שיר שכתבתי

[ל3]

שיר שכתבתי

דו- קיום מבטים מלטפים השנאה הצטמקה ילדים בשורות- חזיונם הוא גבורה. תסתכלי על עצמך את עומדת בצד חום גופך הלוהט לא נשארת, רק הבטחת זעקות של בדידות, סיטואציה קשה הם יודעים כי יחיו הם נושמים אדמה. וימינו- קיום והדו הוא לחד הנשוב לאהוב? הנהיה כאחד?

 

[gaia20]

עשית לי מצרמורת....

מדהים כתמיד

נכנס למאמרים

 

[ל3]

תודה גאיוש'

והלוואי שכבר נצליח ליצור את הדו קיום הזה ומעבר לזה אני לא ארחיב כי אינני רוצה להיכנס לפוליטיקה.... שבוע טוב לכולנו

 

[daphnal]

קשה...ולא בלחם

קשה לקרוא מה שכתבת. זה כאילו זרק אותי למערכת יחסים אהובה מאוד שלנו שלא יכולה להתקיים בגלל המצב הנורא. ובאמת,מה יקדם למה-הפחד מהעוינות או הרצון לאחדות? זו שאלה קשה מאוד. לפני שבוע חיכה לנו ידיד ומשפחתו ליד חורשה עם על קו התפר וביקש שנגיע לבקר עם המשפחה.האמת,שהפחד הכריע וניצח את הגעגועים לימים הנהדרים שהיו לנו ביחד. עצוב מאוד.

 

[ל3]

לדפנה היקרה

המציאות היא באמת קשה ובלתי נתפסת אך השיר בעצם יכול לדון בכל דו קיום ולווא דווקא בין שני העמים. יש לי הרבה מה להגיד בנושא ודעתי היא מאוד נחרצת אבל אני באמת לא רוצה להכניס פן פוליטי לפורום שהוא כזה טהור אז בה נסתפק באימרותיי אלו. תוד על המשוב הכנה

 

[daphnal]

אכן...

דו קיום ודאי יכול להיות בכל תחום. כשקראתי בפעם הראשונה לא חשבתי על פוליטיקה אבל משהו בין המילים יכול מאוד להתפס ככזה ולכן כתבתי מה שכתבתי. אני תמיד כנה במה שמרגישה במיוחד כשמילים שניכתבות כל כך נוגעות וזה-לזכותך. מכיוון שגם אני כותבת שירה(במיוחד כשרע לי...)הפרשנויות שלי למילים הן לעיתים בלי גבולות וזה מה שאני אוהבת בשירה(כשהיא נוגעת...). כל אחד מביא את עולם התוכן שלו.

 

[ל3]

דפנה היקרה

אני אשמח לקרוא שירה שלך ואת מוזמנת לכתוב זאת פה -רק אם את רוצה כמובן...

 

[daphnal]

וואוו!!!

זה די מפחיד אותי...בדרך כלל השירים נכתבו לדפיו של יומן חיים ...אבל...אולי אפשר לנסות להעיז. תודה על ההזמנה.

 

[ל3]

דפנה היקרה

לא רציתי להפחיד אותך ואת ממש לא חייבת לפרסם אותם אם את לא רוצה מקווה שאת לא

 

[daphnal]

מה פתאום!

בטח לא כועסת וגם "בהלה" לא היתה ממש כי מיד הלכתי לראות איזה שיר יהיה הולם לפורום הזה

אז הינה משהו שכתבתי די מזמן אבל עדיין אוהבת אותו- וגלשת אלי ממרומיי זכרונות מוקפאים שהיו לנחילי דמע צובעים שבילים ניגרים על לובן עורי וחייכת אלי וצחקת אלי ונזפת אלי והחמאת,כאבתי שאגת בשתיקתך ונישארת גולש,צובע וניגר כאותם מרומי זכרונותי שהפשירו בימי החורף וקפאו באביב. אומץ,אומץ ידידי ה-

יצא מהכובע מותר להגיד משהו גם אם השיר לא נישמע טוב... שלך דפנה

 

[ל3]

מה??????????.

השיר לא נשמע טוב? השיר מקסים ומאוד מרגש. יש לך כישרון אדיר ואת צריכה לפתח אותו. אני אשמח תמיד לקרוא עוד

 

[daphnal]

../images/Emo24.gif../images/Emo23.gif../images/Emo25.gif

תודה יקירתי!!!! חלק משירי מאוד מאוד חושפניים (רגשית) ולכן קשה לכתוב אותם ברבים.אולם,אני בטוחה שאמצע עוד כאלה שעטופים בשכבות מגן ונימצאים המחדרים אטומים ואותם אוכל לפרסם ביותר חופשיות.

דפנה