שישים שניות על קנאה בין אחים

שישים שניות על קנאה בין אחים

הקנאה היא רגש טבעי ואנושי. ילדים במשפחה נאלצים להתחרות ביניהם על אהבתם, הערכתם ותשומת לבם של ההורים, ולכן הקנאה היא בלתי נמנעת. יתכן שירגיש הילד הבכור, שאמו לא מסתפקת בו ו"בוגדת" בו עם אחיו הקטן. הילד הגדול מוכן לוותר על הכל לטובת אחיו הקטן, רק לא על אהבת ההורים. במוחו של הילד מתרוצצות מחשבות רבות: את מי הם אוהבים יותר, האם יאהבו אותי גם אם אהיה פחות מוכשר, יפה או מצליח; מדוע לבכור יש זכויות יתר, מדוע מפנקים יותר את הצעיר, את הבן או הבת; מדוע אחי יפה ממני, ספורטאי טוב ממני, מוכשר יותר בלימודים, ולא משנה כמה אתאמץ, סדר הלידה הוא קבוע. אהבת ההורים, התעניינותם והשקעתם הינם צורך קיומי, ולכן המאבק להבטחתם הוא מאבק הכרחי, וככזה גם לגיטימי. קנאה אינה רגש פסול או נחות והסכנה אינה בעצם התחושה, אלא דווקא בניסיון לדכא אותה או לגרום לילד רגשות אשם על כך שהוא מקנא. קנאה היא חלק ממניע תחרותי טבעי, הדוחף את הילד להישגים, עוזר לו לעמוד על שלו ולשמור על זכויותיו. קנאת קטנים בגדולים דוחפת אותם ללמידה מתוך רצון לזכות בזכויות וביכולת שיש לגדולים, קנאת גדולים בקטנים מעודדת אותם לפתח מיומנויות בוגרות כמו: יוזמה, אחריות ויכולת התפשרות. קנאה שהופכת מוגזמת עלולה להיות גורם משתק המעכב את התפתחותם. ביטויי קנאה בין אחים - מתח, תחרות וכעס - הם חלק ממגוון הרגשות העולים בכל קשר אנושי. קשר שיש בו רק אהבה ופרגון חשוד במלאכותיות או בשטחיות רגשית. מגישה עינת גבע יועצת משפחתית מטעם מכון אדלר
 
האם הורים משפיעים על יחסי אחים?

האם הורים משפיעים על יחסי אחים?  הורים גורמים לעתים, בלי לשים לב, להגברת רגשות הקנאה במשפחה. למשל, השוואה בין ילדים מעודדת קנאה. כשהורים מצפים שילד אחד יצליח כמו אחיו, או כשהם מביעים אכזבה כשאחד הילדים אינו משיג את מה שהשיגו אחיו, הם מלבים רגשות קנאה. גם כשאחד הילדים זוכה בסטטוס של "הילד הטוב", "ילד לדוגמא", הוא ישלם מחיר כבד, כי אחיו יקנאו בו. מתן זכויות יתר לאחד האחים, שאינן מוצדקות לדעת האחרים, מעורר קנאה (דוגמת יוסף ואחיו).  התערבות יתר במריבות בין אחים (בעיקר לטובת אחד מהם) מגבירה קנאת אחים. במקרים אלה גילויי הקנאה גוברים מאוד בנוכחות ההורה. מריבות בין אחים הן לעתים קרובות דרך לנסות לזכות בהתייחסות ההורים, להכריח אותם להתערב, להוכיח להם מי טוב ומי רע, להעניש אותם וכו'. לכן כדאי להימנע מהתערבות, וכאשר אי אפשר יותר לעמוד מנגד, יש להסתפק בהפרדת כוחות בלי לשפוט מי צודק ומי התחיל (משימה שנדונה לכישלון מראש). עם זאת יש ליצור ולבדוק האם יש לילדים הזדמנות לקבל תשומת לב הורית גם ללא מריבה.  הקושי לעמוד מול הכאב של הילד מפתה הורים רבים לענות על השאלה "את מי אתם אוהבים יותר?" בתשובה "אותך" מתוך רצון לחזק את בטחונו ולהרגיעו. אך התשובה הזו פועלת הפוך - "אם אתם אכן אוהבים אחד מהילדים יותר, כיצד אהיה בטוח שאחי אינו מועדף עלי?". כמו כן, קנוניות מאחורי גבם של ילדים ("אל תספר לאחיך שלקחתי אותך, קניתי לך") רק מלבות את תחושת הקנאה. הילד חושב "מי יודע מה היא עושה איתו?" ומפתח חשדנות. מגישה עינת גבע יועצת משפחתית מטעם מכון אדלר
 
וכמה מילים בזכות יחסי אחים

שלום לכולם ושבוע טוב, יחסי אחים הם בית הספר הטוב ביותר לחיים, להתמודדות בינאישית במעגלי החיים השונים.(גן, בי"ס,צבא וכו')אחים לומדים בתנאים של חיבה הדדית פתרון משברים, טכניקות של משא ומתן, פשרה ,לתת לקבל, לוותר,ילד שגדל עם אחים הוא בד"כ גמיש יותר ומסתגל טוב יותר לשינויים. אשמח לשמוע דעתכם.... מאת עינת גבע יועצת משפחתית מטעם מכון אדלר
 
"עשרת הדיברות" להתמודדות הורים יעילה...

