שיר...

שיר...

________ בתוך הרבה אנשים מתהלכת וקצת נפחדת בהתחלה הרגשתי כמו בחילה כמו שעוד שנייה אני מקיאה. מקיאה את כול מה שיש לי החוצה כול מה שרוצה אני להגיד לכולם כול מה שלא שמעתם מעולם. אך אני לא מצליחה פתאום, אני מרגישה, חלשה כאילו נעלמת כבר לא רואים אותי בכלל כבר חיוורת לא שומעים אותי כי זה נראה "כאילו" איני מדברת כאילו אני שותקת מבחוץ, מבפנים, דממה! מוקפת המולה ורק אני, שונה אבל אף אחד לא שם לב שאני קיימת ושאני נמצאת כולם מתעלמים כאילו איני בחיים. כבר עברו מספר דקות ואני כמו רוח, מתהלכת ברחובות כבר שכחו כולם שבכלל הייתי שם וכבר נגמר לי הכוח "לצעוק" בקולי קולות כבר ניגמר הכוח, לתמיד ועכשיו רק מחכה לידיד.
 

venustudent

New member
שיר שבהחלט אפשר להזדהות איתו...

העביר בי סוג של צמרמורת... השורות "מחכה/ לידיד" בסוף יכולות לרמז גם על אור בקצה המנהרה... חוץ מזה, הרעיון של הפורום ממש מוצא חן בעיני
ואולי גם אני אפרסם פה משהו, כשאהיה מוכנה לזה.
 
למעלה