הייתי בהרצאה של אגי משעול והיא
הראתה את השיר הזה שם, וסיפרה קצת רקע. מסתבר המורה שלה למתמטיקה תמיד היה אומר לה דברים כמו שאם הייתה ציפור היא הייתה עפה אחורה, ושתלך לרעות אווזים (דבר שכנראה היה קללה במקור מוצאו של המורה). בקיצור, כמה ימים לפני כתיבת השיר עפו אווזים לחצר שלה והיא החלה לטפל בהם. וכשישבה איתם נזכרה באותו המורה, ובריחוק שלה כיום מאותו המצב וממרותו של המורה... (היא הזכירה גם את שירו של נתן זך, נדמה לי) בכל מיקרה- מורים למתמטיקה לא ירדפו אחרינו לנצח... (מקווה שלא הרסתי לאף אחד את השיר)