שיר שנגע לי מאוד...

optimuos

New member
שיר שנגע לי מאוד...

השיר הזה מוקדש לכל מי שאוהב מישהו אבל מפחד לפגוע בו בגלל שהוא יותר ריאליסטי ויותר מנוסה בחיים שלו מאותו בן אדם שהוא אוהב וממש לא רוצה לחשוף אותו לציניות שמקוננת בעולם אני מקדיש לכם את the hurting words Sometimes it´s so hard to show the way you feel Sometimes it seems like the words aren´t real Sometimes it makes no difference what you´re trying to say When all the words come out wrong anyway I´ve said too many words to catch them all in time I´ve used the hurting words that took away your shine Sometimes you can´t keep away from falling in Obscuring waters, against the stream we swim Sometimes I feel like drowning, just to make you say All of the words you never want to say to me now I´ve said too many words to catch them all in time I´ve used the hurting words that took away your shine I´ve said too many words to make you, make you Understand and see There´s far too many thing that you and I can´t say Sometimes it´s so hard to show the way you feel Sometimes you know the words you say aren´t real Sometimes I hate myself for hating things in you And there´s no words to heal, heal my wounds now I´ve said too many words to catch them all in time I´ve used the hurting words that took away your shine I´ve said too many words to make you, make you Understand and see There´s far too many thing that you and I can´t say We can only say the hurting words
 
ועוד בענין של שירה יפה.......

משתתף בפורום אחר שלח את השיר של דליה רביקוביץ. שיר שמרגש גם אותי מאוד ופשוט יפהפה. לפני השיר, כתב המשתתף כמה מילים משלו הנה: לפעמים עדיף לא להיות סלע, אלא, גל בים. לנוע, להשתנות וללמוד את עוצמת הרכות. ************************************************ אפילו סלעים נשברים, אני אומרת לך, ולא מחמת זקנה. שנים רבות הם שוכבים על גבם בחום ובקור, שנים כה רבות. כמעט נוצר רושם של שלוה. אין הם זזים ממקומם וכך נסתרים הבקיעים. מעין גאווה. שנים רבות עוברות עליהם בצפייה. מי שעתיד לשבר אותם עדיין לא בא. ואז האזוב משגשג, האצות נגרשות והים מגיח וחוזר, ודומה, הם ללא תנועה. עד שיבוא כלב ים קטן להתחכך על הסלעים יבוא וילך. ופתאום האבן פצועה. אמרתי לך, כשסלעים נשברים זה קורה בהפתעה. ומה גם אנשים.
 

my true colors

New member
מדהים. פשוט כך.

ואני לא סלע, אני פרפר, ואני לא במקום, אני עף. אין לי בעצם מקום קבוע, עם שם וכתובת למשלוח, אלא אני נודד, כצב, לאט לאט, אל המטרה. אני אגיע, אני יודע, רק תנו לי כמה רגעים. כי נפצעתי וצריך להחלים, ואת זה אעשה כנראה באחד מן הימים. >סילחי גם את- אם הרסתי< אני- פרפרית צבעונית, וצבה קצת איטית, ששומרת על עצמה כקיפודה ולפעמים מתרחקת כנשר. אבל תמיד תמיד, אני כאמא אווזה שמספרת סיפורים, וכלביאה ששומרת על גוריה- במקרה זה גווניה. חיפוש של ימים של שקט בין הטיפות הגדולות שמביאים עלינו היום..
 

my true colors

New member
אמממ.. מרשה לי לתרגם..?

