שירשור תוכן - כתבות - עלמה זֹהר
- פותח הנושא t0merm
- פורסם בתאריך
להיטים משובחים ותיקוות גדולות לעתיד ../images/Emo8.gif
סיכום קולות שנת תשס"ח: בגיזרה הנשית של הזירה המקומית אי אפשר שלא לפתוח עם עלמה זוהר, ללא ספק הקול הנשי המעניין ביותר של השנה. המעלה העיקרית, שלה ושל אסף איילון, שותפה ליצירה ולהפקה המוזיקלית, מעבר לטקסטים השיריים המבריקים, הוא בהצלחתם להפוך את העברית לשפה חיה, נושמת וקולחת ברגאיי. השילוב בין הכתיבה לביצוע הניב אלבום ראוי ("דברי") ולהיטים משובחים וגם נטע תיקוות גדולות לעתיד. אם כי, וכאן יש לי הסתייגות קטנה-גדולה: בשלב מסוים התקליט מתחיל לשעמם, הדז`ה וו משתלט עליו, כי לאורך זמן הרגאיי הוא אמנם מקצב מטמטם אך גם משעמם, וזוהר תצטרך לעמול קשה כדי להשאיר את הלהבה בחיים.
סיכום קולות שנת תשס"ח: בגיזרה הנשית של הזירה המקומית אי אפשר שלא לפתוח עם עלמה זוהר, ללא ספק הקול הנשי המעניין ביותר של השנה. המעלה העיקרית, שלה ושל אסף איילון, שותפה ליצירה ולהפקה המוזיקלית, מעבר לטקסטים השיריים המבריקים, הוא בהצלחתם להפוך את העברית לשפה חיה, נושמת וקולחת ברגאיי. השילוב בין הכתיבה לביצוע הניב אלבום ראוי ("דברי") ולהיטים משובחים וגם נטע תיקוות גדולות לעתיד. אם כי, וכאן יש לי הסתייגות קטנה-גדולה: בשלב מסוים התקליט מתחיל לשעמם, הדז`ה וו משתלט עליו, כי לאורך זמן הרגאיי הוא אמנם מקצב מטמטם אך גם משעמם, וזוהר תצטרך לעמול קשה כדי להשאיר את הלהבה בחיים.
תומר ../images/Emo51.gif רבה.
אהבתי כל מה שנכתב חוץ מהשורה האחרונה. מתחיל לשעמם? לא אותי... אבל כן, דרושה עבודה קשה כדי לשחזר הצלחה כזו, כפי שדרש האלבום הראשון. הרי הוא לא משעמם והוא כ"כ מוצלח דווקא משום שהוא עשיר. מאמינה בה.
ששיתפת!
לידיעתכם כל הקישורים שמורים בקישורי-הפורום! תמונות, כתבות, ביוגרפיה...
אהבתי כל מה שנכתב חוץ מהשורה האחרונה. מתחיל לשעמם? לא אותי... אבל כן, דרושה עבודה קשה כדי לשחזר הצלחה כזו, כפי שדרש האלבום הראשון. הרי הוא לא משעמם והוא כ"כ מוצלח דווקא משום שהוא עשיר. מאמינה בה.
