שירשור הכרות בסגנון קצת שונה

[מיץ פזי]

טוב אני אנסה.. ../images/Emo119.gif

1. אני מנגנת על פסנתר מכיתה ד', כלומר כבר 8 שנים, ושנה הבאה אני עושה בגרות במוסיקה. 2. אני גרה באותו הבית מאז שנולדתי. 3. אני אוכלת קורנפלקס (או כל דגני בוקר לצורך העניין) עם כפית. חוץ ממני אני מכירה עוד בנאדם אחד שעושה את זה. הסיבה היא מאוד פשוטה, פשוט כי עם כף אתה אוכל הרבה מדי בכל ביס ועם כפית זה מנות קטנות מרק, לעומת זאת, אני אוכלת עם כף.. 4. כשאני מתמכרת למשהו, אני מתמכרת עד הסוף. ואולי כלפי חוץ לא רואים את זה אבל אני אהיה מוכנה לעשות הרבה דברים למען ההתמכרות הזאת. לדוגמא- רונה שלנו.. החברים שלי לא מבינים איך אני יכולה ללכת שוב ושוב להופעות שלה ("זאת לא אותה הופעה כל פעם?!" בורים...). כשהייתי קטנה יותר התמכרתי לחלוטין לאנג'לינה ג'ולי. ראיתי את כל הסרטים שלה שוב ושוב והיו לי תמונות שלה בחדר, הכל. עכשיו זה נותר בגדר חיבה 5. חברה שלי הקריאה לי את כל סדרת הארי פוטר באנגלית. כנראה שאת השביעי אני עומדת לקרוא בעצמי כי הזמן להיפגש הוא די אפסי במהלך השנה... 6. אני מתה על מתוקים. גלידות, עוגות, שוקולד, הכל. אני תמיד אוכל לאכול משהו מתוק, לפני אחרי או בזמן ארוחות, ואין כזה דבר בשבילי מתוק מדי. הצרה היא שיש לי רגישות מסויימת לחלב פרה, אז יש דברים שאני לא באמת אמורה לאכול אותם, וכשאני אוכלת אותם, זה מלווה בהרבה רגשות אשמה וכאבי בטן

7. אני לומדת צרפתית, אני מבינה וקוראת די טוב, ההבעה בע"פ טעונה שיפור אבל אמא שלי יודעת לדבר אז אני מתאמנת עליה

אני ממש רוצה ללמוד ולדעת את השפה ואני מתכוונת לטוס לצרפת מתישהו אחרי/לפני הצבא. 8. כשהייתי בכיתה ח' נדלקתי על מישהו בפעם הראשונה. לא נאמר שזאת הייתה התאהבות, אבל ממש רציתי אותו. זה היה די מייסר כי הוא ממש לא רצה. כעבור שנתיים, נהיינו ידידים טובים, אבל זה עוד לא עבר לגמרי, עד שהוא סיפר לי שהוא הומו, והיום הוא החבר הכי-הכי טוב שלי. 9. כשאני ממש מתרכזת אני בלי לשים לב מוציאה קצת את הלשון.. 10. אני עושה כבר די הרבה זמן דיקור סיני, כאילו, עושים לי דיקור. הרבה אנשים ממש נבהלים מזה וכזה שואלים- מה זה לא כואב?! אבל לא , לא מרגישים את זה. המחטים הם עדינות מאוד ולא מחדירים אותם לוריד או משהו כזה.. זה דקירה קטנטונת. חוץ מזה אני מאוד מאמינה ברפואה סינית ויש סיכוי שאולי אני אעסוק בזה.. השאלון ממש נחמד! באמת מכירים יותר טוב אחד את השני

 

[SheIIy]

וואי, דיקור...

אף פעם לא עשיתי, אבל לפעמים כשכואב לי ממש הראש, אני חולמת על זה

 

[מיץ פזי]

אם כאבי הראש שלך כרונים

וחוזרים הרבה, אז כדאי לך באמת לנסות יש סיכוי גדול שזה ישפר את המצב

 

[SheIIy]

אין לי כאבי ראש לעיתים קרובות,

אבל דיקור נראה לי אחלה שיטה להעביר אותם.. מן שריטה כזו שיש לי.

 

[טל בדם ובנשמה]

נכון נכון ונכון קורנפלקס אוכלים רק עם כפית!