וזאת עבור אלה שלא הבינו את המילים.. אבל בכל זאת יודעים אותם בליבם. >בנוסף להקדשה של אופטימוס< סליחה עם התרגום לא מדויק. אני מאוד עייפה. מילים מכאיבות לפעמים זה כה קשה להראות את מה שאתה מרגיש לפעמים זה נראה שהמילים אינן אמיתיות לפעמים זה לא משנה מה אתה מנסה לומר כאשר כל המילים יוצאות לא טוב בכל מקרה אמרתי יותר מדי מילים מכדי לתפוס את כולן בזמן השתמשתי במילים המכאיבות שלקחו את הברק שלך מכאן. לפעמים אינך יכול להימנע מליפול אל המים האפלים, כנגד הזרם אנחנו זורמים. לפעמים אני מרגיש שטובע רק בכדי לגרום לך לגרום לך לומר את כל המילים שאת לא רוצה לומר לי אף פעם עכשיו. אמרתי יותר מדי מילים מכדי לתפוס את כולן בזמן השתמשתי במילים המכאיבות שלקחו את הברק שלך מכאן. אמרתי יותר מדי מילים בכדי לגרום לך, בכדי לגרום לך להבין את הים. יש יותר מדי דברים שדאת ואני לא יכולים לומר. לפעמים זה כה קשה להראות את מה שאתה מרגיש לפעמים זה נראה שהמילים אינן אמיתיות לפעמים אני שונא עצמי בגלל ששונא דברים בך. ואין מילים לרפא, לרפא את פצעיי עכשיו. אמרתי יותר מדי מילים מכדי לתפוס את כולן בזמן השתמשתי במילים המכאיבות שלקחו את הברק שלך מכאן. אמרתי יותר מדי מילים בכדי לגרום לך, בכדי לגרום לך להבין את הים. יש יותר מדי דברים שדאת ואני לא יכולים לומר. אנחנו רק יכולים לומר את המילים המכאיבות. ואולי.. ואולי.. המילים האלה לא רק מכאיבות אלא גם כואבות. כי כאב לה כי שמעה את מה שלא רצתה לשמוע, וכאב לך לומר אותם, גם אם היו רגעים שהאמנת שחייבת לדעת. חייבת להיות. אנחנו עוברים את הדרכים שלנו ומדי פעם יש איזה ילד קטן שחושב גם הוא שהמלך הוא ערום. אך לא כך הדבר, ומעולם לא היה. יש תמיד איזה שהוא דבר שאנחנו צריכים לדעת. כי תפקידנו הוא ללמוד. ומילים.. אוייי.. מילים.. אנחנו שמים בהם, מחדירים לתוכם את המשמעות שלנו, את מה שאנחנו צריכים שהן יביעו, את מה שאנחנו מרגישים שהן מביעות. אבל לא לכולם אותם פירושים, וכמובן שלא אותן הגדרות. ואנחנו מתנתקים. אולי כדי לא להרוס. אולי כדי שנרגיש עם עצמנו יותר טוב. מה שלא יודע, לא פוגע? לא נראה לי שמאמינה בזה. אך, מאידך, לא מאמינה למילים. לא המילים הם הפוגעות. אלא הרגשות שהובאו לתוך המילים האלו. את המקור שלהם. את האנשים. והן גורמות לנו לכעס, המילים, כי מה מרגיז יותר מלשמוע אהבה, ולקבל דבר אחר? הרהורים על המילים. סליחה אם הרסתי. אם יש משהו לומר, תאמר. עדיף שישמעו ממך. עדיף שישמעו את האמת. עדיף שישמעו את הרגשות. מילים מילים.. דבר אליי עכשיו, דבר שלא אשכח, מאין באתי קודם, ולאן אני מוכרח.. המילים הם אמצעי.. עדיף שיהיה טוב ללפחות אחד ממכם, ובהמשך גם לשני, מאשר אחד שחי באשליות, ושני שלא מבין. אני.
 
