שיר לשבוע חדש- פאול צלאן
שיר קטן המוקדש לאהובתי בבוקר יום ראשון. קורונה/פאול צלאן מן היד מכרסם לי הסתיו את עלהו.אנחנו ידידים. אנחנו קולפים את הזמן מתוך האגוזים ומלמדים אותו ללכת. הזמן חוזר לקליפה. בראי יום ראשון, בחלום ישנים, הפה דובר אמת. עיני רכונה אל ערוות אהובתי. אנחנו מסתכלים זה בזה, אנחנו אומרים זה לזה דברים אפלים, אנחנו אוהבים זה את זה כפרג וזיכרון, אנחנו ישנים כמו יין בצדף, כמו הים בקרן-דם של הסהר. אנחנו עומדים חבוקים בחלון,מן הרחוב מסתכלים בנו : הגיעה עת שיידעו ! הגיעה עת שהאבן תואיל לפרוח, שאי-המנוחה תפעים את הלב. הגיעה עת שתגיע עת. הגיעה עת.
שיר קטן המוקדש לאהובתי בבוקר יום ראשון. קורונה/פאול צלאן מן היד מכרסם לי הסתיו את עלהו.אנחנו ידידים. אנחנו קולפים את הזמן מתוך האגוזים ומלמדים אותו ללכת. הזמן חוזר לקליפה. בראי יום ראשון, בחלום ישנים, הפה דובר אמת. עיני רכונה אל ערוות אהובתי. אנחנו מסתכלים זה בזה, אנחנו אומרים זה לזה דברים אפלים, אנחנו אוהבים זה את זה כפרג וזיכרון, אנחנו ישנים כמו יין בצדף, כמו הים בקרן-דם של הסהר. אנחנו עומדים חבוקים בחלון,מן הרחוב מסתכלים בנו : הגיעה עת שיידעו ! הגיעה עת שהאבן תואיל לפרוח, שאי-המנוחה תפעים את הלב. הגיעה עת שתגיע עת. הגיעה עת.