ו-ו-א-ו../images/Emo91.gif חובה להכנס לקישור בהודעה מעליי
נופר, תודה רבה ששיתפת ראיון היכרות מרשים ביותר. אפילו בנסיון להיות "בעבודה", היא הכי אמיתית שיש. וזה בדיוק מה שאני אוהבת בה. מרגש לקרוא, מסקרן ומיוחד. לקום ולעשות, (עדיף מאוחר מאשר...) לקום ולעזוב, זה אומץ. זה תושייה. זה רצון עז. זה מלחמה. זה ניצחון. "בתור ילדה הייתי בטוחה שבעוד שנייה אני כובשת את הסנטרל פארק כשלצדי קלפטון. אבל החיים הם החיים, סיימתי צבא, הסתובבתי בכל מני מקומות, למדתי נגרות והכרתי את בעלי לעתיד, עלינו להרים, הקמנו חווה, גידלנו ירקות אורגניים. מעבר לכך גם למדתי תסריטאות, למדתי איך לעשות קליפים. היו לי הרבה הרפתקאות. השנים עברו ונהייתי פתאום בת 25, והבנתי שאו שאתה מוביל את החיים שלך ומחליט לאן הם יגיעו, או שתתגלגל כמו רוב האנשים, שמבינים שהחיים הם יותר בכיוון של עבודה ב-8:00 עד 17:00, משכנתא וכו', ואי אפשר תמיד להגשים את חלומות הילדות. לא רציתי לוותר על חלומות הילדות שלי, והרגשתי שעד גיל 25 העברתי את החיים בסתם לעשות כיף מבלי להגשים באמת את החלומות. חששתי שהסיבוב יגמר, ותכף אמצא את עצמי בפנסיה. רציתי שהחיים יהיו מסעירים ומרגשים. זה מה שהוביל אותי לעזוב את הבית ולצאת למסע שדי בתחילתו הבנתי שאני הולכת לעשות מוזיקה. זה לא היה פשוט בגיל מבוגר ובלי ניסיון. אבל עם הרבה מוטיבציה הקמתי הרכב רגאיי, עשיתי ראסטות, טסתי לאפריקה, הקלטתי באנגלית, אבל אז הבנתי שהכלי המרכזי שלי הוא מילים, ושאני צריכה לכתוב בעברית. התקליט הזה הוא בעצם סיכום של כל מה שעבר עליי. מאחורי כל שיר בתקליט יש סיפור או חוויה מתוך חמש השנים האחרונות של חיי, כולל על הגרוש שלי, עזיבת הבית, הספקות וההתלבטויות שלי עם עצמי, כשחלק מתובל בהומור עצמי. בסוף הבנתי לא חייבים לנסוע תמיד בדרך הראשית, אפשר גם לרדת לשוליים". [עלמה מתוך ראיון בבלוג של דודו כהן; הפואטיקה של הפופ]
נופר, תודה רבה ששיתפת ראיון היכרות מרשים ביותר. אפילו בנסיון להיות "בעבודה", היא הכי אמיתית שיש. וזה בדיוק מה שאני אוהבת בה. מרגש לקרוא, מסקרן ומיוחד. לקום ולעשות, (עדיף מאוחר מאשר...) לקום ולעזוב, זה אומץ. זה תושייה. זה רצון עז. זה מלחמה. זה ניצחון. "בתור ילדה הייתי בטוחה שבעוד שנייה אני כובשת את הסנטרל פארק כשלצדי קלפטון. אבל החיים הם החיים, סיימתי צבא, הסתובבתי בכל מני מקומות, למדתי נגרות והכרתי את בעלי לעתיד, עלינו להרים, הקמנו חווה, גידלנו ירקות אורגניים. מעבר לכך גם למדתי תסריטאות, למדתי איך לעשות קליפים. היו לי הרבה הרפתקאות. השנים עברו ונהייתי פתאום בת 25, והבנתי שאו שאתה מוביל את החיים שלך ומחליט לאן הם יגיעו, או שתתגלגל כמו רוב האנשים, שמבינים שהחיים הם יותר בכיוון של עבודה ב-8:00 עד 17:00, משכנתא וכו', ואי אפשר תמיד להגשים את חלומות הילדות. לא רציתי לוותר על חלומות הילדות שלי, והרגשתי שעד גיל 25 העברתי את החיים בסתם לעשות כיף מבלי להגשים באמת את החלומות. חששתי שהסיבוב יגמר, ותכף אמצא את עצמי בפנסיה. רציתי שהחיים יהיו מסעירים ומרגשים. זה מה שהוביל אותי לעזוב את הבית ולצאת למסע שדי בתחילתו הבנתי שאני הולכת לעשות מוזיקה. זה לא היה פשוט בגיל מבוגר ובלי ניסיון. אבל עם הרבה מוטיבציה הקמתי הרכב רגאיי, עשיתי ראסטות, טסתי לאפריקה, הקלטתי באנגלית, אבל אז הבנתי שהכלי המרכזי שלי הוא מילים, ושאני צריכה לכתוב בעברית. התקליט הזה הוא בעצם סיכום של כל מה שעבר עליי. מאחורי כל שיר בתקליט יש סיפור או חוויה מתוך חמש השנים האחרונות של חיי, כולל על הגרוש שלי, עזיבת הבית, הספקות וההתלבטויות שלי עם עצמי, כשחלק מתובל בהומור עצמי. בסוף הבנתי לא חייבים לנסוע תמיד בדרך הראשית, אפשר גם לרדת לשוליים". [עלמה מתוך ראיון בבלוג של דודו כהן; הפואטיקה של הפופ]
כמו מסטיק עלמה ../images/Emo192.gif
ביקורת לא משהו, אבל התגובות מפרגנות
http://zone.walla.co.il/?w=/2704/1347564
ביקורת לא משהו, אבל התגובות מפרגנות
LookSexyTalkDirty
New member
תת רמה. לא טרחתי לקרוא עד הסוף.