אופטימוס ו-my true colors יקרים,

עם כל הכאב והצער שאני מתחברת איתו אליכם ושהביא אותכם לבטא כך את עצמכם. אני רוצה לומר לכם: שאתם נפלאים!! ושיש לכם עומק רגשי מדהים!!! להיות איתכם מעשיר וממלא את לבי. יש בתוככם אור ויופי פנימי שזורם ומתבטא בכל מילה שלכם. ....אל תקבלו את עצמכם כמובן מאליו - זה יהיה פיספוס ענקי!!! אני שולחת לכם עוד שיר עם מסר חשוב. There´s a hero If you look inside your heart You don´t have to be afraid Of what you are There´s an answer If you reach into your soul And the sorrow that you know Will melt away And then a hero comes along With the strenght to carry on And you cast your fears aside And you know you can survive So when you feel like hope is gone Look inside you and be strong And you´ll finally see the truth That a hero lies in you It´s a long road Lord know Dreams are hard to follow But don´t let anyone (or yourself) tear them away Hold on until you´ll be there (לשיר יש המשך שאשלח בפעם הבאה). ושיהיה לכם יום טוב כמה שאפשר (בנשמה בנשמה....!!!). מכל הלב, דליה.
 

my true colors

New member
היי לך, יקרה

חייבת להודות, ואולי להתגאות, "אחד הימים" כבר היה ולפעמים יש עליות, ולפעמים יש ירידות, אבל כל נפילה מביאה להתקדמות גדולה יותר, וזה בי, ואל תדאגי, כמו כינויי, אקבל את עצמי ולא אסכים שלא יקבלו את צבעיי האמיתיים.. את יכולה לתרגם את השיר? או שאני אתרגם, לכבוד אלה שלא מבינים.. מחכה לחלק שני. התמודדות עם פחדים, זה מה שהיה השבוע, ומילים הם אחד הפחדים הכי גדולים שלי. ושוב לא מבינה למה בכל זאת איתם אני משתמשת הכי הרבה בכדי להעביר רגשות. אוייש.. i believe i can fly כמה טוב לעוף. בחיוך, שני
 
שלום שלום גם לך....

מסכימה ויותר עם כל מילה שכתבת. אני מעריכה מאוד את החשיבה והגישה שלך לא לשנות את צבעייך למען אף אחד. את הדבר הטוב ביותר שקרה לעצמך. ואל תניחי לאיש לקחת את זה אף פעם. אם תלכי עם האמונה וההכרה הזאת, ותעצימי אותה גם, שום דבר שום כוח בעולם לא יצליח לקחת את זאת ממך. כי קודם כל זה שלך ואת של עצמך. אנשים לא מטמיעים/מעריכים לפעמים את החשיבות של האמונה בעצמך (שמשם זה גם משליך על האמונה גם באחרים). להכיר ביחוד שבפנים להתחבר אליו ולהמשיך הלאה. כך שמה שכתבת. נכון. מדויק. זאת האמת. פשוט תמשיכי עם האמת הפנימית הזאת שלך. בקשר לפחדים. הם משתקים. מונעים מלהביא את עצמנו לידי ביטוי מלא. לא "שווה" את המחיר שמשלמים. רוב הדברים בחיים הם עניין של בחירות נכון?? כיף ומספק יותר לבחור בצד של ההתגברות, לבחור בצד החזק, זאת תחושה נפלאה. מאשר להיות בצד הכנוע המוותר והמפסיד. עדיף לחבוק ולחיות את כל מה שהחיים מציעים במלואם. יש כל כך הרבה בחיים. לשאוף, לחלום לרצות להגיע לחוות. לא כדאי לתת לפחדים לעצור אותנו/אותך. בהתחלה אולי תצטרכי בכוח לכתוב, בכוח מה שלא יהיה. אבל אל תוותרי. תלכי על זה!!! לטעום את טעם הגאווה = ההרגשה המתוקה בהתגברות על הקשיים אדירה!!!! אפשר גם להגיע לפריחה אישית נפלאה כשמשתשתחררים מהכבלים האלה. המעצורים האלה! איתך בדרך, דליה.
 
אוי...נזכרתי ...התרגום...

אנסה יותר מאוחר. ומקווה כל כך שזה יצליח לבטא את עצמו בעברית כמו באנגלית. כי זה לא תמיד אחד על אחד. דליה.
 
כמה מרגש ונוגע ללב...

