שיר שבירה

שיר שבירה

כתבתי לך את גל אהבתי יכולת להבין שאיבדתי את דרכי ידעתי כבר אז שליבך לא איתי וצעדתי לבד ממך אהבתי. אנחנו במרחק לחיצה על כפתור זה רק מדגיש את החור שפצעה בי אהבתך המאופקת שעל דלתי כבר אינה מתדפקת. הצמא הזה שום אגם לא ירווה הרעב הזה לאף מחסור לא ישווה הרגעים הללו שבהם נופלת הרגעים שבם שושנתנו נובלת ליבי צועק מכאב בדיוק מה שבי לא אוהב תמיד נמשכת לכוחי ורכותי רוצה כל כך שתחבק אותי. איך אוכל להאמין שזה עובר? איך ? כשכל הזמן זה שוב חוזר? כל שלימדת אותי כל שהדרכת אותי כל שלמדתי באהבתי ונשארתי ריקה כביום מותי. ובלי ריפרוף עיניך על מילותיי לא אמצא מילים לדל שפתיי אין זרימה מהלב אל הדף מאז הנחתי אותך על מדף וגם אם לעולם לא אחזור להיות היא מוותרת על הכל למען שפיותי. ואם אמשיך כך לשרוד יום ועוד יום ועוד ואם תבין ותאמין ותוותר ותשחרר רק אז אהובי רק אז אוכל להמשיך לחיי. בלעדיך ובלעדיי.
 
עדיין בהכחשה

בתוך הסבל הגדול פוקחת עיניים רואה הכל איך תמונה אחת כללית מסמנת אהבה בלתי אפשרית נניח שחוסנך כלפי היה נשבר נניח שליבך אלי היה מופשר אזי היית האומלל זה מראה לא פשוט כלל וכלל. אם מי משנינו חייב לבכות מנחם אותי שאני זו לפחות. בתוך חולשתי יש חוזק בתוך חזקך יש חולשה. מנחם אותי שאולי אתה איתה ואם כך הרי זאת סיבה מספיקה וגם אם לעולם דבר לא אדע זה הזמן הנכון לפרידה. באהבתי העזה לך אושר אאחל בעצמת רגשותיי לאושרך אתפלל אהבתי לך נתונה לעולם כסות לנפשי באופן מושלם ביום שאותי אהובי תשחרר, אפסיק למרר אחדל לשורר אאסוף את תוגתי ואשוב אל בני ביתי. בינתיים אני כאן, עד יעבור לו קצת הזמן עד שתבין שאינני ואדע אם הסכמת לשחררני.
 
בתוך כל האושר שלי רוצה לאמר לך..

גם אני הייתי במצבך.. קמתי מהמקום הנמוך ביותר.. נוכחתי לדעת.. תמיד יש מישהו אחר.. שיאהב אותי.. יכבד אותי.. יעריץ אותי.. והכי חשוב.. יאהב אותי כפי שאני.. עם המעלות ועם החסרונות.. קומי מהקרשים ושקמי את חייך.. אם תביטי לאופק אפשר שתבחיני.. אהבה חדשה תקרא לך.. תלטף אותך.. תישק לך.. תחבק אותך.. אזרי אומץ.. זה לא קשה.. בהצלחה sky
 
אבל

בעלי אוהב אותי. מכבד אותי. מעריץ אותי. אוהב אותי כמו שאני. קורא לי באהבתו. מלטף אותי. מנשק אותי. מחבק אותי. ומעבר לכך: מענג אותי, חושק בי, מאהב לי, בעל לי, חבר לי, חברה לי, חזק לי. זה לא זה מה שעליו אני מבכה. זה על אחד שמצד אחד לעולם לא היה מגיע לקרסוליו של בעלי ומצד שני בעלי לעולם לא יגיע לקרסוליו של אהובי. אהבתו הייתה מסובכת. קשה. רכה ואכזרית. טובה וחולה. בלי דרישות ובלי התפשרויות. משהו לא ניתן להגדרה ובאותה עת משהו שאי אפשר לוותא עליו. נחמד, חביב, אוהב, מפנק. זה יש לי בבית.
 
והנה למדתי

לא לפתוח נושא חדש. קוראת לעצמי לאסיפת המכורים האנונימיים שבגמילה: אני לייל סגולה ואני מכורה לאיש אחד ולאהבתו. כמה ימים את בגמילה לייל? היום שלושה ימים בדיוק. החזקת מעמד לא לטעום ממילותיו ולו פעם אחת? כמו גדולה. איך עבר עלייך היום השלישי לייל סגולה? סיוט. סיוט אחד גדול. מה יהיה מחר לייל סגולה? מחר יהיה מחר. עכשיו אני אנסה לעשות משהו עם עצמי שאינו בהייה. לילה טוב לחברי האסיפה הדמיונית. זאת השעה הכי קשה. אז תתרגלו. תודה ולמי שעכשיו חוגג. תחגגו גם בשבילי עד כי יום יבוא ונחגוג כולנו אמן.
 
למעלה