שיר

מעיין ענקי מתפרץ ממנה בלי הרף

וממלא את היקום בכל הזמנים

היא כמו כבשן בוער או פצצה

שיורה לתוכי אינסוף חיצים



ומשקולת ענקית במרכז נפשי

משדרת גלי רדיו לכל ישותי

ואין מפלט ממנה כי היא במרכז

וגלי החשמל שוצפים בחזי



היא חיברה את זיכרוני, את ינקותי ואת מותי

ומילאה את כל תודעתי ונפשי

לא אזכור איך התקיימתי בלעדיה

אני רץ אליה מטורף כל רגע



היא אלה וכל כוחות הבריאה

ונמשכת עד אחרית הימים

ומשרה מזיווה על כל היצורים

והופכה את העולם קדוש ונעלה



היא כל היקום בשבילי

אני נטמע במילותיה כמו בתורה

היא אגדית ושטה בין קסמי אופייה

אני אוהב אותה כמו אלדין את יסמין



אינסוף שבילים מתפצלים בינינו

לעולם לא אשיג את משמעות קיומי

ומשמעות העולם שהינה היא



וכל האנשים בעולם עומדים

וזועקים בצעקה אדירה לאלוהים

שאני אוהב אותה והיא לא אותי



וסיפי העולם עומדים להתמוטט

וחיי היצורים מאבדים ערך

ועיקרון פגום במבנה העולם



אבל יש כוח אלוהי גדול

היא המלאה התגלמות הטוב

והוא ממלא את העולם באושר

עד סוף כל מחשבה ורגש
 
למעלה