שיר: גרפיטי

הולך ואובד בצרות/בין ציורי קירות/צלליות ידיי נפערות/במכות יבשות וקרות

אנושיותן הכבדה שומרות/תמהות בשתיקות זרות/וקפיצות שחורות ומוזרות/כמגלות בסבך-יערות

ובלילה רומנטי מרירות/כשייכבו כל האורות/נתכסה בשעות מאוחרות/וניראה בצעידות קצרות

וגברים ללא גברות/ייעלמו בין צורות/השעות אינן נגמרות/והפלאות נימוס אומרות

והבזק קטן לשורות/יצא כמו ממערות/ויכסה ערב באווירות/כמסיבות מסוממים קודרות

עד קץ הדורות/נתעה בתחושות מצערות/ובהבהובי דמויות אפורות/משחקות ולא ברורות

ובבקרים הילדים בצרורות/מביטים מבחוץ כמותרות/מתעלמים בדרכים חוזרות/וצוהלים בעקיצות מנוכרות

במחשבות רצים האורות/אדום שנפשו יכרות/והכניסות אליו אסורות/וירוק איש חברות

ואנחנו נשארים בקירות/כמו כלואים בטירות/לירוק רוצים לפרות/ומדושנים משעמום שגרות

ויש ונצהל זעירות/אולי מדמיון הקורות/ושוב נתקפל לברירות/ויושבו ההתגלגלויות המופרות

ואיש דק אברות/ישחק בכפיו המצוירות/ויביט בעיניים מאררות/ופרצוף מפוחם אדירות

ויבכה ללא עזרות/מתוך עיניו הטמירות/כילד עצוב בתמורות/חמוד שידיו אוגרות

ויצור בזחילות זעירות/יקפיץ כפיו תדירות/ויתפנק בהפתעות קעורות/בהפסקות כמו סטירות

ואב כבאגדות מסופרות/יעופף בתנוחות מוזרות/לקצה הבנות מדוברות/וידיו אהבה מערות

ובאותות ידינו הצרות/ננפנף כשולחים פארות/מתונות וחופש מעירות/ולהבה ארעית מבעירות

ויצאו מנפשותינו האצורות/שמן העולם סגורות/אהבות לדמויות צעירות/ימלאו ויחייכו זוהרות
 
למעלה