שיר אהבה לא פשוט בכלל.

[צעיף לבן]

שיר אהבה לא פשוט בכלל.

אני שונאת את היהלומים שתלויים לי בקצוות העיניים. שורטות לי את הלחי בדרכן למטה, מלכלכות לי את החולצה. אולי אני אשים קערה ענקית שתאגור בתוכה את כל טיפות, ואשפוך אותה בשלבים אל תוך באר ענקית. אני שונאת להסתכל אל תוך בועה ולא לראות את עצמי. אפילו לא חצי ממני. או לפחות ממה שהייתי. בא לי לצעוק עד כמה אני שונאת את העולם. ואת אחותו. ואת אימא שלו גם. ושכולם ישמעו, ויחייכו. כי לא באמת התכוונתי. לפחות לא לכל מה שאמרתי.

 

[princhipeta]

תוציאי

תוציאי כפרה

אהבתי במיוחד המשלב של ה- בא לי ועד הסוף, יכולתי להרגיש את הלחיים מתאדמות תוך כדי הקריאה.

 

[ברבוריאן]

...

לדעתי הוא צריך להראות כך: אני שונאת את היהלומים שתלויים לי בקצוות העיניים. שורטות לי את הלחי בדרכן למטה, מלכלכות לי את החולצה. אולי אני אשים קערה ענקית שתאגור בתוכה את כל טיפות, ואשפוך אותה בשלבים אל תוך באר ענקית. אני שונאת להסתכל אל תוך הבועה ולא לראות את עצמי. אפילו לא חצי ממני. או לפחות ממה שהייתי. נ.ב. 1. זאת בהנחה שאת מתארת מערכת יחסים (הבועה) שבתוכה את עצמך נדחקת כל הזמן החוצה ממנה או שזוגתך מכסה אותך בנוכחותה. 2. ההתיחסות לעולם בכללי (צעקות) והציפיה מאנשים (שיחייכו) וההתנצלות (לא התכוונתי) - ממש לא במקומם, ופוגמים באינטימיות, והכנות של הדוברת בשיר.