ליריקס משמיעה...
פזמון: כל מה שיש לי נתתי ולא ביקשתי תמורה בכל מקום אליו הגעתי תמיד נתקלתי בדלת סגורה בלית ברירה טיפסתי הלאה(כי אני לא מפסיק אני לא נכנע) בית א': תסתכל החוצה,היום כבר אין מקום לילדים לרוץ אז חוץ מכל מה שישנו כמעט אין כלום בשום מקום פיראטיים כבר לקחו את הכל הרסו את הכל,לקחו לי את החופש אבל לא הם לא ייקחו לי ת'קול,אני יצעק עד שתרפו,אם זה לא מספיק אני יחזיק חזק עד שתיראו-אני לא נכנע ולא מפסיק לא מתכוון לפרוש אף-פעם, ממשיך לרוץ כאילו כלום עד שיחלוף ה-זעם(דאם), רעם וברקים מסביבי,הטעם של הניצחון מחזיק אותי לזרום קדימה,לפתוח דף חדש כי זה כל מה שנישאר עכשיו, אני אחלום לנצח אני לא נכנע בלי קרב פזמון: כל מה שיש לי נתתי ולא ביקשתי תמורה בכל מקום אליו הגעתי תמיד נתקלתי בדלת סגורה בלית ברירה טיפסתי הלאה בית ב': במקום בו מחשבות רבות עפות בפועל אין שם גם צפון אני על יד(יא), שום דלת לא נפתחת דרך טלפתי צר-לא כמו גשר שקשת מוגשת לכולם אין אקשן בודד על יבשת בלי רשת אך יש את-מילים לא ייקחו לי חשק לרצות,נשק למצוא,יש את לרצות עפה כנגד הזרם כדיי לתת לי עוד סיבה לפרוס כנף ולעוף אל הלא נודע הכל עוד יסתדר לטובה עולם מדופלם עם נשק ליצור,באלכסון,לחצות ולא ליפול לשבת תחת אסון,ינסו לבלום אותי להשאיר לי כוח לחסום,אך סוד ההצלחה שלי נמצא בקילומטרים בסוף פזמון: כל מה שיש לי נתתי ולא ביקשתי תמורה בכל מקום אליו הגעתי תמיד נתקלתי בדלת סגורה בלית ברירה טיפסתי הלאה... היא עומדת שם ומסתכלת,מצחקקת צחוק קטן בין חריצי המלט,הדלת-שעוטפת את המנגינה מלצאת ממני היא מנתקת את הקשר ביני לבין מה ששוכן בי,לא עומד לצאת ולנצח,סומסום היפתח כי אני נשאר עם אותו מפתח,מתרווח לי פה ומחכה שתבינו-מנגינה שווה אמת, והכסף?מרדים, הוא מקדים את הסיפוק אתה נמצא בשיתוק נפשי פירוק התת הכרתי מלרדוף אחריי סיפוק טיפשי, טיקים נערמים על ים של דולרים מטעים אני מבין אותם אבל אליי הם לא מדברים פזמון: כל מה שיש לי נתתי ולא ביקשתי תמורה בכל מקום אליו הגעתי תמיד נתקלתי בדלת סגורה בלית ברירה טיפסתי הלאה... כל מה שיש לי זה רק אני,זה מה שיש לי וזה מספיק,כדיי שלא להתייאש מהמכשולים,זה מה שיש בי-זה מה שבפנים