השרשור שלכן שקראתי עכשיו. המילים הן כלי ביטוי. לפעמים באמת אי אפשר להסתדר בלעדיהן. אבל לפעמים הרגשות טובים או רעים הם כל כך עצומים שהמילים לא יכולות לבטא אותן. ואני שואלת: מה כן יכול לבטא רגש שהוא מעבר למה שניתן לבטא במילים? ציור, זה הדבר הראשון שעולה לי בראש. אבל גם זה לא נראה לי מספיק. שפת הגוף אולי... לא יודעת... יש לכם רעיונות?
 

my true colors

New member
היי נטוש.

אז ככה. כמו שכבר כתבתי, אני לא מאמינה במילים, כמו שכבר כתבתי, המילים הם בעצןם הדרך המשמעותית ביותר שאני עושה מבחינת הבעת רגשות. יושבת, כותבת, כמו שרואה:). או קוראת. אז מה עושים? מה ניתן לעשות. אז קודם כל, את המילים אי אפשר לעצור, לפעמים לרעה, כמו שאופטימוס כתב בשירו- ונכתב כל כך יפה- אמרתי יותר מדי מילים מכדי לתפוס את כולן בזמן. לפעמים לא שמים לב למילים, והורסים אותם. מצד שני, מילים יכולות להתפתח לדר יפהפה, כמו שיר או סיפור, או סתם החלפת רגשות שבאמת מהלב. צריכים רק יותר לשמור, יותר להבין, יותר להרגיש. מה טוב, מה רע, בכל מקרה הרגשות הן תמיד מעל המילים, וכשמספרת משהו, אני לא חושבת על המילים, כי זה לא טכני, אלא מביאה אותן מתוך הרגשה, וככה זה יוצא. בגלל זה פעם אמרתי, שכשאני כותבת אני לעולם לא חושבת, וזאת בגלל שנותנת למילים להישפך, לזרום, ולפעמים רק לפעמים אני חוזרת לקרוא את מה שכתבתי, ולפעמים רק לפעמים קוראת שבעצם קראתי את עצמי >ולא "על עצמי"< אני.. שהבינה שגן החיות שבה הוא עסק יקר, מי יאכיל את כולם?? הצחקתי את עצמי:)
 
שבת שלום נטע

שני תיארה וכתבה את הדבר יפה כל כך. אני מבקשת להוסיף רק כמה מילים משלי. (ואני כותבת הודעה זו פעם שנייה. כי קורות לי תקלות במחשב כל הזמן - ונעלמות לי הודעות שאני משקיעה בהם את כל הנשמה). (השחזור יהיה רק הצל של הדברים שאבדו). מה שחשוב זה לשחרר את הרוח ולבטא את עצמך איך שבא לך. גם אם הכתיבה תצא רע (טוב אדרבא) - זו ה-שורה התחתונה. נסי לנקות ממגירות נפשך כל ביקורת ושיפוט עצמיים לגבי איך הדברים יצאו - ו"לא לעשות חשבון" - זה הדבר הכי נפלא והחשוב שאת יכולה לעשות למען עצמך והכיף שלך. פשוט להכניס רוח בכנפייך לעשות לעוף ולהשתחרר. זה יעשה לך רק טוב וימלא אותך באנרגיות נפלאות. אם בפועל את רוצה לדעת מה כדאי לעשות. תעשי ניסוי בתעייה. נסי פיסול, קרמיקה, ציור וכו´. כל מועדון, מתנ"ס וכו´ - יפתחו בפנייך היצע ורעיונות. שלך, דליה.
 
תרגום השיר.

