מתכנן ערים
New member
"שישי עירוני" ברהט
ביום שישי האחרון איגוד המתכננים (עם יו"ר חדשה - אדר' עדנה לרמן) המשיך עם המסורת הנפלאה של "שישי עירוני", הפעם ברהט.
בתחילת היום שמענו במתנ"ס המקומי את ראש העיר,פאיז אבו סהיבאן, מהנדס העיר (שכחתי את שמו), פעיל חברתי מקומי ואת אדר' עמוס ברנדייס שהוביל את תכנית ההרחבה הגרנדיוזית של הישוב.
מצבה הכלכלי והחברתי של רהט כיום לא מזהיר בלשון המעטה - מדרג סוציו-אקונומי 1/10, תשתיות רעועות, אבטלה גבוהה (למעלה מ-20% אם אני זוכר נכון) וישנה כמובן הפשיעה (אם כי ראש העיר הדגיש שהפשיעה היא רק בין התושבים לעצמם ומעולם לא כוונה ליהודים שביקרו בישוב...). לגבי נושא התעסוקה (והכנסות העירייה כמובן), כנראה שהמצב ישתפר בעתיד הקרוב עם פיתוחו של פארק התעשייה "עידן הנגב" שמשותף לרהט (44%), להבים ומ.א. בני-שמעון. מיועד לתעשייה נקייה.
אבל אין ספק שגולת הכותרת היא תכנית ההרחבה של רהט לכיוון דרום - כ-10,000 יח"ד (!!) אמורות לקלוט פחות או יותר 55,000 תושבים ובעצם להכפיל את גודל האוכלוסייה. לא פחות ממהפכה, לא רק מבחינת הכמות אלא גם האיכות - הסטנדרטים של הבניה והפיתוח אמורים להיות דומים לאלו שנהוגים בישובים יהודיים, מבחינת הבינוי, התשתיות והשטחים הפתוחים (למשל פיתוח שצ"פ בצמוד לנחל גרר).
המדינה קבעה להרחבה צפיפות מגורים של 3 יח"ד/דונם וממנה גזרו המתכננים תמהיל מגוון שנע בין צמודי קרקע (על 600 מ"ר נדמה לי, רק 150 אלף שקל לקרקע + פיתוח!) לבתים משותפים עד 6 קומות... לראשונה במגזר הבדואי! אם כי לדעתי נדרש היה שחלקה של הבניה הרוויה יהיה גדול יותר, מה גם שנאמר לנו שלמעלה מ-95% מהדירות בבתים המשותפים כבר שווקו. חלק מהמשתתפים בסיור קצת התרעמו על דבריו של ראש העיר כשאמר שהבדואים אינם רוצים בניה רוויה מפני שהצמידות לקרקע היא חלק מהמסורת... טיעונים כמו "הקרקע אוזלת", "התשתיות יותר יקרות בבניה נמוכה" ו"במגזר הערבי כבר בונים לגובה" לא זכו לתגובה מספיק עניינית חוץ מנושא "המסורת". אבל שוב, המספרים מדברים בעד עצמם וכמעט כל הדירות בבתים המשותפים כבר שווקו. נקווה שיזכרו את המספרים האלה להרחבות הבאות ולישובים החדשים. בהחלט אפשר לקבוע רף גבוה יותר מ-3 יח"ד לדונם.
כל 10,000 יחידות הדיור שווקו (או ישווקו בעתיד) לבניה עצמית, כולל הבתים המשותפים! במתחם כל-כך גדול, סוג של עיר בפני עצמה, לדעתי עובדה זו יכולה להוות בעיה לא פשוטה בעתיד מפני שכל אחד יבנה בקצב שלו. כך יקרה שיצוץ פה בית, במרחק ק"מ עוד כמה בתים וכו' (אם כי ישנן כמה פעימות של שיווק)... להבדיל משכונות חדשות "רגילות" שבהן לעירייה ישנה שליטה על תזמון פיתוח המתחמים, במקרה של רהט עשוי להיווצר מצב שבו הפיתוח הסביבתי והתשתיות לא יהיו מקבילים לבניית יחידות הדיור. כל זאת נכון שבעתיים לישוב כמו רהט שבו לעירייה לא יהיה פשוט לשפוך עשרות מיליונים בזמן קצר... אבל ימים יגידו אם זו אכן תהיה בעיה.
בכל אופן, היה יום שישי כיפי ומרתק בעיר שלא ממש נמצאת על המסלול המצוי של רובנו, ונחמד לגלות שהיא עומדת לעבור שינוי חיובי בשנים הקרובות. יצאנו משם אופטימיים
נ.ב.,
חלק מהתמונות צולמו מתוך האוטובוס אז תסלחו לי על האיכות...
