שיר
לא שלי... של ג'ורג' פאלודי, משורר הונגרי, בתרגום טומי לפיד מוות כאשר קשיש נשכב הוא חושב תמיד: אולי לא אקום עוד. סומך אני על רחמי הטבע הרגשים, ואיזו מתנה נפלאה זו יכלה להיות! רבות הרהרתי בכך ופחדתי תמיד, -אם כי תוגת הזיקנה לא נגעה בי- שנשמתי תדרדר ולכם יותר גופי החלול, כדי שתרחמו. או שאשכב על מיטת בית חולים מיוזעת, מטומטם, חסר אונים, אך הרופא משמר בי את מה שלא נותרה בו נשמה, רק סבל, ואני, בניגוד לכולם, חשבתי על הפתרון היפה ביותר: אל תראוני גוסס, רק מת.
לא שלי... של ג'ורג' פאלודי, משורר הונגרי, בתרגום טומי לפיד מוות כאשר קשיש נשכב הוא חושב תמיד: אולי לא אקום עוד. סומך אני על רחמי הטבע הרגשים, ואיזו מתנה נפלאה זו יכלה להיות! רבות הרהרתי בכך ופחדתי תמיד, -אם כי תוגת הזיקנה לא נגעה בי- שנשמתי תדרדר ולכם יותר גופי החלול, כדי שתרחמו. או שאשכב על מיטת בית חולים מיוזעת, מטומטם, חסר אונים, אך הרופא משמר בי את מה שלא נותרה בו נשמה, רק סבל, ואני, בניגוד לכולם, חשבתי על הפתרון היפה ביותר: אל תראוני גוסס, רק מת.