ואני מתנצלת מראש. יופיו של השיר באנגלית עומד בפני עצמו. התרגום לא יצליח/מצליח להעביר את אותה הרוח. (מחטיא קצת את המטרה). בבקשה: ישנו גיבור אם תביט לתוך לבך אינך צריך לחשוש ממה שאתה. ישנה תשובה אם תתחבר/תגיע לתוך נשמתך, ואז הצער שאתה יודע יתפוגג/ימס. ואז מגיע הגיבור שמתוך תוכנו עם הכוח להמשיך הלאה ומשליכים את פחדינו לצד ומרגיש/ים שאתה/אנו שורד/ים. לכן כשאתה חש שאיבדת את התקווה הבט פנימה לתוכך ותתחזק ואז תיווכח באמת שגיבור שוכן בתוכך. זו דרך ארוכה, ה´ יודע. קשה ללכת בעקבות חלומותיך אבל אל תניח לאף אחד או לעצמך לעקור אותם מתוכך. החזק מעמד - עד שתגיע לשם/אליהם. באהבה לכולכם ושבת שלום, מדליה.
 

my true colors

New member
אל תיתנצלי.

אני בטוחה שאלה היודעים לקרוא ולהבין טוב אנגלית, ילכו למקור כי אכן הוא מסמל את הרגע הנכון ואת הטעם המתאים. התרגום מיועד לאלה שקצת חלשים, וקריאת המקור לא תעזור להם בהבנת משמעות חזקה זו. שתמיד יש תשובה והיא בליבנו, והפחד שסובב אותנו הוא בשביל לחזק ולא למען להרתיע. אם נתמודד עם הפחד, אם ניתן לפחד שלא נכריע, הצער אכן יתפוגג וכל מה שיישאר זה שמחה. לפעמים הדרך קצרה לשם, לפעמים היא ארוכה, לפעמים היא מלאה באבנים מאיימות ולפעמים דשא רך, אך תמיד יש את הקצה, הקצת חשוך, הלא מוכר ולא ידוע, ואם לא ניתן לעצמנו להגיע לשם, ונחליט שאנחנו מעדיפים לחזור אחורה, לעולם לא נגלה את הטוב שיש, ואת צורותיו הרבות. לא לוותר, כי כולנו חזקים. בכל אחד ואחת יש חוזקה מיוחדת שהיא רק שלהם. ~~ מי שלא הבין את המקור, הפסיד חוכמה זו. בציפיה לחלק נוסף, שני
 
את מדהימה!!!!!!

שני, ויש לי תחושה שאת בחורה צעירה...אבל עם חוכמת חיים שמגיעה בדרך כלל רק עם חלוף השנים. אני חושבת ומרגישה בדיוק כמוך לגבי הדברים שכתבת. אני חושבת גם שאם מדברים על בחירות בחיים. טוב ועדיף לבחור בצד "הגזעי", האמיץ - זה שחובק בתוכו גם את הסיכויים להגיע לטוב ולחוות אותו. למצות יותר מהחיים. מאשר בצד הכנוע - המפסיד. יש שבגלל שהפחדים מכריעים אותם בוחרים בקו השטוח - מפני שחוששים לעמוד ולהתמודד עם הסיכונים ולכן גם מפסידים/מחמיצים גם את הסיכויים לחוות את הדברים הטובים. ישנם כבלים מהעבר, אלה שנטמעו במהלך חיינו שההשתחררות מהם עוזרת בתהליך של היכולת לעשות את הצעד הנכון. זה בינתיים שני יקרה, אהבתי את דברייך. דליה.
 

noba

New member
דליה רביקוביץ../images/Emo31.gif

לשיר האשון כדאי ללכת למקור כי כשמתרגמים לעברית רואים שאין שום אמירה ספרותית מעבר לחיי היומיומ כל השוואה לשיר של דליה רביקוביץ הוא פשוט לא נכוןשלה בכלל זאת שירה בדרגה אחת מעל הרבה מאד משוררים ענינית:ים לא הוזכר see =לראות sea=יםfalling=נפילה למים ולא ליפול ing swim=לשחות בשיר של רביקוביץ יש הרבה אי דיוקים גיאולוגים וגיאומורפולוגים שפוגעים במסר של השיר אבל זאת הטכניקה אולי כי למשל סלעים מגמתיים כן נפגעים בקצב איטי למרות שלא רואים אבל אין התפרצות לעומת סלעי גיר שבבת אחת מתפרצים
 
למעלה