שיר לקונגרס - "שעור מולדת" של אפרים שמיר

[Namiro]

שיר לקונגרס - "שעור מולדת" של אפרים שמיר

והפעם משהו שונה לגמרי - בחרתי לתרגם את השיר "שיעור מולדת". עלי מוהר התאים מלים בעברית למנגינה המקורית של אפרים שמיר. אבל תרגום ישיר של המלים לא ידבר אל מי שלא גדל בארץ באמצע-סוף המאה הקודמת. לכן החלטתי לנסות להתאים נוסח אחר באספרנטו- מחווה לקראת קונגרס המאה בקיץ. הלכתי למקורות: לקחתי את הנאום של זמנהוף בקונגרס הראשון, בחרתי ממנו משפטים הראויים לציון, והתאמתי אותם למשקל השיר.
התוצאה לפניכם. בבית האחרון בכל זאת הוספתי שורות מקוריות, כדי לקשור לקונגרס העכשוי.
אני מביא גם את המלים של עלי מוהר, שאומנם אינן מתורגמות כאן, אבל יסייעו לכם לשיר את המלים ולבדוק את השמירה על המשקל.
לשיפוטכם והצעותיכם!
והנה השיר בביצוע של אפרים שמיר:
[URL]https://www.youtube.com/watch?v=EAM-chXufSc[/URL]

 

[kabeemulo]

נחמד מאד

שלוש הערות קטנות:

אני מאד אוהב את הלחן. אבל הוא קצת עצוב בעיני. אני לא יודע אם הוא מתאים לשיר כזה.
&nbsp

הקונגרס העולמי לא נקרא Uko, כי אם UK-o. זהו לא רק עניין אורתוגרפי - יש לזה גם השלכות על ההגיה (זה נהגה כשתי הברות מוטעמות, ולא כמלה דו-הברתית עם טעם רק על ההברה הראשונה). אני חושב שמבחינת ההגיה זה לא מאד משנה בשיר, כך שאין צורך לשנות את זה, אבל כן כדאי לכתוב את זה כיאות: UK-o (וברבים UK-oj), ולא Uko (או Ukoj).
&nbsp

מאד אהבתי את הרעיון של שתי השורות האחרונות! אם אני מבין נכון אתה רוצה לומר שהדרך שאנו צועדים בה כרגע אל עבר הנצחון הסופי היא יפה, בין אם החזון יתממש ובין אם אנחנו סתם תמימים. אני לא כל כך מבין שם את המלה ankoraŭ. בנוסף, זה לא מסתדר עם המשקל (המקום היחיד בכל השיר, דומני). אז אני ממליץ לשכתב את השורה הלפני אחרונה ולתפוס שתי צפורים

 

[DoronModan]

אני מסכים עם כל שלוש ההערות

הרעיון נחמד. אנחנו מכירים כבר את המילים המקוריות, אז זה מאוד מוזר. מעניין מה היה אומר אספרנטיסט לא ישראלי, שלא מכיר את השיר המקורי.

 

[Namiro]

תשובה ושאלה

תודה על ההערות.
הלחן ללא ספק יחודי. המלים משרות אווירה נוסטלגית. לכן דווקא יכול בהחלט להתאים לדעתי לאווירת הקונגרס הראשון - אכן מעניין לשמוע מה היה אומר דובר אספרנטו שלא מכיר את הנוסח העברי.
Uk-o - תודה - אתקן.
הצעה לתיקון השורה הלפני אחרונה - אפשר להחליף את ה-ankoraŭ ב-tamen. האם מתאים יותר?:

Ĉu saĝe aŭ naive - tamen
Belas tre la voj'​

אבל לי יש בעיה עם שתי השורות האחרונות בפזמון:

Esperanton plu atendas
Sia estonec'​

ראשית אין מלה estoneco, אלא estonteco. נכון?
בנוסף לדעתי השימוש באקוזטיב לא נכון, כי ה-sia חייב להתייחס לנושא (שהוא estontec'), וכאן הוא מתייחס לאספרנטו. האם נכון?
ניתן לפתור זאת בשתי דרכים:
או לבטל את ה-sia:

Esperanton plu atendas
brila estontec'​

או להפוך את המשמעות, ולהשתמש בפועל עומד, כדי למנוע אקוזטיב שמשבש את המשקל:

Esperanto plu sopiras
al la estontec'​

לחוות דעתכם

 

[kabeemulo]

תשובות:

