שיתוף ברעיון מסויים
שלום לכולם. מדי פעם נכנסים לפה יהודים דתיים או שומרי מסורת ותוהים מדוע הנוצרים למרות שהם מחשיבים את התנ"ך כספר קודש לכל דבר שהברית החדשה המשכו הישיר, מדוע הם לא פועלים לפי חוקי היהדות שכתובים מפורשות בתורה. נזכרתי בסיפור אלגורי שקראתי פעם, סיפור לא ארוך. שבעיני מתקשר כתשובה נאה. סיפור זה מצורף כקובץ PDF. כמו כן מתקשר לכך פסוק מאגרותיו של שאול הטרסי (הוא פאולוס), "אשרי העושה הכשר בעיניו ואין לבו נוקפו", (אין לי אתר בעברית לקורקודנציה של הברית החדשה, איך ניתן למצוא את מקורו של פסוק מהברית החדשה?) ויש גם סיפור על איגנטיו לויולה מייסד מסדר הישועים, שזכה לקדושה. שהיסוד במסדרו היה - הציות. על פי ספר מסויים שנכתב על ידי אדם חילוני, שבו הוא אומר שלויולה דרש מהחניך לראות את השחור - לבן, אם רצון מחנכו הוא. ואותו סופר מספר סיפור על לויולה, שאחד מחניכיו של לויולה, בשם פָאבֶּר עמד לפגוש אישיות רמת מעלה, הישועים בדרך כלל פועלים בתוך העולם החילוני, וחשוב להם עד מאד לעשות את הרושם הדרוש בפני בעלי שררה. על כן העביר לויולה, כדרכו, הוראות מדוקדקות לחניכו - כיצד לנהוג, מה לומר ומה לא לומר. הופיע פאבר למפגש, ומיד לאחר סיומו, המוצלח כנראה, דיווח לרבו, שכל שהלה חזה מראש - לא התקיים. אדרבא, התנאים היו לגמרי שונים, הדברים שנאמרו - לא נגעו לנושאים החזויים ואז, בלית ברירה, נהג החסיד בהתאם, היינו - לא רק על פי הוראות הרב. הגיב לויולה וכתב לתלמידו דברי שבח וקילוסין על התנהגות הולמת וציות למופת. אותו מחבר חילוני לא כל כך מבין את הסתירה.. אבל עניינו לא ביקורת ספרים. טוב, אז מקורות אלה, הביאו אותי לחשוב שהאדם צריך לפעול לפי מה שהלב שלו מורה לו לעשות. שעצם ההקשבה לליבך שלך, בתנאי שאתה כנה לחלוטין עם עצמך, היא היא התורה האמיתית. וניתן גם להזכיר שאלהים מצוי אצל כל אחד ואחד בפנימיותו. ולמעשה, באיזור הלב. למעשה, עוד הרבה קטעי מידע כאלה או אחרים היו שותפים למחשבה זו, אבל נסתפק בזה.
שלום לכולם. מדי פעם נכנסים לפה יהודים דתיים או שומרי מסורת ותוהים מדוע הנוצרים למרות שהם מחשיבים את התנ"ך כספר קודש לכל דבר שהברית החדשה המשכו הישיר, מדוע הם לא פועלים לפי חוקי היהדות שכתובים מפורשות בתורה. נזכרתי בסיפור אלגורי שקראתי פעם, סיפור לא ארוך. שבעיני מתקשר כתשובה נאה. סיפור זה מצורף כקובץ PDF. כמו כן מתקשר לכך פסוק מאגרותיו של שאול הטרסי (הוא פאולוס), "אשרי העושה הכשר בעיניו ואין לבו נוקפו", (אין לי אתר בעברית לקורקודנציה של הברית החדשה, איך ניתן למצוא את מקורו של פסוק מהברית החדשה?) ויש גם סיפור על איגנטיו לויולה מייסד מסדר הישועים, שזכה לקדושה. שהיסוד במסדרו היה - הציות. על פי ספר מסויים שנכתב על ידי אדם חילוני, שבו הוא אומר שלויולה דרש מהחניך לראות את השחור - לבן, אם רצון מחנכו הוא. ואותו סופר מספר סיפור על לויולה, שאחד מחניכיו של לויולה, בשם פָאבֶּר עמד לפגוש אישיות רמת מעלה, הישועים בדרך כלל פועלים בתוך העולם החילוני, וחשוב להם עד מאד לעשות את הרושם הדרוש בפני בעלי שררה. על כן העביר לויולה, כדרכו, הוראות מדוקדקות לחניכו - כיצד לנהוג, מה לומר ומה לא לומר. הופיע פאבר למפגש, ומיד לאחר סיומו, המוצלח כנראה, דיווח לרבו, שכל שהלה חזה מראש - לא התקיים. אדרבא, התנאים היו לגמרי שונים, הדברים שנאמרו - לא נגעו לנושאים החזויים ואז, בלית ברירה, נהג החסיד בהתאם, היינו - לא רק על פי הוראות הרב. הגיב לויולה וכתב לתלמידו דברי שבח וקילוסין על התנהגות הולמת וציות למופת. אותו מחבר חילוני לא כל כך מבין את הסתירה.. אבל עניינו לא ביקורת ספרים. טוב, אז מקורות אלה, הביאו אותי לחשוב שהאדם צריך לפעול לפי מה שהלב שלו מורה לו לעשות. שעצם ההקשבה לליבך שלך, בתנאי שאתה כנה לחלוטין עם עצמך, היא היא התורה האמיתית. וניתן גם להזכיר שאלהים מצוי אצל כל אחד ואחד בפנימיותו. ולמעשה, באיזור הלב. למעשה, עוד הרבה קטעי מידע כאלה או אחרים היו שותפים למחשבה זו, אבל נסתפק בזה.