מנקודה אחת, מקדם המילוי היה עולה במעט, אבל להוציא כמות כה גדולה של אוטובוסים מנקודה אחת, ושינוע של כלל הנוסעים לנקודה אחת היא לא מעשית, לא מצד קיבולת הכבישים, ולא מצד קיבולת האוטובוסים העירוניים.

בנוסף, היעילות אינה באמת עולה, גם כי הנהגים הבינעירוניים אינם יכולים לבצע באופן מיידי נסיעה נוספת בגלל הצורך בשמירת מרווחי זמן בסיום הנסיעה למקרים של עומסים בדרך, וגם כי אם יש באוטובוס 35 נוסעים (אפילו בלי מטען) הם כבר ממלאים לבד את האוטובוס העירוני, ואין כמעט מקום לנוסעים נוספים.

מערכת האוטובוסים בקניון שבשירשור לא כוללת קווים בינעירוניים כלשהם. רוב אזור הכיסוי נמצא עד 8 ק"מ (5 מייל) מהקניון, אף ש SL8 עושה מסלול אקספרס של כ 20 ק"מ.

העובדה שמבחינתך תדירות של 15 דקות נחשבת "חזקה" מראה כמה עד כמה המערכת בארץ הוחלשה בגלל ריבוי הקווים.

אני חושב שסטטיסטיקה של 300 אוטובוסים בינעירוניים בשעה שיוצאים את העיר תוכל למצוא גם בתל אביב, ויתכן שיהיה מספר דומה או לפחות חצי או שני שליש מכך במשולב מהתחנות המרכזיות חיפה.

לגבי מה שאמרת על יעילות - ברגע שאתה מצרף את המקטעיפ העירוניים לקו בינעירוני אתה מאריך את המסלול שלו בשני מקטעים עירוניים שמוסיפים לו 30-45 דקות נסיעה - היעילות נופלת באופן וודאי כי אותו הנהג יכול לבצע נסיעות בינעירוניות נוספות באותה המשמרת שהיתה משמשת לנסיעת הלוך חזור.

בעיר כמו ירושלים עיקרון הדלת לדלת היה מכתיב לא רק קווים למוקד מרכזי כזה או אחר (אני לא מתנגד ל"תחנה מרכזית חרדית" בצפון העיר) אלא גם קווים ישירים נפרדים לבית וגן, יפה נוף רמת שלמה, רמות, ונווה יעקב.

בשנות השמונים והתשעים נהיגה לאילת נחשבה לאתגר ולכן נסענו לחופשות פסח שם באוטובוס. לא היה קו ישיר משדרות הרצוג או מסוף פת - נסענו לתחנה המרכזית בקווים הרגילים לשם ועלינו על האוטובוס לאילת. לא היתה בעיה לקחת ציוד לשבוע עבור משפחה אנגלו-מסורתית.

 

[Ccyclist]

הרובוטים באים. חנות טסלה בקניון ווסטפילד שפארד'ס בוש. שוב עליתי לעיר ברכב וחניתי שם.

משיחה עם קופאי בתחנת הרכבת המקומית שלי עולה שחידוש התדירות לשתי רכבות חזור בשעה בערב כפי שהיה לפני הוירוס תקוע בגלל שהמפעילה צריכה לחדש את הצי ברכבות חדשות. זה לא יקרה בלו"ז מאי, אך יתכן שיקרה בלו"ז דצמבר. הבהרתי לו אין לי כוונה להשתמש בשירות שעתי כשיש לי אופציות אחרות, אבל שאשמח לחזור לרכבת כשתשוב לשירות שמיש - גם אם היא יקרה פי 2 או 3 (כרגע אין לי כרטיס רשת המקנה הנחת 33%). שפארד'ס בוש מרוחקת יחסית ממרכז העיר, אף שהיא בפרבר פנימי יחסית ליד מרכז הטלוויזיה לשעבר של ה BBC. הרכבת מגיעה למוקד מרכזי מאד, תחנות ספורות מיעדיי בעיר.

משום שטסלה הביאה אותי לעיר במקום הרכבת אני עושה לה קצת כבוד. הרובוט של טסלה עצמה, אז אם יהיה יותר מגימיק - כבר יש לי מניות.

@ניצן חזר הבייתה : אציין שהרובוט היה נייח / מכובה, למטרות תצוגה בלבד.

