"שיר זה – ילדים לא יבינו אותו": הסיפור מאחורי "דני גיבור"
איך כתבה מרים ילן-שטקליס את "דני גיבור" וכיצד מפגש מרגש עם ילדה בספרייה הלאומית שינה את עולמה
הדר בן-יהודה
מרים ילן-שטקליס בת 7, ולצדה אחיה הגדול. ברלין, 1908. הצילום מתוך "חיים ומלים", ספר הזכרונות של מרים ילן-שטקליס, הוצאת "קרית ספר", 1978
אִמָּא אָמְרָה לִי: דָּנִי,
יַלְדִּי הוּא גִּבּוֹר וְנָבוֹן.
יַלְדִּי לֹא יִבְכֶּה אַף פַּעַם
כְּפֶתִי קָטֹן…
למרים ילן-שטקליס לא היו ילדים משלה, אך היא הבינה ללב ילדים כפי שהבינו מעט משוררות ומשוררים. "הסבון בכה מאוד", "הבובה זהבה", "אצו רצו גמדים" וסיפורים ושירים אחרים שכתבה, בהם כמובן, "דני גיבור", מחברים אותנו בן-רגע לילדות שלנו, לשמחה וגם לעצב. אולי זה מפני שילן-שטקליס תמיד זכרה את עצמה בתור ילדה ואולי כי מעולם לא הפסיקה להתבונן על העולם בעיני ילדה.
בתמונה: מרים הקטנה ואחיה מוליק בְּנִיקוֹלַיֶב, ליד חופי הים השחור. הצילום מתוך "חיים ומלים", ספר הזכרונות של מרים ילן-שטקליס, הוצאת "קרית ספר", 1978
הנחתי את השיר במגרתי, וחסל
מכתב שנמצא בספרייה, שנשלח ממרים ילן-שטקליס אל חוקר הספרות גצל קרסל, שופך אור על הרקע ועל ההשראה לכתיבת השיר "דני גיבור" וגם על האופן שבו מצאה ילן-שטקליס את קולה ואת הדרך לבטא את עצמה בתור כותבת לילדים.גצל קרסל אסף חומרים לכתיבת לקסיקון לסופרים עבריים. הוא פנה לסופרים, ביניהם מרים ילן-שטקליס, וביקש שישלחו לו את קיצור תולדות חייהם ואת רשימת הפרסומים שלהם. תשובתה של מרים ילן-שטקליס הגיעה בצורת מכתב ארוך, אישי ומרגש שבשל אופיו לא נכנס כמובן ללקסיקון. במכתב בן 29 העמודים, שנכתב בהפסקות במשך חודש ימים, מגוללת ילן-שטקליס את תולדות חייה. היא כותבת בו על ילדותה, על משפחתה, על לימודיה, על חייה האישיים בבגרותה וגם על יצירתה לילדים. בין השורות המסודרות בכתב יד נקי מצאנו את הסיפור מאחורי השיר "דני גיבור", שכתיבתו והתגובות לפרסומו שינו את עולמה של הכותבת, לימים, כלת פרס ישראל הראשונה לספרות ילדים.
בתמונה: מנהל בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי (הספרייה הלאומית) ד"ר קורט וורמן (עומד שני משמאל) בחברת עובדי הספרייה, באחד מחדרי העבודה של מחלקת הקטלוג הלועזי. לצד וורמן נראית הלנה פלאום, ומתחתיה, יושבת ומעיינת בספר המונח על מכונת כתיבה, מרים ילן-שטקליס. צילם: אלפרד ברנהיים, 1949 במשך שלושים שנה עבדה ילן-שטקליס בספרייה בתור מתרגמת משפות סלאביות וספרנית בקטלוג הלועזי.
מתוך מכתבה של מרים ילן-שטקליס אל גצל קרסל. עמוד 22. אוסף גצל קרסל, הספרייה הלאומית
מתוך מכתבה של מרים ילן-שטקליס אל גצל קרסל. עמוד 23. אוסף גצל קרסל, הספרייה הלאומית
מרים ילן שטקליס, כלת פרס ישראל הראשונה לספרות ילדים נפטרה ב-9.5.84, לפני 33 שנים. בשירי ובסיפורי הילדים שלה הצליחה לגעת בנפש ובלב ויצירותיה מפעימות, מרגשות ומנחמות את הקוראים עד עצם היום הזה.
אִמָּא אָמְרָה לִי: דָּנִי,
יַלְדִּי הוּא גִּבּוֹר וְנָבוֹן.
יַלְדִּי לֹא יִבְכֶּה אַף פַּעַם
כְּפֶתִי קָטֹן.
אֵינֶנִּי בּוֹכֶה אַף פַּעַם.
אֵינֶנִּי תִּינוֹק בַּכְיָן.
זֶה רַק הַדְּמָעוֹת, הַדְּמָעוֹת
הֵן בּוֹכוֹת בְּעַצְמָן.
פֶּרַח נָתַתִּי לְנוּרִית,
קָטָן וְיָפֶה וְכָחֹל.
תַּפּוּחַ נָתַתִּי לְנוּרִית,
נָתַתִּי הַכֹּל.
נוּרִית אָכְלָה הַתַּפּוּחַ,
הַפֶּרַח זָרְקָה בֶּחָצֵר
וְהָלְכָה לָהּ לְשַׂחֵק
עִם יֶלֶד אַחֵר.
אֵינֶנִּי בּוֹכֶה אַף פַּעַם,
גִּבּוֹר אֲנִי, לֹא בַּכְיָן!
אַךְ לָמָּה זֶה, אִמָּא, לָמָּה
בּוֹכוֹת הַדְּמָעוֹת בְּעַצְמָן?
דני גבור ושירים אחרים / מאת מרים ילן-שטקליס; צירה יעל בן-משה. ירושלים: המחלקה לחנוך ולתרבות לגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, [תשל"ה].
את "דני גיבור" הלחין מקס למפל – נגן עוגב, מנצח מקהלות ותזמורות ומורה באקדמיה למוזיקה בירושלים.
את הסיפור שמאחורי "דני גיבור" גילינו בספרה של יעל דר "דודה של שום איש – קלאסיקה וקלסיקונים בספרות הילדים העברית", הוצאת סל תרבות ארצי ועם עובד, 2014. הלקסיקון של גצל קרסל ראה אור בספרית פועלים ב-1965.
תודה לירון סחיש ממחלקת הארכיונים בספרייה על עזרתו.
הספרנים מגזין הספרייה הלאומית