שיתמרמר עד מחר. לא מעניין.
שיתמרמר עד מחר. לא מעניין.
../images/Emo63.gif כתבה מ-ר-גשת על 'דברי' + רכישה מוזלת../images/Emo70.gif
http://www.discclub.co.il/product.asp?Product_id=8556&Cat_id=0 כתבה מאד מרגשת... והרי לכם חלק ממנה: "זה מתחיל ביום שבו עזבתי את אסף, נסיך תימן, את הבית על צלע ההר, את הנגריה, הסוסים, החמור, הגינה, המעיין.. ויצאתי למסע הארוך, שנמשך חמש שנים, ובסופו בא לעולם התקליט הזה שנקרא "דַבְּרי". חשבתי לעצמי שאולי אפשר לחיות לגמרי אחרת.. ואולי הסיפור שלי מתחיל עוד קודם, בבית ילדותי שבין חומות העיר העתיקה בירושלים, שכל המוזיקאים החשובים של התקופה עברו בו. אקורדים בדיסטורשן, וערמת התקליטים ההיא שהיו בה דילן והאריסון, פקו דה לוסייה ואום כולתום, דיפ פרפל ופול סיימון. במסע שלי, שהתפתל בין תל אביב והגליל, אפריקה וכפר סבא, פגשתי כוכב רוק ורב תימני ולוחם זוּלוּ, הקמתי להקת רגאיי, צילמתי סרט דוקומנטרי, שטפתי כלים במסעדה ביפו וטיפלתי בחולה סרטן שמת בן 35. כל מה שעברתי בדרך נשפך לתוך הגיטרה ויגיע בקרוב לחנות התקליטים הקרובה לביתכם. כל מה שחלמתי וחייתי ואהבתי ואיבדתי והוביל אותי למקום שבו אני עומדת היום, שהוא, בעצם, רק ההתחלה.. שלכם, עלמה."
http://www.discclub.co.il/product.asp?Product_id=8556&Cat_id=0 כתבה מאד מרגשת... והרי לכם חלק ממנה: "זה מתחיל ביום שבו עזבתי את אסף, נסיך תימן, את הבית על צלע ההר, את הנגריה, הסוסים, החמור, הגינה, המעיין.. ויצאתי למסע הארוך, שנמשך חמש שנים, ובסופו בא לעולם התקליט הזה שנקרא "דַבְּרי". חשבתי לעצמי שאולי אפשר לחיות לגמרי אחרת.. ואולי הסיפור שלי מתחיל עוד קודם, בבית ילדותי שבין חומות העיר העתיקה בירושלים, שכל המוזיקאים החשובים של התקופה עברו בו. אקורדים בדיסטורשן, וערמת התקליטים ההיא שהיו בה דילן והאריסון, פקו דה לוסייה ואום כולתום, דיפ פרפל ופול סיימון. במסע שלי, שהתפתל בין תל אביב והגליל, אפריקה וכפר סבא, פגשתי כוכב רוק ורב תימני ולוחם זוּלוּ, הקמתי להקת רגאיי, צילמתי סרט דוקומנטרי, שטפתי כלים במסעדה ביפו וטיפלתי בחולה סרטן שמת בן 35. כל מה שעברתי בדרך נשפך לתוך הגיטרה ויגיע בקרוב לחנות התקליטים הקרובה לביתכם. כל מה שחלמתי וחייתי ואהבתי ואיבדתי והוביל אותי למקום שבו אני עומדת היום, שהוא, בעצם, רק ההתחלה.. שלכם, עלמה."
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.