 

[Ccyclist]

הציוד הוא עניין של הרגל ושל אמצעי התחבורה הזמינים. למשל, אם אני מגיעה למקום עתיר בוץ במכוניתי, אני לוקחת נעליים להחלפה. אם בתחבורה ציבורית, אני לא סוחבת עוד נעליים באוטובוסים. תרמיליאים מסתדרים עם 2 מכנסיים ו 5-7 חולצות לכמה חודשים. גם חיילים מקבלים מספר מוגבל של חליפות מדים ומסתדרים. העניין פה הוא ללון לילה או שניים אצל קרובים או שכניהם ולהתנייד בתחב"צ (מה שמכונה "לעשות שבת", יצא לי לעשות הרבה שבתות בילדותי עשוקת הרכב וגם בבגרותי כנ"ל). המדינה לא צריכה לממן סחיבה נוחה של 1/2 בית. גם חברות תעופה ,שאינן מסובסדות על ידי הציבור, אינן מעודדות מזוודות ענק. אם מתעקשים על מזוודות כאלה אפשר לשאתן בחוסר נוחות בין תחנות ואוטובוסים. לחלופין, כל מי שאינו פעוט יכול להסתדר עם תיק קטן ובו מספר הפריטים שבאמת צריך ליום אחד אם יצא לבוש בבגדי /כובעי/נעלי שבת. פעוטות אמנם צריכים קצת יותר, אבל בגדיהם קטנים. ועדיין אפשר למצוא פתרונות (להזמין משלוח של חיתולים ומטרנה שיהיה בבית של הסבתא? לשמור במגרה שם בגדי ילדים בכמה מידות להחלפה? לקחת בקבוק אחד ולהרתיח כשהתינוק צריך לאכול, אם מותר). פשוט (א)נשים התרגלו לקחת 5 שמלות "שיהיה". בסוף בדרך כלל לובשים אחת. בליל הסדר האחרון מארחי הסכימו להלין אותי, כי לא רציתי לנהוג בגילופין, וכי קיים קושי להשיג מוניות בליל החג (ו"תודה" לממשלה על היעדר תח"צ). כל הציוד האישי נכנס לשקית לא גדולה.
ואם למרות האריזה החסכונית אנשים חווים חוסר נעימות כשנוסעים לשבת עם טפם, אפשר לצמצם את מספר הנסיעות האלה ולהישאר בבית. כך עושים חילונים רבים נטולי רכב. המדינה לא מסבסדת את תרבות הפנאי של חיילים בחופשת סוף השבוע. היא לא חייבת לסבסד נוחות יתרה בעת חופשתן של משפחות חרדיות, וזאת, כפי שהסבירו כאן טוב ממני, על חשבון צרכי תחבורה בסיסיים במקומות אחרים.

לדעתי יש בעיה אמיתית של היעדר מקום למטען ברכבת ישראל. במערכות רכבתיות אחרות מקדישים מדפים למזוודות, לא רק טרולי אלא גם בגודל מלא.

יש גם נטייה של אנשים לארוז יותר ממה שנחוץ ולארוז תיקים נפרדים לנוחות האישית של בני המשפחה במקום תיקים גדולים לנוחות של מי שצריך לסחוב. במסעי לחרמון בפורים של השנה שעברה מארחיי הצליחו למלא את הבגאז' של הרכב השכור ממש עד לנקודה שהיה צריך לדחוס הכל כדי שיכנס. אלו אנשים שביום יום אין להם רכב וכן, זה היה החרמון אז היו כל מני בגדים חמים ומגפיים.

במערכת טובה צריך להיות מקום למזוודות סטנדרטיות מהסוג שיש לו גלגלים. כזוג אפשר לחיות שבוע - שבועיים ממזוודה כזו עם כביסה אחת. במשפחות מרובות ילדים אני מניח שיש מקום לביגוד, כלי רחצה וחפצים אישיים. נסעתי ברחבי אירופה עם מזוודה כזו ותיק גב ללפטופ והצלחתי לצלם שירשורי מסע לפורום כי המאמץ מינימלי כשיש סט גלגלים טוב. רבות מהנסיעות האלו התבססו על החלפות בין קווי רכבת שונים כבר בהגעה ליעד עם כל הציוד האישי כי שדה התעופה או תחנת הרכבת הראשית חייבו החלפה כדי להגיע למלון - ברלין, פריס, מדריד, ברצלונה, רומא, קומו (העיר באגם קומו), ליסבון, ומספר מסעות רכבתיים ברחבי שוויץ בחופשה של 9 ימים ו 4 מלונות בערים שונות.

בזכות מערכות תח"צ מבוססות החלפות ההגעה למלונות ביעדים האמורים היתה באמצעי תדיר ויעיל.

 

[סוכריה חמצמצה]

לדעתי יש בעיה אמיתית של היעדר מקום למטען ברכבת ישראל. במערכות רכבתיות אחרות מקדישים מדפים למזוודות, לא רק טרולי אלא גם בגודל מלא.

