אני יכולה להגיד מבראש מורם שאני מאושרת
שבועיים ויומיים לאחר שאמא שלי נפטרה אני יכולה להגיד שאני מאושרת...
כבר לפני שנה וחצי שהסתכלתי על כל מה שעברתי במהלך חיי וזה לא מעט, הבנתי שלא משנה מה אני בוחרת בחיים, אני בוחרת להגיד תודה על כל מה שעברתי בחיים שלי, למדתי שלכל דבר יש סיבה ומכל דבר אפשר ללמוד
ולכן עכשיו שהכל נגמר ואמא שלי לא סובלת יותר, אז טוב לי.
אמא שלי חייה את החיים שלי, וניצלה אותם עד לרגע שבו היא לא יכלה יותר, אמא שלי הלכה כאשר היא הייתה אמורה ללכת וזה הוכח לי לא פעם ולא פעמיים, היא לא סובלת יותר, ואני יודעת שהיא מסתכלת עלי מלעלה וגאה בי וגאה בבת שלה שמסוגלת להרים את עצמה ומסוגלת להמשיך לחיות... בפעם המי יודע כמה... וזה מעודד אותי... ואני יודעת גם שאני יהיה בסדר גמור לא משנה מה יביא לי החיים
וזה לא אומר שאני לא יבכה עוד עליה, אני אבכה וזה בסדר זה טוב גם להתאבל ולהוציא הכל החוצה, אבל בלי רחמים עצמיים, ואחרי זה לקום ולהמשיך כי זה בדיוק מה שהיא הייתה רוצה ממני.
זכיתי לחיות חיים מדהימים ואני שמחה על כך, ושימשיך ככה תמיד