s h a l i m a r
New member
שירשור של כתבות
בגלל שיוצא הסרט החדש של ג'ניפר גארנר, בטח כל עיתון שמכבד את עצמו ישים כתבה עליה או לפחות ביקורת על הסרט, אז כל מי שמוצא שיביא לשירשור... אני אתחיל מהכתבה של פנאי פלוס (לא מחדשים כלום...) ילדותה השנייה-שי אדירם, לוס אנג'לס ב"פתאום 30" משחקת ג'ניפר גרנר ילדה שבעקבות משאלה הופכת לאשה. מזכיר לכם את "ביג"? לא במקרה. אם הקריירה שלה תמשיך ככה, היא אולי תהיה גדולה כמו טום הנקס ג'ניפר גרנר כבר סומנה ככוכבת בעלת עתיד מזהיר בהוליווד, לאחר ששיחקה ב"דרדוויל", לצד בן אפלק. כעת היא ממשיכה בכיוון הנכון. היא מככבת בסידרה המצליחה "זהות בדויה" ועכשיו גם בסרט "פתאום 30", שבו היא כבר השחקנית הראשית. "פתאום 30" מזכיר במידה לא מבוטלת את הסרט "ביג", עם טום הנקס. בשניהם הגיבור הוא ילד שמוצא את עצמו בגוף של מבוגר. גרנר הדקיקה עובדת קשה. בימים אלה היא כבר מתכוננת לסרט "אלקטרה", שהגיבורה שלו היא הדמות שגילמה ב"דרדוויל". לדבריה, היא אימצה את המוטו של אמא שלה: "אתה אחראי על האושר שלך וצריך לעבוד קשה בשביל להיות מאושר". ילדה-אשה היא גדלה בעיר צ'ארלסטון במערב וירג'יניה ומדווחת על קשר לעיר ולאנשיה עד היום. אביה הוא מהנדס כימי והאם מרצה בקולג'. ג'ניפר, אחותה מליסה ואחותה הקטנה סוזאנה גדלו בבית קפדני ושמרני. בתיכון היא ניגנה בסקסופון ורקדה, ורק באוניברסיטה החלה לשחק בתיאטרון. עם סיום הלימודים עברה להתגורר בניו יורק והצליחה להשיג כמה תפקידי אורח בסידרות טלוויזיה. כעבור שנתיים עברה להתגורר בלוס אנג'לס והופיעה בתפקיד אורח בשני פרקים בסידרה "פליסיטי". על הסט היא פגשה את בעלה לשעבר, השחקן סקוט פולי. לאחר מכן החלה לככב כסוכנת סידני בריסטאו בסידרה המצליחה "זהות בדויה", והחיים נראו אז מושלמים. אלא שהאידיליה לא נמשכה זמן רב, ומערכת היחסים עם בעלה הגיעה לסיומה בשנה האחרונה. "הייתי המאושרת באדם ולא האמנתי למזלי הטוב", היא מספרת. "עכשיו אני צריכה לבנות הכל מחדש". אבל אל תדאגו לה. בימים אלה היא כבר מנהלת רומן עם עמיתה ל"זהות בדויה", השחקן מייקל ורטן. בסרט "פתאום 30" היא מגלמת את ג'נה וויק, נערה לא פופולרית בת 13, שיותר מכל רוצה כבר לגדול. ביום הולדתה היא מביעה משאלה - להתבגר מהר ככל האפשר - ולהפתעתה המשאלה מתגשמת. כשהיא מתעוררת בבוקר למחרת, היא כבר בת 30, עורכת מגזין מצליחה ואוחזת בחבר צמוד וחתיך. אבל מהר מאוד מתברר שבמהלך השנים הפכה ג'נה מילדה חמודה לאשה מרושעת. היא מחליטה לבדוק מה בדיוק קרה באותן שנים, ופוגשת במאט (מארק רופאלו), חברה הטוב מימי הילדות, שעוזר לה לחזור אל עצמה. היה לך חבר ילדות כמו בסרט, שליווה אותך שנים? "כן. גדלתי יחד עם דני מור, שגר בית לידנו. עכשיו הוא נשוי עם ילדים, ועדיין גר בצ'ארלסטון שבמערב וירג'יניה. אני רואה אותו מדי פעם, כשאני מגיעה לביקור