שיר: ילדה עצובה

ילדה עדינה בשקט יושבת

בלי הרף מחשבות חושבת

נסגרת בתוך עצמה ונעצבת

מלמעלה הרוח קלות נושבת

מנסה להבין מה מעצבן

אולי כישלון עם בן

דבר אותה לא ידרבן

להשתחרר מדיכאונה שאותה מקרבן

ילדה יפה בבלבול אבודה

נותנת לעולם מאישיותה החמודה

מתפלאת לחייה כמו לחידה

מעדיפה להישאר בתוך אגדה

יום אחד פגשה חבר

שאמר שטובה מעלות עובר

חייכה ונאורה בעניין סובר

וידעה שעכשיו הצער יישבר

הבינה שאם היא טובה

והיא שווה ואינה עלובה

מגיע לה להיות אהובה

והיא כל העולם שסביבה

יצאה לטייל בעולם הגדול

בתאוות דעת מבלי לחדול

גדלה והתעצמה כבובה ודול

והתחברה לעולם מבלי לבדול

אז אם תפגשו ילדה

שנראית סתמית ובצער אבודה

תדעו שטמון בה סודה

פנינת אהבה עצמית מעודדה
 
לא ידעתי לחשוב

להשתכנע בלי משוב

הרוח לעולם תישוב

ואני אנה אחשוב

לא אלמד מחכמים

הגויי יהיו תמימים

בדעה יהיו רמים

כי אצדוק לעולמים
 
מה, תהיתי, בי האופי

מה אהבתי לבלי דופי

מה ייתן בי מהיופי

העולם טיפשי כמו טופי

אז עשיתי פעולות

ורוחי יצאה קלות

ונבניתי מן הכלות

ואבין עתיד לדלות

בבואי אל הצלחה

הנאה שבי קלחה

להיות זו מוכרחה

אישיות עזה, נוחה

אז הייתי מאושר

בזקנה הייתי שר

בכיסא נוח ישר

לשנותינו זמן אושר
 
אני אשיג כל שארצה

מן הצד אל הקצה

את כל העולם אחצה

על הכול עוד אפצה

כי ידעתי מטרות

במה ארצה להתחרות

לא אסבול מהצרות

אושר בלבי אחרות

תידלק אז האורה

אחרי הרבה גרירה

אתענג בלי הפרה

אמלא נפשי אושרה
 
זכרי ושמרי שנהגנו לרהוב

לטייל במורד שדה צהוב

זכרי ושמרי שנפשנו שפלה

כשבננו הרך כאב מחלה
 
למעלה