בקשר לנוסטלגיה, באמת שאלתי את עצמי למה לשיר העברי הלחן כן מתאים, שהרי גם שם לא מדובר על משהו עצוב, והתשובה שעניתי לעצמי היא שזה מתאים לנוסטלגיה שהשיר משדר. (אבל אני חייב לציין שכשהוא אומר בשיר שילדותם היתה יפה לא ברור לי אם זה מסר שמח מטבעו, או שמא הוא רומז שזה בניגוד למציאות המכוערת של היום. נראה לי שעם מנגינה שמחה יותר הייתי תופס את המסר כחיובי יותר.)
&nbsp
ואותו דבר בקשר לנוסטלגיה שאפוף בה הנאום מהקונגרס הראשון: אם זה מה שאתה רוצה לשקף אז אולי באמת הלחן מתאים - לא פחות משהוא מתאים לשיר העברי המקורי. (וגם במקרה הזה אתהה אם אין פה רמיזה להתפכחות מדכאת מנקודת המבט שלנו היום כשאנו מביטים לאחור. אבל נראה לי שהטקסט שלך - במיוחד בסוף - בא לומר שממש לא

)
&nbsp

שים לב שזה UK-o עם K גדולה, לא Uk-o.
&nbsp

השמוש ב-tamen במום ankoraŭ לא ממש פותר את הבעיות. מבחינת המשקל אופטימלי יהיה עשר הברות (כמו שהיה עם ankoraŭ) שמוטעמות לסירוגין החל מההברה הראשונה (ממש לא כמו שהיה עם ankoraŭ). מבחינת המשמעות נראה לי שהמלה המתאימה היא לא ankoraŭ ולא tamen, אלא משהו בקוים של ĉiukaze. אולי משהו כזה יכול לעבוד (אם כי נראה לי שאפשר לחשוב גם על משהו יותר טוב): Ĉu saĝe ĉu naive, ĉiukaze, כשה-Ĉu בהתחלה היא על הַקַּדְמָה, כלומר שרים אותה טיפה לפני הַפַּעֲמָה ואז ההברה sa מוטעמת. (החלפתי גם את ה-aŭ באמצע ל-ĉu האדיומטי.)
&nbsp

כשקראתי את השיר בפעם הקודמת לא שמתי לב לבעיות שב-'sia estonec: קודם כל, המלה הנכונה היא אכן 'estontec, עם t, כמובן, ושנית, באמת sia לא מתאים כי זה הנושא. הכי פשוט זה להחליף את sia ב-ĝia (נראה לי שלזו היתה הכוונה, לא?). אפשר כמובן גם להחליף את זה באיזשהו שם תואר, דוגמת brila - מה שמוסיף משמעות, והשאלה היא אם זה מה שאתה רוצה להגיד. ההצעה האחרונה לא כל כך נשמעת לי (אספרנטו מתגעגעת לעתיד? יש בזה אולי משהו פואטי, אבל זה קצת מוזר ולא ברור, להבדיל מהמסר הקודם שהוא מאד פשוט ומובן).

 

[Namiro]

תודה

על התשובה המפורטת:

• , UK-oj ,UKoj - בלי או עם מקף?
• ĉiukaze באמת מתאים, אבל ההצעה שלך מוסיפה הברה ולא מסתדרת עם המשקל. אבל אפשר : Naive aŭ saĝe - ĉiukaze וזה מתאים מכל הבחינות - נכון?
• ĝia באמת הוא הפתרון המתאים ביותר:

Esperanton plu atendas
ĝia estontec'

 

[kabeemulo]

בבקשה

(UK-o(j, עם מקף (לפחות לדעתי. אולי יהיו כאלה שיגידו שאפשר גם בלי - אבל לדעתי מקובל עם, ועם מקף זה בטוח לא טעות).

ההברה הנוספת בהתחלה כן מסתדרת עם המשקל אם שרים אותה כקדמה, כפי שפרטתי. אם אתה מעדיף לוותר עליה זה בסדר, אבל בכל מקרה קודם saĝe ואחר-כך naive כדי שהמשקל יסתדר עם מקום הטעם במלים.

 

[Eldad S]

אם נהיה טהרנים (וגם אם לא),

ĉiukaze אמור להיות ĉiuokaze, כי המילה הבסיסית היא okazo, ולא kazo (= עניין משפטי או מקרה דקדוקי נתון).
כהרגלי כבר כמה שנים, העליתי מספר משפטים באספרנטו לאתר Tatoeba,
http://tatoeba.org
והייתה בהם המילה ĉiukaze. חברים שם שמדברים אספרנטו ברמה גבוהה ביותר כתבו לי ושאלו אם לא התכוונתי ל-ĉiuokaze. בפעם הראשונה תהיתי על ההבדל, אבל אחרי שהסבירו לי, תיקנתי את כל המשפטים בהתאם.
&nbsp
במקרה הנוכחי אני מעריך ש-ĉiuokaze פוגם במשקל. לשיקולך.