בבית. כמעט כל לילה היינו מדברים על המרפסת. הוא היה זורק מטבעות על החלון שלי כדי לקרוא לי, אני הייתי יורדת והיינו מדברים על כל דבר בעולם. היינו חברים הכי טובים, אבל מעולם לא יותר מזה, למרות שבטח שנינו היינו מאוהבים זה בזה בתקופות שונות". את עדיין שומרת על קשר עם החברים מהתיכון? "בטח. יש לי זוג חברים מהתיכון, שמתארח אצלי בבית עכשיו. החברה הכי טובה שלי היא מישהי שלמדתי איתה ריקוד. היא גרה באטלנטה, ואני בקשר כמעט יומיומי איתה. אני עדיין קשורה מאוד לבית, לחברים שלי, להורים שלהם, לאחים ולאחיות". מה קרה לג'נה, ההופכת מנערה בת 13 לעורכת מגזין בת 30, שהפך אותה למרושעת כזאת? "אני חושבת שהיא פשוט עשתה כמה החלטות גרועות בחיים. היא התרחקה ממאט, הפסיקה לדבר איתו ועשתה כל מה שהיא יכולה כדי להצטרף לחבורה הפופולרית בכיתה. ברגע שעשתה זאת, היא בטח התביישה בהתנהגות שלה, היתה נבוכה מעצמה והתרחקה ממי שהיא באמת. זה קורה להרבה בחורות". היה לך קשה להיכנס לראש של ילדה בת 13? "אם היית שואל את הצוות והשחקנים ב"זהות בדויה", היית שומע מהם שאני בת 30 כשהמצלמה עובדת, ובת 13 כשהבמאי אומר קאט. התפקיד הזה פשוט תפור עלי. אני וחברי קרובים יותר לגיל 13 מאשר לגיל 30, אף שאנחנו לא רוצים להודות בזה. גם הזמנתי את הילדות שהופיעו איתי בסרט לישון אצלי לילה אחד וניהלתי איתן שיחות, כדי להיכנס יותר טוב לראש של ילדה בת 13 היום". הילדים של היום שונים מהילדים בזמן שהתבגרת? "הילדים של היום הרבה יותר מתוחכמים, אבל הם גם עדיין מאוד תמימים. הם חשופים לעולם הרחב הרבה יותר מאיתנו, יכולים להיות בקשר זה עם זה כל הזמן, מחוברים לאינטרנט ויכולים לבדוק כל דבר שמתחשק להם. אבל בבסיס הם מרגישים אותו הדבר". איך היית בתור ילדה? "הייתי מרובעת למדי, אבל גם אף פעם לא רציתי במיוחד להיות קולית ומקובלת בחברה. לא הפריע לי שהחברים שלי לא נחשבו קולים. זה לא הטריד אותנו והיינו שמחים. אני אישית אף פעם לא הייתי פופולרית במיוחד". יש דברים שהיית משנה בילדות שלך? "המון. היו הרבה שיעורים שלא לקחתי ברצינות, הרבה פעמים דיברתי עם חברות ואמרתי להן דברים שלא במקום. מצד שני, תמיד לומדים מהטעויות. אי אפשר לקחת מאיתנו את הטעויות שלנו, זה חלק מאיתנו". איזו עצה היית נותנת לילדות צעירות? "הייתי אומרת להן לא לשכוח לרגע מי הן וממה הן עשויות, איך הן רואות את עצמן ומה הן רוצות. ולא לוותר על זה בשביל איזה גבר, שבכלל לא יודע מה הוא רוצה". רוקדת ברחובות במהלך הסרט מפגינה גרנר יכולת ריקוד שלא היתה מביישת את מייקל ג'קסון. "זה היה פשוט כיף", היא מתלהבת. "הופעתי בהרבה מחזות מוסיקליים, ואני תמיד נהנית מהם. זה תמיד נחמד לשלב קטע מוסיקלי בסרט. המצלמות, המנופים והרקדנים המקצועיים שמסביבך יוצרים אווירה מחשמלת. מארק רופאלו חשב שהוא הולך למות בזמן החזרות, והייתי צריכה