רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה-כָּתְבָה: שִׁירְלִי גְרֶץ ( סדרת המקראיות ) /אִיְּרָה: לִימוֹר שְׁנוּרְמָכֶר/הוצאת צלטנר/2019
קטע מתוך הספר:
בְּאֶרֶץ יְהוּדָה שָׂרְרָה בַּצֹּרֶת. מִשְׁפָּחוֹת רְעֵבוֹת נָדְדוּ וְאַחַת מֵהֶן הִגִּיעָה לָגוּר בַּבַּיִת הַסָּמוּךְ לְבֵיתָהּ שֶׁל רוּת."אֶל תְּדַבְּרִי אִתָּם רוּת. הֵם זָרִים," אָמְרָה אִמָּהּ.
אֲבָל רוּת לֹא חָשְׁשָׁה. לְהֵפֶךְ, הִיא הָיְתָה סַקְרָנִית וְאָהֲבָה לְהַכִּיר אֲנָשִׁים חֲדָשִׁים. לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר יָצְאָה לְהָצִיץ בַּמִּשְׁפָּחָה הַחֲדָשָׁה.
הִיא נִגְּשָׁה אֲלֵיהֶם וְאָמְרָה: "שָׁלוֹם, אֲנִי רוּת. אֲנַחְנוּ שְׁכֵנִים. בְּרוּכִים הַבָּאִים לְמוֹאָב."
"שָׁלוֹם, אֲנִי נָעֳמִי," אָמְרָה הָאִשָּׁה וְחִיְּכָה.
שנדע כבר ימים שקטים של שמחה אור ותקווה ושכל החטופים יחזרו הביתה במהרה