שיר חדש של רונה קינן!!!
הייתי אתמול בהופעה שלה בבית אביחי. היה מקסים. מי עוד היה? היא שרה שם גם שיר חדש שלה. הנה המילים בכתיבת בכורה (נראה לי שהיא כתבה וגם הלחינה. המילים נכתבות מתוך שמיעה בלבד, ושבירת השורות על דעתי בלבד): אתה מתעורר הכרית לידך עדיין חמה כולנו יודעים שזה שקר היא הלכה לפני שנים אבל כמו כאב פאנטום הכרית לפעמים עוד חמה אתה מתרגל ישיבה במטבח ודברים אחרים שעושים אנשים בגילך אין לזה סיבה זה מעביר את הזמן ועובדה שעברו כבר שנים אתה מצלצל אליה כל יום באותה השעה זה כמו להאכיל דגים באקווריום אין לזה תמורה מה גם שהיא מזמן לא גרה כאן אז אני עונה כל יום באותה השעה לא הייתי רוצה לקלקל את השגרה שלך נכון זה משונה אבל קרו דברים משונים מאלה ויש בזה נחמה אתה ואני כמו שתי צלחות לווין בחלל השומם מחכות שיגיע סימן אל תהפוך לאיש העצוב מהשיר תן לי סיבה להאמין שהעצב יש לו סוף אתה גוזר ושומר ידיעות מצחיקות מהעיתון דברים שאפשר בלעדיהם אבל נעים יותר אִתם הם ממלאים את הבית בשולי, בטפל אתה מתבונן בכתם קפה בשולחן במטבח פתאום הוא גדל וממלא את החדר זוחל על הקירות שולח זרועות ארוכות וחונק אותך לאט אז אתה מצלצל באיחור לא אופיני אנחנו שותקים ואז אתה מצלצל לי שיר של אבידר אם כך ואם כך הכתם נשאר על הקיר אתה ואני כמו שתי צלחות לווין בחלל השומם מחכות שיגיע סימן אל תהפוך לאיש העצוב מהשיר תן לי סיבה להאמין שהעצב יש לו סוף
הייתי אתמול בהופעה שלה בבית אביחי. היה מקסים. מי עוד היה? היא שרה שם גם שיר חדש שלה. הנה המילים בכתיבת בכורה (נראה לי שהיא כתבה וגם הלחינה. המילים נכתבות מתוך שמיעה בלבד, ושבירת השורות על דעתי בלבד): אתה מתעורר הכרית לידך עדיין חמה כולנו יודעים שזה שקר היא הלכה לפני שנים אבל כמו כאב פאנטום הכרית לפעמים עוד חמה אתה מתרגל ישיבה במטבח ודברים אחרים שעושים אנשים בגילך אין לזה סיבה זה מעביר את הזמן ועובדה שעברו כבר שנים אתה מצלצל אליה כל יום באותה השעה זה כמו להאכיל דגים באקווריום אין לזה תמורה מה גם שהיא מזמן לא גרה כאן אז אני עונה כל יום באותה השעה לא הייתי רוצה לקלקל את השגרה שלך נכון זה משונה אבל קרו דברים משונים מאלה ויש בזה נחמה אתה ואני כמו שתי צלחות לווין בחלל השומם מחכות שיגיע סימן אל תהפוך לאיש העצוב מהשיר תן לי סיבה להאמין שהעצב יש לו סוף אתה גוזר ושומר ידיעות מצחיקות מהעיתון דברים שאפשר בלעדיהם אבל נעים יותר אִתם הם ממלאים את הבית בשולי, בטפל אתה מתבונן בכתם קפה בשולחן במטבח פתאום הוא גדל וממלא את החדר זוחל על הקירות שולח זרועות ארוכות וחונק אותך לאט אז אתה מצלצל באיחור לא אופיני אנחנו שותקים ואז אתה מצלצל לי שיר של אבידר אם כך ואם כך הכתם נשאר על הקיר אתה ואני כמו שתי צלחות לווין בחלל השומם מחכות שיגיע סימן אל תהפוך לאיש העצוב מהשיר תן לי סיבה להאמין שהעצב יש לו סוף
תספרי עוד קצת על ההופעה? מה עוד היא שרה?