לעודד אותו. אבל בצילומים הוא שיחק אותה. הוא לא רקדן, אבל עבד מאוד קשה כדי להצליח לעשות את זה". התחלת להתכונן לצילומים של "אלקטרה"? "בהחלט, אני כבר מתאמנת ונהנית מאוד מהצד הפיזי של ההכנות. אני חושבת שזה בגלל הניסיון שלי כרקדנית". עד כמה את דומה לאלקטרה? "היא סופר-וומן ואני לא. היא שזופה ואני לא. ויש לה עיניים ירוקות, ואני תמיד חלמתי שיהיו לי עיניים ירוקות. אנחנו לא ממש דומות, אבל אני חושבת שיש בה שילוב של עוצמה ונשיות, היא מאוד חזקה אבל גם פגיעה. אלה דברים שאני מזדהה איתם ומרגישה שישנם גם בי". מה הולך להיות בסרט? "הוא יהיה קצת יותר קודר ומסתורי. בכל סרט שאני משחקת בו יש חלק ממני בדמות. כך ב'פתאום 30', כך ב'זהות בדויה' וגם ב'אלקטרה'". איך את מתמודדת עם הפרסום שלך? "לדעתי, מי שנמצא במקצוע הזה צריך לדעת שזה חלק מהחבילה. ידעתי שזה אחד הדברים הגרועים בעסק. אף פעם לא חלמתי להיות מפורסמת, או ללכת על השטיח האדום. כל שאני רוצה זה לעשות סרטים ולבחור את הפרויקטים שלי. כל אחד מאיתנו צריך להתמודד עם חלקים בעבודה שלו שהוא לא אוהב. ידעתי שזה יבוא לפני, ואני מנסה לא לקחת את זה יותר מדי ברצינות". השתנית מאז שהפכת לסלבריטי? "אני חושבת שזה חלק מהחיים. צריך לדעת להשתנות, אבל לא לשנות את מי שאתה מבפנים. אני לא מרגישה שאני יותר טובה ממישהו אחר בגלל שאני מצליחה. מצד שני, אין לי מה להתלונן, אני מרוויחה לא רע ומאוד עסוקה". וזהו
בגלל שיוצא הסרט החדש של ג'ניפר גארנר, בטח כל עיתון שמכבד את עצמו ישים כתבה עליה או לפחות ביקורת על הסרט, אז כל מי שמוצא שיביא לשירשור... אני אתחיל מהכתבה של פנאי פלוס (לא מחדשים כלום...) ילדותה השנייה-שי אדירם, לוס אנג'לס ב"פתאום 30" משחקת ג'ניפר גרנר ילדה שבעקבות משאלה הופכת לאשה. מזכיר לכם את "ביג"? לא במקרה. אם הקריירה שלה תמשיך ככה, היא אולי תהיה גדולה כמו טום הנקס ג'ניפר גרנר כבר סומנה ככוכבת בעלת עתיד מזהיר בהוליווד, לאחר ששיחקה ב"דרדוויל", לצד בן אפלק. כעת היא ממשיכה בכיוון הנכון. היא מככבת בסידרה המצליחה "זהות בדויה" ועכשיו גם בסרט "פתאום 30", שבו היא כבר השחקנית הראשית. "פתאום 30" מזכיר במידה לא מבוטלת את הסרט "ביג", עם טום הנקס. בשניהם הגיבור הוא ילד שמוצא את עצמו בגוף של מבוגר. גרנר הדקיקה עובדת קשה. בימים אלה היא כבר מתכוננת לסרט "אלקטרה", שהגיבורה שלו היא הדמות שגילמה ב"דרדוויל". לדבריה, היא אימצה את המוטו של אמא שלה: "אתה אחראי על האושר שלך וצריך לעבוד קשה בשביל להיות מאושר". ילדה-אשה היא גדלה בעיר צ'ארלסטון במערב וירג'יניה ומדווחת על קשר לעיר ולאנשיה עד היום. אביה הוא מהנדס כימי והאם מרצה בקולג'. ג'ניפר, אחותה מליסה ואחותה הקטנה סוזאנה גדלו בבית קפדני ושמרני. בתיכון היא ניגנה בסקסופון ורקדה, ורק באוניברסיטה החלה לשחק בתיאטרון. עם סיום הלימודים