יש גם נטייה של אנשים לארוז יותר ממה שנחוץ ולארוז תיקים נפרדים לנוחות האישית של בני המשפחה במקום תיקים גדולים לנוחות של מי שצריך לסחוב. במסעי לחרמון בפורים של השנה שעברה מארחיי הצליחו למלא את הבגאז' של הרכב השכור ממש עד לנקודה שהיה צריך לדחוס הכל כדי שיכנס. אלו אנשים שביום יום אין להם רכב וכן, זה היה החרמון אז היו כל מני בגדים חמים ומגפיים.

במערכת טובה צריך להיות מקום למזוודות סטנדרטיות מהסוג שיש לו גלגלים. כזוג אפשר לחיות שבוע - שבועיים ממזוודה כזו עם כביסה אחת. במשפחות מרובות ילדים אני מניח שיש מקום לביגוד, כלי רחצה וחפצים אישיים. נסעתי ברחבי אירופה עם מזוודה כזו ותיק גב ללפטופ והצלחתי לצלם שירשורי מסע לפורום כי המאמץ מינימלי כשיש סט גלגלים טוב. רבות מהנסיעות האלו התבססו על החלפות בין קווי רכבת שונים כבר בהגעה ליעד עם כל הציוד האישי כי שדה התעופה או תחנת הרכבת הראשית חייבו החלפה כדי להגיע למלון - ברלין, פריס, מדריד, ברצלונה, רומא, קומו (העיר באגם קומו), ליסבון, ומספר מסעות רכבתיים ברחבי שוויץ בחופשה של 9 ימים ו 4 מלונות בערים שונות.

בזכות מערכות תח"צ מבוססות החלפות ההגעה למלונות ביעדים האמורים היתה באמצעי תדיר ויעיל.

ההתנגדות של מנכ"ל לשינוי שיטת דלת לדלת בנסיעות בינעירוניות נובעת מעצם הצורך בהחלפה או בהליכה. לא מחוסר הנוחות של הרכבת או האוטובוס הבינעירוני עצמו.
לרכבת יש בעיה נוספת - הפסקת השרות שעות ארוכות לפני השבת. אנשים יגיעו להתארח בעיצומו של הניקיון והבישול. לא מתאים עם 7 ילדים (אפשר, אם מדובר בילדים בוגרים לא נשואים במגזר הדתי לאומי, או נשואים טריים שבאים לעזור. לפעמים נכדים מתבגרים -כנ"ל).

 

[Ccyclist]

ההתנגדות של מנכ"ל לשינוי שיטת דלת לדלת בנסיעות בינעירוניות נובעת מעצם הצורך בהחלפה או בהליכה. לא מחוסר הנוחות של הרכבת או האוטובוס הבינעירוני עצמו.
לרכבת יש בעיה נוספת - הפסקת השרות שעות ארוכות לפני השבת. אנשים יגיעו להתארח בעיצומו של הניקיון והבישול. לא מתאים עם 7 ילדים (אפשר, אם מדובר בילדים בוגרים לא נשואים במגזר הדתי לאומי, או נשואים טריים שבאים לעזור. לפעמים נכדים מתבגרים -כנ"ל).

התשובה שלי תתחיל במשל הלונדוני ותמשיך לנמשל בארץ.

הנה מערכת האוטובוסים מאזור שפארד'ס בוש. האזור ממקד 7 צירי אוטובוסים ומסוף אוטובוסים גדול על זרוע שמינית וספרתי בו כ 20 קווים. מדובר בקווים לשורת יעדים סביב המוקד של האזור במערב לונדון. יש רק ציר אחד - זה שמוביל למסוף - שבו יש 10 קווים. בצירים הראשיים האחרים יש בערך 5 קווים לציר. מסתבר שדווקא יש אוטובוס ישיר ליעד הראשון שנסעתי אליו אבל לאחרים אין. התדירות של האוטובוס היא פעם ב 10 דקות והנסיעה אורכת 50 דקות - השקעה של שעה בנסיעה שבתחתית אורכת כ 20 דקות כולל המתנות והחלפה. לאוטובוס יש ערך של פיזור לאורך מסלול הקו המרכזי ( יש יחס של כ 3-4 תחנות אוטובוס על כל תחנת רכבת תחתית) וכן מספר חיבורים רוחביים בין צירי רכבת תחתית במקומות שאין בהם קו תחתית שעושה את הקישור. אין מהמסוף קווים בינעירוניים ואין בו קווים למקומות מרוחקים במזרח לונדון, היעד העיקרי שהם משרתים בדרום לונדון היא תחנת הרכבת קלאפהאם ג'אנקשן באזור 2 שאפשר להשוות אותה לגירסאת ענק של שער חולון, והקווים לצפון לונדון לא יוצאים את גבולות אזורים 2 ו 3 ומרחק אווירי של כ 8 ק"מ מהאזור.

