שיר הנודד הנצחי
שיר הנודד הנצחי סיפר לי פעם הנודד הנצחי : " עברתי דרך עיר בחורף של השנה ושם ראיתי איש מוריד מעץ פירות של תאנה "שאלתי" : כמה זמן עומדת העיר על תילה ? והוא ענה לי :" העיר קיימת מזה אינספור שנים ותמשיך להתקיים לנצח נצחים ". משם המשכתי ונדדתי ביבשות ובימים ואז חזרתי לאותו המקום כעבור חמש מאות שנים . ולא מצאתי שום זכר לעיר ולמבנים היה רק רועה יושב מחלל בין עדר כבשים . שאלתי "כמה שנים חלפו מאז חורבן העיר? " והוא ענה לי כשהוא מחלל "מה שחדש פורח ומה שעתיק חרב וזהו שדה מירעה מאז ומתמיד וכך זה ישאר " משם המשכתי ונדדתי ביבשות ובימים ואז חזרתי לאותו המקום כעבור חמש מאות שנים . והיגעתי אל הים ושמעתי את הגלים רוחשים וראיתי שם דייג שולה רשת עם דגים ושאלתי " מזה כמה זמן נמצאים פה הים והדייגים ? " והוא צחק וענה : " הדייגים שולים כאן את דגיהם מזה עידן ועידנים וכאן הם ימשיכו לדוג עד ליום הדין " משם המשכתי ונדדתי ביבשות ובימים ואז חזרתי לאותו המקום כעבור חמש מאות שנים . והיגעתי ליער ענק מלא עצים וראיתי אדם חוטב גזעים .ושאלתי :" מזה כמה זמן העצים כאן עומדים?" והוא ענה : "אבותי שכנו כאן מאז ימים ששוב אינם ניתנים לזכירה והעצים שוכנים כאן מאז יום הבריאה " משם המשכתי ונדדתי ביבשות ובימים ואז חזרתי לאותו המקום כעבור חמש מאות שנים . ומצאתי שם עיר גדולה ורועשת ושאלתי :" מזה כמה זמן העיר כאן עומדת ? ואיפה השדה, והים והיער?" ותושבים ענו לי בדרכם עם שחר: "העיר קיימת מזה אינספור שנים ותמשיך להתקיים לנצח נצחים" אני אחכה ואנדוד ביבשות ובימים ואז אחזור לאותו המקום בעוד חמש מאות שנים . ( שיר מאת צ'רלס טימוטי ברוק , תירגם אלי אשד )
שיר הנודד הנצחי סיפר לי פעם הנודד הנצחי : " עברתי דרך עיר בחורף של השנה ושם ראיתי איש מוריד מעץ פירות של תאנה "שאלתי" : כמה זמן עומדת העיר על תילה ? והוא ענה לי :" העיר קיימת מזה אינספור שנים ותמשיך להתקיים לנצח נצחים ". משם המשכתי ונדדתי ביבשות ובימים ואז חזרתי לאותו המקום כעבור חמש מאות שנים . ולא מצאתי שום זכר לעיר ולמבנים היה רק רועה יושב מחלל בין עדר כבשים . שאלתי "כמה שנים חלפו מאז חורבן העיר? " והוא ענה לי כשהוא מחלל "מה שחדש פורח ומה שעתיק חרב וזהו שדה מירעה מאז ומתמיד וכך זה ישאר " משם המשכתי ונדדתי ביבשות ובימים ואז חזרתי לאותו המקום כעבור חמש מאות שנים . והיגעתי אל הים ושמעתי את הגלים רוחשים וראיתי שם דייג שולה רשת עם דגים ושאלתי " מזה כמה זמן נמצאים פה הים והדייגים ? " והוא צחק וענה : " הדייגים שולים כאן את דגיהם מזה עידן ועידנים וכאן הם ימשיכו לדוג עד ליום הדין " משם המשכתי ונדדתי ביבשות ובימים ואז חזרתי לאותו המקום כעבור חמש מאות שנים . והיגעתי ליער ענק מלא עצים וראיתי אדם חוטב גזעים .ושאלתי :" מזה כמה זמן העצים כאן עומדים?" והוא ענה : "אבותי שכנו כאן מאז ימים ששוב אינם ניתנים לזכירה והעצים שוכנים כאן מאז יום הבריאה " משם המשכתי ונדדתי ביבשות ובימים ואז חזרתי לאותו המקום כעבור חמש מאות שנים . ומצאתי שם עיר גדולה ורועשת ושאלתי :" מזה כמה זמן העיר כאן עומדת ? ואיפה השדה, והים והיער?" ותושבים ענו לי בדרכם עם שחר: "העיר קיימת מזה אינספור שנים ותמשיך להתקיים לנצח נצחים" אני אחכה ואנדוד ביבשות ובימים ואז אחזור לאותו המקום בעוד חמש מאות שנים . ( שיר מאת צ'רלס טימוטי ברוק , תירגם אלי אשד )