עברה להתגורר בניו יורק והצליחה להשיג כמה תפקידי אורח בסידרות טלוויזיה. כעבור שנתיים עברה להתגורר בלוס אנג'לס והופיעה בתפקיד אורח בשני פרקים בסידרה "פליסיטי". על הסט היא פגשה את בעלה לשעבר, השחקן סקוט פולי. לאחר מכן החלה לככב כסוכנת סידני בריסטאו בסידרה המצליחה "זהות בדויה", והחיים נראו אז מושלמים. אלא שהאידיליה לא נמשכה זמן רב, ומערכת היחסים עם בעלה הגיעה לסיומה בשנה האחרונה. "הייתי המאושרת באדם ולא האמנתי למזלי הטוב", היא מספרת. "עכשיו אני צריכה לבנות הכל מחדש". אבל אל תדאגו לה. בימים אלה היא כבר מנהלת רומן עם עמיתה ל"זהות בדויה", השחקן מייקל ורטן. בסרט "פתאום 30" היא מגלמת את ג'נה וויק, נערה לא פופולרית בת 13, שיותר מכל רוצה כבר לגדול. ביום הולדתה היא מביעה משאלה - להתבגר מהר ככל האפשר - ולהפתעתה המשאלה מתגשמת. כשהיא מתעוררת בבוקר למחרת, היא כבר בת 30, עורכת מגזין מצליחה ואוחזת בחבר צמוד וחתיך. אבל מהר מאוד מתברר שבמהלך השנים הפכה ג'נה מילדה חמודה לאשה מרושעת. היא מחליטה לבדוק מה בדיוק קרה באותן שנים, ופוגשת במאט (מארק רופאלו), חברה הטוב מימי הילדות, שעוזר לה לחזור אל עצמה. היה לך חבר ילדות כמו בסרט, שליווה אותך שנים? "כן. גדלתי יחד עם דני מור, שגר בית לידנו. עכשיו הוא נשוי עם ילדים, ועדיין גר בצ'ארלסטון שבמערב וירג'יניה. אני רואה אותו מדי פעם, כשאני מגיעה לביקור בבית. כמעט כל לילה היינו מדברים על המרפסת. הוא היה זורק מטבעות על החלון שלי כדי לקרוא לי, אני הייתי יורדת והיינו מדברים על כל דבר בעולם. היינו חברים הכי טובים, אבל מעולם לא יותר מזה, למרות שבטח שנינו היינו מאוהבים זה בזה בתקופות שונות". את עדיין שומרת על קשר עם החברים מהתיכון? "בטח. יש לי זוג חברים מהתיכון, שמתארח אצלי בבית עכשיו. החברה הכי טובה שלי היא מישהי שלמדתי איתה ריקוד. היא גרה באטלנטה, ואני בקשר כמעט יומיומי איתה. אני עדיין קשורה מאוד לבית, לחברים שלי, להורים שלהם, לאחים ולאחיות". מה קרה לג'נה, ההופכת מנערה בת 13 לעורכת מגזין בת 30, שהפך אותה למרושעת כזאת? "אני חושבת שהיא פשוט עשתה כמה החלטות גרועות בחיים. היא התרחקה ממאט, הפסיקה לדבר איתו ועשתה כל מה שהיא יכולה כדי להצטרף לחבורה הפופולרית בכיתה. ברגע שעשתה זאת, היא בטח התביישה בהתנהגות שלה, היתה נבוכה מעצמה והתרחקה ממי שהיא באמת. זה קורה להרבה בחורות". היה לך קשה להיכנס לראש של ילדה בת 13? "אם היית שואל את הצוות והשחקנים ב"זהות בדויה", היית שומע מהם שאני בת 30 כשהמצלמה עובדת, ובת 13 כשהבמאי אומר קאט. התפקיד הזה פשוט תפור עלי. אני וחברי קרובים יותר לגיל 13 מאשר לגיל 30, אף שאנחנו לא רוצים להודות בזה. גם הזמנתי את הילדות שהופיעו איתי בסרט לישון אצלי לילה אחד וניהלתי איתן שיחות, כדי להיכנס יותר טוב לראש של ילדה בת 13 היום". הילדים של היום שונים