שיר

אני זוכר

בשנותיי הרחוקות בגרמניה

הייתה חוכמה קרה

שנצצה כברק

בחיוך מרושע

בין פנסים ומשחקים אבודים



אני זוכר

בראתי את גרמניה

הייתי עייף ומבולבל

וחשבתי שיהיה עונש יפה

לעם שאני אוהב



אני זוכר

סבלתי מגרמניה

בעיניים שחור של אפר עד היום

הזיכרונות צולבים וצורחים בי

כאש קרה ונוראה

גודש היסטוריה בבני אדם חסרי נפש

ואני כבר זקן כבד ואבוד

שידע הרבה מאוד בחייו

יושב בשקט ומחבק לנצח את אשתי
 
למעלה