שיר: מול. מול. אגם קטן, מה רבה תפארת, גלי דגים דמומים, מול שקיעה זוהרת. מעדנות יגעו עופות, נוצה, נוצה בפניך, ואילו המתרחצים, יתענגו על מתק נעוריך. גיאה, הלל ליופייך, על טיפה זו החבויה בתוכך, המצויירת ביד נעלמה, אל מרבד: האלה הגדולה. מתוך זימון אלמנט האוויר בטקס מוות ולידה מחדש. דעות?