 

[מיץ פזי]

איזה כיף! עוד מישהו שמבין אותי!

 

[Sheeesh]

גם אני עם כפית....

איזה קטע... אצלי הסיפור קצת שונה, בילדות גרתי שנתיים בארה"ב ושם לימדו אותי לאכול קורנפלקס (או יותר נכון סירייל cereal ) עם כפית, כנראה כי הייתי ילדה קטנה. ומאז ומתמיד אכלתי קורנפלקס עם כפית כי זה באמת יותר טעים ככה, עד שבארץ כל מי שראה אותי אוכלת עם כפית צחק עליי, ובסוף התרגלתי לאכול עם כף... אז עכשיו תלוי איזה קורנפלקס זה...

 

[מיץ פזי]

גם אצלנו בבית קוראים לזה סירייל!

וכמו שאצלך הכפית הפכה לכף, אצלה הסירייל הפך לקורנפלקס (שזה ממש עקום כי לא כל סירייל הוא קורנפלקס!) בגלל שכולם צחקו עליי ולא הבינו מה אני רוצה..

 

[misheani]

קורנפלקס- כפית - חובה.

וההתמכרויות שלך- מוכר- וזה נקרא אובססיות, מותק

 

[Elektra Natchios]

מ..

"כשאני מתמכרת למשהו, אני מתמכרת עד הסוף. ואולי כלפי חוץ לא רואים את זה אבל אני אהיה מוכנה לעשות הרבה דברים למען ההתמכרות הזאת. לדוגמא- רונה שלנו.. החברים שלי לא מבינים איך אני יכולה ללכת שוב ושוב להופעות שלה ("זאת לא אותה הופעה כל פעם?!" בורים...). כשהייתי קטנה יותר התמכרתי לחלוטין לאנג'לינה ג'ולי. ראיתי את כל הסרטים שלה שוב ושוב והיו לי תמונות שלה בחדר, הכל. עכשיו זה נותר בגדר חיבה " התינשאי לי?

 

[מיץ פזי]

בשמחה!

נעבור לת"א כדי לארוב לרונה ליד הבית ונשמע אותה יומם וליל

וואי זה מזכיר לי! כשראיתי את מפגשיר, אז שמתי לב שהם כמעט חושפים שם את הכתובת שלה.. גם גידי ממלמל שם איזה משהו וגם רואים במטושטש את השלט עם המספר בית.. וזה ממש הצחיק אותי כשהתחלתי לחשוב הממ מעניין אם היא עדיין גרה שם, ואיפה זה וכאלה.. זה ממש הצחיק אותי.. האובססיה..

 

[Elektra Natchios]

אני בעד,

ואפילו אגיע עם משקפת הלילה שלי!

 

[מיץ פזי]

it's a date!

 

[misheani]

אני גרה לא רחוק ממנה

ויש לי חברה שגרה קרוב להוריה

 

[מיץ פזי]

מה ואין תמונות פפראצי?! ../images/Emo152.gif

 

[misheani]

אין בי תשוקה לעקוב אחריה, למזלי.

אוי ואבוי לי אם היתה.

 

[indie1]

וול...

1.החיה האהובה עליי היא סוס, ואני מבלה עם סוסים חלק נכבד ביותר מזמני. חוץ מזה, אני מגדלת 2 כלבים וחתולה. 2. אני מנגנת על גיטרה כבר כמה שנים. בד"כ אני לא נוהגת לסגוד לחפצים, אבל אין מה לעשות - החשמלית שלי מושלמת. (אז מה אם אני לא אובייקטיבית

) 3. אני מכורה לסוכריות PEZZ... 4. מצד שני, אני מתעבת קטשופ. 5. כשאני מתעוררת, אי אפשר לדבר איתי במשך שעה שלמה כי אני פשוט לא מחוברת למציאות. קפה, מי קרח, זריקת אנדרנלין... כלום לא עוזר

6. התוצאה היא שאני תמיד מאחרת לבית הספר. תמיד. מה שעצוב בכל זה, היא העובדה שאני גרה במרחק של 3 דקות הליכה משם. 7. אני מאוד אוהבת לכתוב ולצייר, אבל משום מה לא עושה את זה הרבה. 8. אין לי בעיה עם ג'וקים, עד שזה מגיע לחלזונות

9. יש לי בעיה עם הצבע ורוד. אני אפילו לא בטוחה אם זה בגלל שהצבע באמת לא יפה בעיניי או שזה משהו פסיכולוגי, אבל לא תמצאו אצלי משהו ורוד. 10. אני מוכנה לעשות (כמעט) הכל בשביל מי שאני אוהבת.

