שיר על החיים בכפר

ביתי קיבוץ בהרים יפים/שהם ירוקים ואותו עוטפים.

קהילה גלילית שוקקת התפתחה/אפשר להרגיש החזון נכוחה/סיסמא שנחלשה וכמעט נשכחה/לאדם ביכולותיו ובצרכיו רווחה/חזרה והתבטאה בכל כוחה.

אנשים נדיבים, תמימים ומעניינים/כל אחד עולם מבפנים/שוות בערכן כל הבריות/לבחור מעשים הן חופשיות.

אנו חיים בפעילויות נעימות/שמבטאות נטיות נפש הומות/חדווה יוצרת מבנים מאוחדים/בין החברים, המתנדבים והעובדים.

ערכי עבודה בנו מוטמעים/בטבע, חקלאות, תעשייה ומידעים/אחריות הדדית מפנימים ומבצעים/פעולות דאגה לזולת משקיעים.

מתוך השלווה, האחווה ורוחה/מתפתחת ונבנית היטב הצלחה/חברים מתקדמים לחיות מבטיחה/רצופה יכולות חזקות ושמחה.

מקום נעלם, מוגן ונחלם/מומלץ לבעלי צרכים כולם/מגיל וסוג בקבוצה שתושלם/בזכות מוקד הבנת העולם/כאן ביתי שאוהב לעולם.


הכפר יפה אבל אלים

רודפים, בועטים, מאיימים ומתנפלים

בעטו בכיסא האוטובוס כי שרתי

שפכו קפה כששלום לא אמרתי

ומים כי רקדתי ומבט העברתי

רדפו אחריי בעיר הרחבה

שלא אדבר לידידה חביבה

ושלא אעריך בזוגות אהבה

ואפילו כשניסיתי להביא משטרה

העליבו וסירבו לתת עזרה.


ורק צוות עובדים נחמדים

עוזרים לכל החברים ומדברים

לפעמים מענישים ומחנכים אנשים

עמלים ומשתדלים לשמור סדרים

אבל בעזרת מלחמה ואמונה

אהנה משלמות המקום וחינה.
 
למעלה