"עשרת הדיברות" להתמודדות הורים יעילה עם קשרי אחים 1. לא לנקוט עמדה במריבות בין אחים.(לא להתערב התערבות שיפוטית /מאשימה) 2. לא להדביק תוויות - "זה הילד החכם שלנו" "יש לו שתי ידיים שמאליות". 3. לא לערוך השוואות בין הילדים. 4. לכבד את חפציו האישיים של הילד, אך לעודד אותו לחלוק אותם עם אחיו, ע"פי רצונו. חשוב לזכור שזכות הילד לומר: "זה שלי". 5. לכל ילד צרכים משלו. 6. חשוב לשמור על הפרטיות של כל ילד כדי לעזור לפתח את זהותו העצמית והייחודית. 7. לא לענות על השאלה "את מי אתם אוהבים יותר?" בתשובה "אותך". אלא: "את שניכם", "שניכם ילדים שלי" וכדומה. 8. להקדיש תשומת לב בלעדית, ואפילו רק מספר דקות ביום, לכל ילד. 9. ככלל, אל תנסו להתחקות אחרי שורשי הסכסוך (פוליטיקאים מנוסים יותר כשלו במשימות אלה), אלא הציעו דרכים לפתרונו בהווה. דעו מה חשוב: "אמא, הוא לקח לי" - "נסו להסתדר ביניכם/תסביר לו שזה לא נעים לך/תציע לו איך להתחלק" וכו'. "אבא, תגיד לו" - "אני סומך עליכם שתסתדרו"... 10. בזמן רגיעה להדריך את הילדים כיצד מיישבים חילוקי דעות: להשתמש בשיתוף, התייעצות,סיעור מוחות מגישה עינת גבע יועצת משפחתית מכון אדלר
 
יחסי אחים

וואו כמה מידע. טוב שזה כתוב ואפשר לקרוא שוב. אני מוצאת את עצמי לאחרונה חושבת המון בנושא. אחד החלומות שלי זה שהילדים שלי יהיו לא רק אחים אלא גם חברים טובים. (להזכירך אני כרגע בהריון שני ויש לי ילד (מהמם) בן שנתיים וקצת בבית). בנוגע לקנאה - בעייני זהו רגש שלילי. בכל מקרה. הוא מקדם כי כל דבר בחיים בין אם שלילי ובין אם חיובי - מקדם אותנו. לדעתי מראש או כתשובה לקנאה צריך (איכשהו) ללמד לראות את הצלחת או את הדשא ש ל ך ולא של האחר.. וזה בנוגע לכל דבר ולא רק בין אחים. בקשר להתערבות במריבות - לפעמים זה תלוי אם זה כוחות שווים.. סתם לדוג'- אם הבן שלי בן שנתיים והוא כרגע משחק עם ילד בן שנתיים אז רוב הסיכויים שאם זה יהיה רק בכי כי רבים על צעצוע ולא ממש מצב של ריב פיזי אני לא אתערב. אבל אם זה ילד בן שנה וחצי, עם מימדים קטנים יותר והבן שלי רק עם הגובה שלו יכול לרמוס אותו ככל הנראה כן אתערב - בד"כ בצורה מילולית. להקדיש תשומת לב בלעדית בכל יום - סופר חשוב בעייני. קראתי את זה כבר בכמה מקומות הנוגעים לחינוך ואני מאוד מתחברת. בקטע של התויות אני אולי צריכה להתחיל להזהר... - כיום זה מי הכי חמוד בעולם? ועוד שלשה חודשים מה תהיה התשובה? ... אולי זו סתם נקודה למחשבה בשבילי. שאלה - דוקא כי הנושא מעסיק אותי בחודשים האחרונים.. אולי אפשר לעשות כמו "קבוצה" כזו? ז"א את פותחת בהודעה אם סיטואציה בנושא הזה ומשתתפי הפורום יענו מה היו עושים במצב כזה, או אם קרה להם בעבר - איך נהגו וכך נחכים כולנו מטעויות שלנו או של אחרים או לחילופין מחוכמתם של אחרים. נראה לי שככה הדברים יותר נטמעים בתודעה. אני אשמח אם זה יהיה בנושא הזה של יחסים בין אחים ועוד יותר מקווה שיהיה שיתוף פעולה ומענה... מה דעתך?
 
יחסי אחים ועוד...

שלום לך, כרגיל, מסכימה איתך. אין כמו סיעור מוחות. בגמרא נאמר במקום שיש דעות יש חיים. אחד המיומנויות החשובות בהורות הוא יצירתיות. עם כל ילד אנו נדרשים לפתח יצירה אחרת בשפתו : בדיבור, במגע בדרך שמתאימה לו. ככל שנהיה פתוחים ונשמע דעות שונות נעשיר את ארגז הכלים הפרטי שלנו בעוד אפשרויות. אני בהחלט מזמינה אותך ואת האחרים לפתוח דיונים בנושאים שמעניינים ומעסיקים אתכם. מבטיחה להשתתף ולחלוק דעותיי. עינת גבע, מכון אדלר.
 
למעלה