מהילדים בזמן שהתבגרת? "הילדים של היום הרבה יותר מתוחכמים, אבל הם גם עדיין מאוד תמימים. הם חשופים לעולם הרחב הרבה יותר מאיתנו, יכולים להיות בקשר זה עם זה כל הזמן, מחוברים לאינטרנט ויכולים לבדוק כל דבר שמתחשק להם. אבל בבסיס הם מרגישים אותו הדבר". איך היית בתור ילדה? "הייתי מרובעת למדי, אבל גם אף פעם לא רציתי במיוחד להיות קולית ומקובלת בחברה. לא הפריע לי שהחברים שלי לא נחשבו קולים. זה לא הטריד אותנו והיינו שמחים. אני אישית אף פעם לא הייתי פופולרית במיוחד". יש דברים שהיית משנה בילדות שלך? "המון. היו הרבה שיעורים שלא לקחתי ברצינות, הרבה פעמים דיברתי עם חברות ואמרתי להן דברים שלא במקום. מצד שני, תמיד לומדים מהטעויות. אי אפשר לקחת מאיתנו את הטעויות שלנו, זה חלק מאיתנו". איזו עצה היית נותנת לילדות צעירות? "הייתי אומרת להן לא לשכוח לרגע מי הן וממה הן עשויות, איך הן רואות את עצמן ומה הן רוצות. ולא לוותר על זה בשביל איזה גבר, שבכלל לא יודע מה הוא רוצה". רוקדת ברחובות במהלך הסרט מפגינה גרנר יכולת ריקוד שלא היתה מביישת את מייקל ג'קסון. "זה היה פשוט כיף", היא מתלהבת. "הופעתי בהרבה מחזות מוסיקליים, ואני תמיד נהנית מהם. זה תמיד נחמד לשלב קטע מוסיקלי בסרט. המצלמות, המנופים והרקדנים המקצועיים שמסביבך יוצרים אווירה מחשמלת. מארק רופאלו חשב שהוא הולך למות בזמן החזרות, והייתי צריכה לעודד אותו. אבל בצילומים הוא שיחק אותה. הוא לא רקדן, אבל עבד מאוד קשה כדי להצליח לעשות את זה". התחלת להתכונן לצילומים של "אלקטרה"? "בהחלט, אני כבר מתאמנת ונהנית מאוד מהצד הפיזי של ההכנות. אני חושבת שזה בגלל הניסיון שלי כרקדנית". עד כמה את דומה לאלקטרה? "היא סופר-וומן ואני לא. היא שזופה ואני לא. ויש לה עיניים ירוקות, ואני תמיד חלמתי שיהיו לי עיניים ירוקות. אנחנו לא ממש דומות, אבל אני חושבת שיש בה שילוב של עוצמה ונשיות, היא מאוד חזקה אבל גם פגיעה. אלה דברים שאני מזדהה איתם ומרגישה שישנם גם בי". מה הולך להיות בסרט? "הוא יהיה קצת יותר קודר ומסתורי. בכל סרט שאני משחקת בו יש חלק ממני בדמות. כך ב'פתאום 30', כך ב'זהות בדויה' וגם ב'אלקטרה'". איך את מתמודדת עם הפרסום שלך? "לדעתי, מי שנמצא במקצוע הזה צריך לדעת שזה חלק מהחבילה. ידעתי שזה אחד הדברים הגרועים בעסק. אף פעם לא חלמתי להיות מפורסמת, או ללכת על השטיח האדום. כל שאני רוצה זה לעשות סרטים ולבחור את הפרויקטים שלי. כל אחד מאיתנו צריך להתמודד עם חלקים בעבודה שלו שהוא לא אוהב. ידעתי שזה יבוא לפני, ואני מנסה לא לקחת את זה יותר מדי ברצינות". השתנית מאז שהפכת לסלבריטי? "אני חושבת שזה חלק מהחיים. צריך לדעת להשתנות, אבל לא לשנות את מי שאתה מבפנים. אני לא מרגישה שאני יותר טובה ממישהו אחר בגלל שאני מצליחה. מצד שני, אין לי מה להתלונן, אני מרוויחה לא רע ומאוד עסוקה". וזהו