לא ולא; זו תזונה מאמללת ונוראית כך או כך
כשאני רעבה אני רוצה "אוכל אוכל" כלומר משהו רציני, בצלחת. לא מאפים ולא קינוחים. הלורד סנדוויץ' אכל כריכים כדי שלא ייאלץ לקום משולחן הקלפים וגם אני אוכלת כריכים כפשרה – בעיקר אם אני מחוץ לבית / אין זמן / זה מה שיצא (או שאני בבית ואני עצלנית ועייפה מכדי להכין משהו רציני). אם אני מול שולחן אוכל, השאיפה היא תמיד למנה נאה בצלחת (לא חייבת להיות חמה). אם יש די אוכל אני ממש לא צריכה לחם בצד (כך גדלתי, אצלנו בבית לא הוגש לחם לשולחן; גם כיום יש לחם פרוס רק בפריזר; במידת הצורך מפשירים).
בורקסים לא מלהיבים אותי בכללי (בצק יבשושי עטוף בים שומן); אני אוכלת רק אם זה הדבר היחיד שיש לאכול ואני מורעבת. אני שונאת לאכול מתוקים/חטיפים כשאני רעבה. רוצה לשבוע מאוכל "אמיתי".
לסיכום, כך או כך האפשרויות הנ"ל יוצרות תזונה נוראית שתגרום לי סבל רב, אבל בלית בררה, לחמנייה טרייה/חלה וחמאה. זה שילוב שאני נהנית ממנו מדי פעם, אבל ודאי שלא בתור ארוחה בלעדית ללא תוספות (ולא כל הזמן). אני חייבת גם ירקות, דגנים אחרים, רצוי גם מוצרי חלב, בשר, דגים... בלי קינוחים בכלל אני אתבאס מדי פעם, אבל אשרוד. מקינוחים או ממאפים בלבד (שלא לדבר על תזונה לא מגוונת) אני אתחרפן (שלא לדבר על מערכת העיכול שלי...
).