שיר ביכורים

מישהו 143

New member
שיר ביכורים

אינני

המחשבות,
מורידות אותי לתהומות עמוקים של
סבל.
קשה לי לצאת משם,
ולכן אני מקפיד, בהצלחה מרובה, לא ליפול.
בזמנים מתים,
כמו העמידה מול המראה לפני המקלחת,
או ההליכה לתחנת האוטובוס,
אני מדלג כאמן בין המלכודות הטמונות לי,
אני יכול להן, אני מצליח לנשום,
ומדחיק בעקביות את החיים.
 
זה למה יש שירה

כל כך מדויק. כשאני קורא את השיר אני יכול לשמוע את הדובר מספר את המילים בשקט. יש ניגוד בין המנגינה המינימליסטית שלהן לבין פירושן הרת המשמעות. תמשיך ליצור
 
זה יפה

אין ספק שהפצצת ממש יחסית לשיר ביכורים (אפילו יחסית לשיר לא ביכורים), אז סחטן.
לגבי השורה האחרונה- מאכילה בכפית. לדעתי למחוק אותה או לפחות לשנות אותה.
"אני יכול להן, אני מצליח לנשום"- אין ספק שזו השורה הכי טובה בשיר מבחינתי. שורה שובת לב.
 

מישהו 143

New member
ראשית - תודה רבה לכל המגיבים,

שנית, שינוי צורה, שאלה לי אלייך -
האמנם השורה האחרונה מאכילה בכפית או שמא חבוי בה מסר לפיו הדילוג בין המלכודות הוא איננו נכון, וכל ההתנהלות של הדחקת המחשבות היא למעשה הדחקה והתכחשות לחיים עצמם ? האם בלעדיי השורה המסר הזה יובן מספיק - שאמנות הדילוג אינה אלא מגרעת ?
תודה רבה !
 
לדעתי כן

יש לשם כך את כל שאר השיר.
מפחד שזה לא מה שאחרים יבינו. שאל אותם
אולי זו רק אני.
חוצמזה אפשר לא למחוק לגמרי את השורה, אלא לשנות אותה. או לשנות כמה שורות אחרות בשיר שיעבירו את התחושה יותר במדוייק.
 
למעלה