שירשור שנוי במחלוקת מפורום אחר

[Ella Bella]

שירשור שנוי במחלוקת מפורום אחר

בתקופה שהפורום שלנו רק נפתח, ביקרה כאן האמא הזאת רבות ותמיד מצאתי את עצמי נדהמת (לא במובן החיובי) מתיאוריה אודות בתה שהיתה אז בת שנה וחצי בערך. האמא היתה מדקלמת באובססיביות כצה הילדה מיוחדת וחכמה בצורה שאין הרבה כאלה בארץ (או בעולם, וואלה אני לא זוכרת) . היא ביקשה לדעת כיצד ללמד את הילדה לקרוא ולכתוב (בגיל שנה וחצי) ועוד ענינים ואני מודה שהתכסחתי איתה הרבה. בימים האחרונים היא שוב הדליקה אש בפורום חינוך לגיל הרך ואני מצרפת את השירשור לכאן. הרלוונטיות עבורנו? היא טוענת שהרשויות רוצות להוציא (!) את הילדה מהבית כיון שהיא בחינוך ביתי (בת שלוש וחצי היום). רק למי שיש סבלנות לקרוא את כל השירשור... וראו הוזהרתם, היא משכה שם הרבה תשומת לב שלילית מרוב רובם של המשתתפים.

 

[דרקונית מזל]

תודה על הקישור

שלחת אותי למסע א-ר-ו-ך אבל מרתק. אכן האמא הזו מצטיירת כבעייתית והסיפור מורכב. בהקשר של חינוך ביתי זה זרק אותי לשני כיוונים- * אכן יש בעיה לגבי היחס של חלק מהמימסד לחינוך ביתי- רגילים לחלוקה לפיה מי שלא הולך לבי"ס מוזנח ולא קיבל טיפוח הורי- ובואו נרד מהאולימפוס, בהרבה מקרים ילדים לא הולכים לבי"ס אכן מתוך הזנחה ולא מתוך אידיאולוגיה חינוכית מסודרת ומחשבה ואחריות הורית ( נכון שאני לא צריכה להסביר שמן הסתם מי שמגיע לפורום כזה לא נופל בקטגוריית ההזנחה או קרוב אליה?...)בתחום הזה המערכת עוד צריכה להתרגל למחנכים הביתיים ואם כבר מתייגים, להמציא קטגוריית תיוג רלבנטית. * עניין אחר- ונדמה לי שכבר די ידוע פה שאני יותר בצד של ה"חלופי" מאשר של ה"ביתי"- סיפור כזה הוא דוגמא טובה, אם כי קיצונית, לכך שכשילד נמצא רק במסגרת של הבית אפשר לפספס דברים לגבי המצב שלו. עקרונית אני הכי בעד האינסטינקטים של ההורים וממש לא חושבת שהתורה ירדה מסיני הישר לידיהם של המאבחנים/רופאים/מורים/גננות וכו' א ב ל אני כן חושבת שלפעמים מבט של מישהו מבחוץ יכול לשים את המצב של הילד, לטוב ולרע , בפרספקטיבה שונה לגמרי, ושגם בגלל זה בריא יותר שהילד יגדל , בנוסף לבית, גם במסגרת חינוכית כלשהי עם אנשים שאכפת להם ושלומדים להכיר אותו ולהביע את דעתם במקרה הצורך.

 

[ענת בן צבי]

אז אני לא היחידה...

קרתי ונזכרתי אבל שם המתמש לא התאים ליאז עשיתי חיפוש בארכיון שלנו והנה. למשך כמה דקות התלבטתי אם לקשר את ההודעה על קריאה והחלטתי שזה יהיה outing... לגבי חלד מיוחדץ מאחר ושפה עלי מזלי ובפשוש שלי שהיה בחינוך ביתי אובחן אני מודע שזה קשה יותר לזהות אבל לא בלתי אפשרי. וכמו שהאמא הזאת הגיעה לאיבחון דרך טיפת חלב יש דרכים אחרות ושנות להגיע להבנה שהילד מתקשה. לגבי הטיעון שלה. אם המכון קסע שנה וחצי איחור. אני נוטה להאמין להם. בעיקר לאור ההיכרות שלי עם הכותבת מהעבר. אני יכולה להגיד לך שבארה''ב הורים לילד עם קשיים שרוצים לעשות חינוך ביתי יכולים לעשות זאת. ואנחנו למשל עשינו זאת שנה שעברה לגמרי. השנה שילבנו בגן לדעתנו הילד זקוק לחברה ילדים מאורגנת והתמודדות עם מסגרת בשביל לקדם את הבעיות שלי אבל עדיין לא הכנסו לתוכנית שהתפתחות הילד המקומי הציעו. ענת

 

[עדו בן צבי]

בואי נבדיל בין שני סוגי חינוך ביתי.