ביום שישי האחרון איגוד המתכננים (עם יו"ר חדשה - אדר' עדנה לרמן) המשיך עם המסורת הנפלאה של "שישי עירוני", הפעם ברהט.
בתחילת היום שמענו במתנ"ס המקומי את ראש העיר,פאיז אבו סהיבאן, מהנדס העיר (שכחתי את שמו), פעיל חברתי מקומי ואת אדר' עמוס ברנדייס שהוביל את תכנית ההרחבה הגרנדיוזית של הישוב.
מצבה הכלכלי והחברתי של רהט כיום לא מזהיר בלשון המעטה - מדרג סוציו-אקונומי 1/10, תשתיות רעועות, אבטלה גבוהה (למעלה מ-20% אם אני זוכר נכון) וישנה כמובן הפשיעה (אם כי ראש העיר הדגיש שהפשיעה היא רק בין התושבים לעצמם ומעולם לא כוונה ליהודים שביקרו בישוב...). לגבי נושא התעסוקה (והכנסות העירייה כמובן), כנראה שהמצב ישתפר בעתיד הקרוב עם פיתוחו של פארק התעשייה "עידן הנגב" שמשותף לרהט (44%), להבים ומ.א. בני-שמעון. מיועד לתעשייה נקייה.
אבל אין ספק שגולת הכותרת היא תכנית ההרחבה של רהט לכיוון דרום - כ-10,000 יח"ד (!!) אמורות לקלוט פחות או יותר 55,000 תושבים ובעצם להכפיל את גודל האוכלוסייה. לא פחות ממהפכה, לא רק מבחינת הכמות אלא גם האיכות - הסטנדרטים של הבניה והפיתוח אמורים להיות דומים לאלו שנהוגים בישובים יהודיים, מבחינת הבינוי, התשתיות והשטחים הפתוחים (למשל פיתוח שצ"פ בצמוד לנחל גרר).
המדינה קבעה להרחבה צפיפות מגורים של 3 יח"ד/דונם וממנה גזרו המתכננים תמהיל מגוון שנע בין צמודי קרקע (על 600 מ"ר נדמה לי, רק 150 אלף שקל לקרקע + פיתוח!) לבתים משותפים עד 6 קומות... לראשונה במגזר הבדואי! אם כי לדעתי נדרש היה שחלקה של הבניה הרוויה יהיה גדול יותר, מה גם שנאמר לנו שלמעלה מ-95% מהדירות בבתים המשותפים כבר שווקו. חלק מהמשתתפים בסיור קצת התרעמו על דבריו של ראש העיר כשאמר שהבדואים אינם רוצים בניה רוויה מפני שהצמידות לקרקע היא חלק מהמסורת... טיעונים כמו "הקרקע אוזלת", "התשתיות יותר יקרות בבניה נמוכה" ו"במגזר הערבי כבר בונים לגובה" לא זכו לתגובה מספיק עניינית חוץ מנושא "המסורת". אבל שוב, המספרים מדברים בעד עצמם וכמעט כל הדירות בבתים המשותפים כבר שווקו. נקווה שיזכרו את המספרים האלה להרחבות הבאות ולישובים החדשים. בהחלט אפשר לקבוע רף גבוה יותר מ-3 יח"ד לדונם.
כל 10,000 יחידות הדיור שווקו (או ישווקו בעתיד) לבניה עצמית, כולל הבתים המשותפים! במתחם כל-כך גדול, סוג של עיר בפני עצמה, לדעתי עובדה זו יכולה להוות בעיה לא פשוטה בעתיד מפני שכל אחד יבנה בקצב שלו. כך יקרה שיצוץ פה בית, במרחק ק"מ עוד כמה בתים וכו' (אם כי ישנן כמה פעימות של שיווק)... להבדיל משכונות חדשות "רגילות" שבהן לעירייה ישנה שליטה על תזמון פיתוח המתחמים, במקרה של רהט עשוי להיווצר מצב שבו הפיתוח הסביבתי והתשתיות לא יהיו מקבילים לבניית יחידות הדיור. כל זאת נכון שבעתיים לישוב כמו רהט שבו לעירייה לא יהיה פשוט לשפוך עשרות מיליונים בזמן קצר... אבל ימים יגידו אם זו אכן תהיה בעיה.
בכל אופן, היה יום שישי כיפי ומרתק בעיר שלא ממש נמצאת על המסלול המצוי של רובנו, ונחמד לגלות שהיא עומדת לעבור שינוי חיובי בשנים הקרובות. יצאנו משם אופטימיים
נ.ב.,
חלק מהתמונות צולמו מתוך האוטובוס אז תסלחו לי על האיכות...
