שיר טרי שכתבתי היום
כשכואב מאוד מאוד אי אפשר לכתוב כי כשגוש יושב שם עוד והגוף מתחיל לכאוב לא חשוב מה אכתוב המילים יישפכו על הנייר אבל הכאב בתוכי נשאר ואין מושג מאין הוא בא ככה מופיע בלי כל סיבה והסיבה היא אולי הפחד יאוש, תסכול כולם יחד מתגנבים אלי ונכנסים הכוחות פתאום קורסים אני מנסה אותם לגרש אסור לברוח או להתייאש אני מנסה שוב לשמוח אך אין לאן לברוח את יכולה כך הם אומרים החכמים יודעי הדברים וכן זה רק רצון ואמונה אז למה שוב אני כאן בפינה? והקולות לוחשים לי תכתבי הנייר יספוג הכל והכאב ממך יעלם תראי אז אני מנסה שוב לכתוב אך מדוע ממשיך לכאוב ואפילו חרוזים כבר נשברו גם המילים על הכללים עברו אך מה זה כבר חשוב במילא הכאב כאן שוב
כשכואב מאוד מאוד אי אפשר לכתוב כי כשגוש יושב שם עוד והגוף מתחיל לכאוב לא חשוב מה אכתוב המילים יישפכו על הנייר אבל הכאב בתוכי נשאר ואין מושג מאין הוא בא ככה מופיע בלי כל סיבה והסיבה היא אולי הפחד יאוש, תסכול כולם יחד מתגנבים אלי ונכנסים הכוחות פתאום קורסים אני מנסה אותם לגרש אסור לברוח או להתייאש אני מנסה שוב לשמוח אך אין לאן לברוח את יכולה כך הם אומרים החכמים יודעי הדברים וכן זה רק רצון ואמונה אז למה שוב אני כאן בפינה? והקולות לוחשים לי תכתבי הנייר יספוג הכל והכאב ממך יעלם תראי אז אני מנסה שוב לכתוב אך מדוע ממשיך לכאוב ואפילו חרוזים כבר נשברו גם המילים על הכללים עברו אך מה זה כבר חשוב במילא הכאב כאן שוב