קראתי בספר מסוים (לצערי אינני זוכר את שמו) פניה למישהו בשאלה האם הוא עשה שירות צבאי. המילה היתה שירת, עם קמץ מתחת לת' וכנראה עם ת' מודגשת. האם באמת זו הדרך לכתוב? שירת ולא שירתת?
מוסיפים יו"ד אחרי השי"ן: "שירת". אם בספר מופיע קמץ מתחת ל-ת', והיא דגושה - זוהי אכן הצורה הנכונה. למעשה, יש הידמות בין ה-ת' בשווא לבין ה-ת' בקמץ, והתוצאה היא השמטת ה-ת' הראשונה ודגש חזק ב-ת' שנשארה מן הפועל.
מקובל יותר לבטא sherateta ולא sheratta כלומר מוסיפים תנועה ששוברת את צרור העיצורים. מה לעשות שהחוקים הפונולוגיים שפועלים בעברית ישראלית מדוברת שונים מהחוקים הפונולוגיים של העברית הקלאסית. אז אפשר בהחלט להבין למה האיות "שירתת" נראה הגיוני יותר לדוברי עברית היום מאשר האיות "שירת"