שיר שלא נשלח
אהובתי, נפשי קוראת לך כל הלילה. את כל אהבתי רציתי לתת לך, אך את לא היית מוכנה לקבל, חשבתי שיש בי יכולת מרפא, לנפשך הפצועה, לליבך הסובל. הגבר ההוא, שהלך בסוף חורף, השאיר אחריו כאב וצלקת, השאיר סימנים על תווי הפנים, שרואים כשבוכה או צוחקת. ואני רק רציתי אותך לאהוב, שתתני לי מקום בחייך, אבל את התרגלת לחיי הלבד, לא יכולתי לגשת אלייך. הכאב שלך, בייבי, הוא גם כאבי, וליבי מדמם ונפשי כבר נקרעת, לו רצית בי הייתי נותן לך הכל, כבר אמרתי את זה, את יודעת. אל תחשבי שאוכל להמשיך את חיי כמו תמיד, בלעדייך, אני כאן אחכה לך, בלילה לבד, ואמשיך לדמיין את עינייך. רבים הגברים שאותך אהבו, בודדים הם אותם שהצליחו לגעת, וקיוויתי כל-כך שאני הוא האיש כל גופי לך זועק, את שומעת? ואם רק תתקרבי קצת, אפילו לרגע, תפתחי בחומה שלך פתח זעיר, כל הטוב בעולם הזה, לך הוא מגיע, יחדור לליבך, כמו השיר.
אהובתי, נפשי קוראת לך כל הלילה. את כל אהבתי רציתי לתת לך, אך את לא היית מוכנה לקבל, חשבתי שיש בי יכולת מרפא, לנפשך הפצועה, לליבך הסובל. הגבר ההוא, שהלך בסוף חורף, השאיר אחריו כאב וצלקת, השאיר סימנים על תווי הפנים, שרואים כשבוכה או צוחקת. ואני רק רציתי אותך לאהוב, שתתני לי מקום בחייך, אבל את התרגלת לחיי הלבד, לא יכולתי לגשת אלייך. הכאב שלך, בייבי, הוא גם כאבי, וליבי מדמם ונפשי כבר נקרעת, לו רצית בי הייתי נותן לך הכל, כבר אמרתי את זה, את יודעת. אל תחשבי שאוכל להמשיך את חיי כמו תמיד, בלעדייך, אני כאן אחכה לך, בלילה לבד, ואמשיך לדמיין את עינייך. רבים הגברים שאותך אהבו, בודדים הם אותם שהצליחו לגעת, וקיוויתי כל-כך שאני הוא האיש כל גופי לך זועק, את שומעת? ואם רק תתקרבי קצת, אפילו לרגע, תפתחי בחומה שלך פתח זעיר, כל הטוב בעולם הזה, לך הוא מגיע, יחדור לליבך, כמו השיר.