בביקור הלונדוני שלי לפני יומיים נסעתי ב 7 רכבות שונות ב 4 נסיעות שונות ואף פעם לא המתנתי יותר מדקה או שתיים. זה היופי של מערכת בתדירות גבוהה שהנוסע מרכיב את המסלול בעצמו במקום מערכת בתדירות נמוכה שמתיימרת לתת שירות לכל מקום ונכשלת פעם אחר פעם.

לגבי מערכת הדלת לדלת - אני חושב שזה צירוף של פינוק, התבדלות, וחוסר אחריות הדדית לשאר המערכת. אם נתעלם מהתארחות ונלך רק על מלונות ששהיתי בהם על בסיס תח"צ - אין קו ישיר מנתב"ג לא למלון דירות לב ירושלים ולא למלון רוטשילד 22. לשיטת "בל תחליפון" נעשה לי עוול איום ונורא שאסור לעולל לציבורים מסויימים כשהחלפתי מקו 485 בשז"ר לרק"ל מול נבון או כשירדתי מהרכבת בתל אביב מרכז והלכתי לארלוזרוב. ניקח את זה ליום התיירותי שעשיתי בנמלי יפו ועכו - לשיטתו צריך וודאי להיות קו ישיר כזה כי אין דבר גרוע מההחלפה. אני הלכתי מנמל יפו לתחנת הרק"ל סלמה, החלפה לרכבת ישראל בתל אביב מרכז, החלפה לאוטובוס מקומי בעכו ואז הליכה של רבע שעה כי רק בישראל מבטלים את הכניסה למסוף הגישה של עיר עתיקה היסטורית כמו עכו "בגלל" פסטיבל התאטרון במקום שיסתמכו על חיבור תח"צי.

ברור שקו מעיר כמו בית"ר עילית יהיה קו עם רוב מוחלט לנוסעים חרדים. מצד שני לא ברור לי למה יש קווים משכונות של עיר X לשכונות של עיר Y כאשר יש חיבור ישיר בין התחנות המרכזיות שלהן או אפילו בין תחנות הרכבת שלהן. התשומות האלו יטיבו לשרת את כל הציבורים, כולל החרדי, אם יזינו את המערכת הבינעירונית הרגילה. הקו הגרוע ביותר ששמעתי עליו בהקשר הזה הוא קו 972 - בזבוז תשומות משווע בין שכונה חיפאית 2 ק"מ מתחנת הרכבת חיפה מרכז או 3 ק"מ ממרכזית המפרץ ושכונה ירושלמית במרחק 2 ק"מ מהתחנה המרכזית של ירושלים ותחנת נבון. שעתיים לנסיעה שמשרתת 60 נוסעים או 4 שעות לנסיעת הלוך חזור שמשרתת 120 במקום שני קווים מזינים בערים האמורות שהיו מבצעים 4 נסיעות בזמן הנסיעה הבודדת או 8 בזמן נסיעת ההלוך - חזור, שינוע של פי 2 או 4 נוסעים בהתאמה מהשכונות החרדיות בערים אלו לתחנות הבינעירוניות או שינוע של פי 4 ו 8 כשכוללים נוסעים בכיוון ההפוך- וזה רק במחיר נסיעה אחת בקו כזה.

המחיר המערכתי נרחב יותר ומהווה אבן ריחיים על המערכת כולה.

מבחינת הציבור הדתי לאומי - אינני זר למצב שהיה עם מדרשיית עמליה בגבעת מורדכי השכנה לניות. כל שישי בנות המדרשייה היו ממלאות את קו 6 בדרכן לתחנה המרכזית של ירושלים. כילד זכורה לי נסיעה עמוסה במיוחד לפני עידן המפרקיות שהדלת האחורית בקו לא נפתחה בתחנה שרציתי לרדת בחלק הצפוני החילוני דאז של השכונה ואיכשהו הנהג הוריד אותי בתחנה האחרונה בשכונה לפני שיצא לכביש בייט ולשערי צדק כשכל מה שהיה שם היה בית הספר של בזק ושדה סלעים שנועד במקור לשדה תעופה ירושלמי לפני 67 ופותח בהמשך לשכונת רמת בית הכרם במחצית השניה של שנות ה 90. בנות דתיות לאומיות בגיל תיכון היו מסוגלות לנוע עצמאית בתחבורת מעברים למקומות בכל רחבי הארץ, כולל כנראה גם בשטחים.