הראשון הוא חינוך עם מידה מסויימת של ביתיות והשני הוא חינוך ביתי לחלוטין. בחינוך ביתי לחלוטין כל פונקציה הקשורה בחינוך מבוצעת אך ורק על ידי בני המשפחה. חינוך כזה אולי יכול ליצור בעיה של חוסר חשיפה של התלמיד למומחים חיצוניים. זאת לעומת חינוך בו יש לפחות מעט פוןנקציות המבוצעות על ידי אדם מחוץ למשפחה שבו באופן טיבעי יש חשיפה לגורמי חוץ. מי שנותן חינוך ביתי לחלוטין צריך ויכול ליזום חשיפה חיצונית שלא על ידי מחנכים כשם שהוא יכול ליזום חשיפה חברתית. לגבי הזנחה, יש מצב בו אי שליחה של הילדים לבית ספר באמת נובעת מהזנחה. בדיוק כמו שבהרבה מקרים שליחת הילדים לבית הספר הקרוב לביתם ואי התעניינות בשום דבר שקורה להם שם היא בדיוק הזנחה. הרבה מאוד הורים לא יודעים מה הילד לומד, איך הוא מסתדר בלימודים, עם מי הוא מדסתובב וכו'. הם מקבלים תעודה בסוף הסימסטר ולפעמים באים לאסיפת הורים. זו הזנחה פושעת.

 

[דרקונית מזל]

נכון!

לא התכוונתי אחרת. אמרתי רק שהמימסד לא תמיד יודע להבחין בין השניים( חינוך ביתי "מודע" ו"מזניח"). וברור שהתכוונתי לסכנה שבהורים שאינם מערבים גורמים חיצוניים ואינם יוזמים (או אפילו מאפשרים) מפגש אתם. ורק למען הסר כל ספק- ברור שהאשה מהשרשור ההוא אינה מייצגת שום נורמה בחינוך הביתי (או בכל אסכולה אחרת....)וטוב שכך.

 

[עדו בן צבי]

האמת, זה נאמר בשביל הפרוטוקול.

אני מכיר אותך ויודע שלא חידשתי לך שום דבר בתגובה שלי. פשוט רציתי שזה יהיה ברור יותר למי שפחות מכיר את נושא. לגבי האישה הספציפית ההיא, אני באמת חושב שהסיפור שלה עצוב מכל זוית ראיה.

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

את מזוכיסטית או מה??

הכותבת היא אחת הסיבות שהברזת לי עם הניהול בזמנו... אז את קוראת אותה במקום אחר???

צר היה לי לגלות שהשנים לא היטיבו עם הכותבת. אמנם השפה שלה קצת התרככה (לא קראתי את הכל, אבל מה שכן...) אבל היא בהחלט נשארה אובססיבית לגבי התפתחות הילדה, לדעתי (המאוד סובייקטיבית) היטיבו אנשי התפתחות הילד לראות שהילדה צריכה קצת חופש מאימא שלה, ואני מאמינהה שמרחק מהאם יאפשר לה לזרום לפחות עם חלק מההתפתחויות ש"נתקעו" חינוך ביתי על פי חוק הוא רק מגיל 5 (גם במקומות עליהן הוא חל מגיל 3) את הבעיות הם מתחילים לעשות רק מביל כיתה א', וגם אז לא ממש. נכון שיש מי שחושבים שזה שיקול לא נכון למנוע מהילד את התענוג הבית-סיפרי, אבל מכאן ועד הזנחה כרעיון גורף - המרחק גדול. לגבי התפתחות הילד שמעתי בעיקר דברים חיוביים, ואני נוטה להפנות אליהם הורים מודאגים, לאחר זמן המתנה סביר. עד כמה שידוע לי, הם לא מטפלים בילד לפני שמוודאים שהאיחור חורג מהנורמה, הטיפולים שלהם לרוב מקדמים את הילד, ומרגיעים את ההורים. הם עולים גם על בעיות שההורים אינם מודעים להם, ושיבואו לידי ביטוי רק בביה"ס. טיפול בבעיות אלו יכול למנוע בעיות קשות יותר בעתיד.