 

[kabeemulo]

במקור היה באמת ĉiuokaze, אבל היום נפוצה המלה ĉiukaze.

כמובן, ה־o הנוספת פוגמת במשקל ומהבחינה הזאת עדיפה הגרסה בלי ה־o. מי שמעדיף בשיר שכזה להשתמש בשפה טהרנית יותר, אולי עדיף שימצא דרך אחרת לנסח את זה (או שישתמש ב־ĉiuokaze אבל יבטא את שתי ההברות ĉiu בתחילת המלה בקצב מהיר כך שהן תתפוסנה זמן של הברה אחת).

 

[DoronModan]

بله

נראה לי שהמילה ĉiuokaze מופיעה ב-Gerda malaperis

וכהרגלו של קלוד פירון, היא מופיעה בפרק אחד יותר מדי פעמים , ואז היא נעלמת....

 

[Namiro]

אכן בעיה

בשיר שמתבסס על דברי זמנהוף אי אפשר להכניס טעות דקדוקית. אפשר לכתוב ĉiuokaze אבל כששרים זאת ה-UO מתחברים וזה נכנס איכשהו למשקל. לא פתרון אידאלי.

 

[Eldad S]

כן, כך חששתי.

 

[kabeemulo]

תראו, השפה משתנה (יש שיאמרו מתפתחת).

באספרנטו של היום okazo הוא מאורע, התרחשות, ואילו מקרה הוא kazo. היום דוקא ĉiuokaze יתפס כטעות בהקשר דנן, והמלה המקובלת היא ĉiukaze. ואולי דוקא לשיר הזה מתאים להראות שהשפה חיה ולא מאובנת. (אגב, כך או אחרת, לא מדובר בטעות דקדוקית, אלא – אם בכלל – לקסיקלית.)

 

[Eldad S]

כן, ודאי, לא טעות דקדוקית

אלא לקסיקלית.
אבל אני מקבל את הפרשנות שלך.

 

[Namiro]

ב-PIV, אגב,

מופיעה ĉiuokaze, אבל לא ĉiukaze
בכל זאת ניתן להשתמש ב-ĉiukaze לדעתכם?

 

[Eldad S]

לפי הרעיון של קאבה,

השפה השתנתה, וכיום ĉiukaze מחליף את ĉiuokaze הישן.
אני לא יודע, אני לא פעם נוטה לטהרנות. אני לא יודע עד כמה kazo מחליף את okazo המקורית.
&nbsp
אבל אני בכל זאת אומר: En tiu kazo, קרי: במקרה הזה. אז אולי בכל זאת ĉiukaze.

 

[DoronModan]

מזכיר לי משהו

לימדתי את Ho mia kor בשיעור למתחילים (באחד השיעורים האחרונים). אמרתי להם בואו נשיר את זה יחד במנגינה של 'היו לילות', וזה הלך נחמד (ליוויתי את התלמידים בפסנתר החשמלי או הלא חשמלי, אני לא זוכר, שהיה בכיתה). אחר כך, או לפני כן, שרנו את אותו שיר במנגינה של שירו של אביב גפן: אני הולך לבכות לך, תהיה חזק למעלה.... זה אפילו עוד יותר מתנגן יפה... במקרה זה, צריך לחזור על המילים Ho mia kor כדי שיתאים למוזיקה.
הנה השיר למי שלא מכיר/זוכר:
Ho, mia kor', ne batu maltrankvile,
El mia brusto nun ne saltu for!
Jam teni min ne povas mi facile,
Ho, mia kor'!
Ho, mia kor'! Post longa laborado
Ĉu mi ne venkos en decida hor'?
Sufiĉe! trankviliĝu de l' batado,
Ho, mia kor'!

 

[אזרח כדור הארץ]

מעולה

הצלחתי עם היו לילות, לא הצלחתי עם גפן

 

[DoronModan]

גרסה כוללת חזרות המתאימה ללחן

הנה גרסה שאמורה להתאים למנגינת השיר של אביב גפן (אני הולך לבכות לך....)


Ho, mia kor', ho, mia kor', ne batu maltrankvile,
El mia brust', el mia brusto nun ne saltu for!
Jam teni min, ne povas mi facile,
ne povas mi facile,
Ho, mia kor'!

Ho, mia kor'! Ho, mia kor', Post longa laborado
Ĉu mi ne venkos, ĉu mi ne venkos en decida hor'?
Sufiĉe! trankviliĝu de l' batado,
trankviliĝu de l' batado,
Ho, mia kor'!

 

[Eldad S]

יפה מאוד.

מקורי מאוד.