שיר: רוח וחומר

החומריות מענגת

אפשר להתפתל בה בלי סוף

עוד ועוד פנימה

כבעבודת חימר מלכלכת

להרשות לעצמנו לשקוע בה

ולהיות מרושעים עד עליבות

אף אחד לא יעצור בעדנו

ונוכיח לעצמנו בהנאה סדיסטית

כמה אנחנו מגעילים


הרוחניות יפה

כמנגינה ששואפת לחוכמה ירוקה

שקופצים אליה

בצניעות אצילית ילדותית תמימה ותוהה

של אבא אגדה עף בשמיים

שמסתפקת בלתפוס

את קצה חליטת החוצפה של שאיפה ליופי

היא סוחפת אותך

אל השחקים המאירים והאינסופיים שכולם מופשטים

שהופכים אותנו לנערים צעירים מוכשרים

עם ראשים שמפזרים הילות צהובות

וממציאים המצאות גאוניות

האדם רוחני בלי סוף

נזר הבריאה עם הנשמה

שמתפתחת לכל מיני רעיונות יפים

רבות המחשבות בליבו

ראשו חפוף ויפה כפסל יווני

וחוכמתו זוהרת ממנו ככתר אור

ועולה טהורה אל האלוהים
 
למעלה