שיר האלף בית...
כולם מכירים את השיר של נעמי שמר ז"ל, שמתאר את אותיות האלפבית. "אלף אוהל, בית זה בית, גימל זה גמל גדול..." וכו' מה שמענין הוא שיש לרעיון הזה מקבילה אוגריתית. השפה האוגריתית היא ניב שמי-מערבי (הדומה לכן גם לעברית). כדי לכתוב את שפתם בחרו הסופרים האוגריתיים 30 סימנים מתוך כתב היתדות, והשתמשו בהם כאלפבית בן 30 עיצורים (הכולל בתוכו את 22 האותיות של העברית). השימוש באלפבית יתדי זה היה בתקופה בין 1200-1400 לפנה"ס, והסתיים עם חורבן אוגרית ב- 1200 לפנה"ס ע"י גויי הים. בשלב מאוחר יותר (המאות 13-12 לפנה"ס) נעשה שימוש ברעיון זה במקומות שונים בא"י, לבנון וסוריה לכתיבת הניבים הכנעניים באלפבית יתדי בן 22 אותיות. כדי לתאר את האלפבית הזה, השתמשו האוגריתים בשיר שבו כל אות מסמלת יום בחודש ירחי (כנראה שגם שמה קשור לאותו יום), והשיר עוסק בתיאורים הקשורים לדת ולמיתולוגיה האוגריתית. הנה שני השירים... הגירסה העברית, ואחריה הגירסה האוגריתית. וזה עוד לא סוף ההקבלה... את השיר העברי כתבה כאמור נעמי שמר, ואילו התל שבו נמצאים שרידי העיר אוגרית נקרא ראס-שמרה (Ras-Shamra).
כולם מכירים את השיר של נעמי שמר ז"ל, שמתאר את אותיות האלפבית. "אלף אוהל, בית זה בית, גימל זה גמל גדול..." וכו' מה שמענין הוא שיש לרעיון הזה מקבילה אוגריתית. השפה האוגריתית היא ניב שמי-מערבי (הדומה לכן גם לעברית). כדי לכתוב את שפתם בחרו הסופרים האוגריתיים 30 סימנים מתוך כתב היתדות, והשתמשו בהם כאלפבית בן 30 עיצורים (הכולל בתוכו את 22 האותיות של העברית). השימוש באלפבית יתדי זה היה בתקופה בין 1200-1400 לפנה"ס, והסתיים עם חורבן אוגרית ב- 1200 לפנה"ס ע"י גויי הים. בשלב מאוחר יותר (המאות 13-12 לפנה"ס) נעשה שימוש ברעיון זה במקומות שונים בא"י, לבנון וסוריה לכתיבת הניבים הכנעניים באלפבית יתדי בן 22 אותיות. כדי לתאר את האלפבית הזה, השתמשו האוגריתים בשיר שבו כל אות מסמלת יום בחודש ירחי (כנראה שגם שמה קשור לאותו יום), והשיר עוסק בתיאורים הקשורים לדת ולמיתולוגיה האוגריתית. הנה שני השירים... הגירסה העברית, ואחריה הגירסה האוגריתית. וזה עוד לא סוף ההקבלה... את השיר העברי כתבה כאמור נעמי שמר, ואילו התל שבו נמצאים שרידי העיר אוגרית נקרא ראס-שמרה (Ras-Shamra).