 

[טל בדם ובנשמה]

../images/Emo192.gif

מכירים את אלה שמרטיטים את הרגל שלהם כשהם עצבנים/כועסים/חסרי סבלנות? אז אני עושה את זה כל הזמן.. חברים/משפחה אומרים לי שזה חירפון אבל לי זה כיף

 

[misheani]

וואי, זה שאלה ממש קשה.

עובדה מספר 1: קשה לי למצוא בעצמי את המוזרויות והסטיות כל כך מהר. הייתי צריכה לשבת ולקרוא את של כולם בשביל שיבואו לי רעיונות. אני כנראה לא חושבת שאני כזאת ייחודית בדברים. או שזה בגלל שאני ממש גמישה ומתאימה את עצמי לכל סיטואציה. למשל, אין מאכל שאני ממש לא אוהבת או לא אהיה מוכנה לנסות (אולי מוחות נאים של חלזונות). אני רק בזמן האחרון אני מתחילה לפתח כאלה דברים (וזה שיפור). 2. אני מכורה למסטיק אורביט ירוק. רק מסטיק אורביט ירוק, ולא בקופסא. בפסים עם עטיפה. 3. יש לי צלקת קטנה על המצח, בדיוק בקו שנוצר כשמרימים את הגבות, כי בגיל שנה הלכתי עם הליכון כזה עם גלגלים, נפלתי במדרגות ונפתח לי המצח. אני לא זוכרת את זה. 4. מגיל 12 עד גיל 18 הייתי מכורה ליפים והאמיצים. היום אני מכורה לאלופה. 5. ראיתי היום את איתי תורג'מן (אסי תבריזצ'י מהאלופה, ונראה לי ששיחק גם בבופור) ברחוב שלי. הוא היה מעבר לכביש ודיבר עם מישהו, כנראה סתם מעריץ, ונראה ממש חביב, לחץ לו יד וחייך ואז הסתכל לכיוון התחנה שעמדתי בה. הבחור השני קרא לו כשהוא התרחק- "איתי! אם יצא לך לקרוא תרים טלפון!" ואז נזכרתי שקוראים לו איתי תורג'מן. 6. אני בדרך כלל גרועה בלזהות אנשים, כולל מפורסמים. אני גם גרועה בלראות אם מישהו הסתפר או החליף משקפיים. אני אראה שמשהו שונה, אבל יקח לי זמן להבין מה. מקווה שזו מגרעת שמשתפרת. 7. לפעמים, מרוב שאני עסוקה באיך לנסח את המשפט שאני אומרת הכי טוב, מתבלבלות לי כל המלים וזה חוזר אלי כמו בומרנג. 8. למדתי נגינה בחליל צד, משהו כמו 8 שנים. הפסקתי ללמוד בצבא. 9. למדתי קראטה שנה. הפסקתי כי נהיו לי סימנים כחולים בכל הגוף. 10. יופי, מספר עשר ונגמרו לי העובדות. אה כן. כשהייתי קטנה לא יכולתי לאכול שום דבר שהיה בו אפילו טיפה פטרוזיליה (אלא אם כן מבושלת, נגיד במרק). היום התרגלתי אפילו לזה, וזה אפילו נהיה לי טעים (למשל, בסלט טבולה- יאמי). אני בטוח אזכר בעוד דברים. זאת עובדה מס' 11: אני מאוד יסודית בהכנת רשימות ומכתבים, ואם לא עניתי על כל השאלות ולא הסברתי את עצמי עד לפרט האחרון, זה מפריע לי קשות. אני מניחה שזה נכנס לקטגוריה של האובססיביות-קומפולסיביות שלי.

 

[EinavBIUS]

וואי.

גם אני ממש גרועה בלזהות אנשים. בהופעה של רונה, שעה ניסיתי להיזכר מאיפה ריאן גוסלינג מוכר לי. וכשפגשתי את חברה שלי (איתה ביליתי 12 שנות לימוד, מהיסודי ועד לתיכון) באוטובוס אחרי חצי שנה שלא נפגשנו, לא שמתי לב שהיא עשתה ניתוח אף. המצב קשה