שיתוף..דילמה ..

Reut Mor

New member
שיתוף..דילמה ..

שלום לכולם.. מעוניינת לשתף במחשבות ותחושות, ברשותכם.
אני עובדת סוציאלית מזה שלוש שנים ועובדת עם נפגעי נפש מזה כשנה וחצי, משמע אשת שיקום. חלק מהמתמודדים הם בעלי אינטליגנציה ויכולת וורבלית גבוהה, כך שעמם העבודה היא גם טיפולית ולא רק שיקומית (מטרות שיקומיות אופרטיביות יותר). עם אחד מהם הסיטואציה מורכבת יותר כי הוא די גאון והמחלה פחות משחקת תפקיד, אלא יותר הפן האישיותי. מפה לשם, העלתי אותו כדילמה אצלי בעבודה ורק התבלבלתי יותר- שיקום? טיפול? מהו זה ומהו זה ? ומה ההבל ביניהם? מניחה שתמיד עולה השאלה מהו טיפול והאם זה מה שאנחנו עושים? ומסתבר שאני מתבלבלת יותר ברגע שנכנס לחיי המושג "שיקום". מתחילה תואר שני שבוע הבא ותוהה על הקריירה המקצועית שלי..מי אני ומה שמי? מה תפקידי ולאן אני רוצה להגיע... סתם חשבתי לשתף ואשמח לשמוע מחשבות/תהיות/תובנות שלכם כאנשי מקצוע..
שבת שלום!
 
שיקום

ההערכה שלי לתחום השיקום נובעת דווקא מן המטרות האופרטיביות כיוון שבסוף השנה - בהנחה שמומשו חלק מן היעדים השיקומיים - האדם נשאר עם "משהו ביד", נשאר עם תוצאות ממשיות שאכן מקדמות אותו. בהוסטל שעבדתי בו כמדריכה ראיתי איך מטרות שיקומיות מעשירות חיים של אנשים, נותנות להם לאן לשאוף ומקדמות אותם בפועל. לעומת זאת טיפול נועד בעיניי קודם כל לאוורור - שיהיה עם מי לדבר על מה שכואב או קשה - ובעיקר גם לתחזוק העבודה השיקומית. בלי טיפול, שיקום יכול להתקל בהרבה מכשולים כיוון שאנשים הם לא רובוטים - כולנו נתקלים בקשיים רגשיים כאלה או אחרים כשאנחנו מנסים לממש יעדים, כאשר אצל אנשים שמתמודדים עם מחלות נפש הקשיים האלו חזקים משמעותית ועשויים לשתק את האדם ולמנוע ממנו להתקרב למטרה שלו... כשמעניקים לאדם טיפול רגשי, אנחנו בהרבה מקרים בעצם עוזרים לו "לפנות את הדרך" מהמכשולים הרגשיים כדי שיוכל להתקדם ולהשיג מטרות קונקרטיות...

לגבי עתידך המקצועי אני מנסה להבין מה את שואלת. להערכתי תואר שני בתחום קליני יכול לעזור לך מאד במידה ואת נהנית מהעבודה עם האוכלוסיה הזו - אלו אנשים שהטיפול יכול להיו חלק משמעותי מהקידום שלו, ורצוי שאנחנו נדע איך לעשות את זה כמו שצריך. אני אישית, למשל, פחות מתחברת לתחום הטיפולי (למרות שהרבה פעמים אני כן נהנית בתחום הזה) ובנוסף קצת קשה לי עם ההפרטה של כל התחום.
 
עוררת את סקרנותי

נדירות הפעמים בהן נתקלתי בעו"סית אשר אמרה בגלוי כי היא מתחברת פחות לתחום הטיפולי. תמיד קיבלתי תחושה שזה דבר שלא יאמר בתחום.
כמוני כמוך, ולכן אני עדיין מחפשת את מקומי במקצוע הזה.
מותר לשאול באיזה תחום את עוסקת?
 
אולי נוסיף כמה סייגים

אני מרגישה שיש לי את היכולת לתכנן וליישם טיפול, אבל בעיניי זו לא מהות העבודה הסוציאלית ולכן אני לא כל-כך מתחברת לזה. טיפול אפשר לקבל אצל מי שהוא אינו עו"ס ושיותר מומחה ממני לכך והוא יעשה את זה יותר טוב (מלבד, כמובן, עובדים סוציאליים בעלי תואר שני קליני / הכשרה בפסיכותרפיה שאני מעריכה את עבודתם). אני אישית הרבה יותר מתחברת לתחום השיקום, ייעוץ ורווחה - מה שמבדיל את המקצוע שלנו ממקצועות טיפוליים אחרים הוא היכולת לעבוד עם הלקוחות על מטרות קונקרטיות, באופן קונקרטי (גם אם זה מתבטא "רק" בלהפנות ילד לקבלת הועדה למשפחתון או לעזור למתמודד למצוא עבודה, זה משמעותי בעיניי).
אני לא עוסקת בשום תחום... לאחרונה סיימתי את התואר ואני מחפשת עבודה, אבל מנסה להמנע מחברות סיעוד והוסטלים (הוסטלים - חושבת שאלו מסגרות טובות ואולי אגיע לשם בעתיד אבל שוב, נושא הטיפול הקליני כרגע פחות מושך אותי). אני מחפשת משרה במחלקה לשירותים חברתיים או ברווחה לקשיש, כך שהאופציות שלי קצת מוגבלות לצערי... מקווה שעם "הנטיות" המוזרות שלי אצליח למצוא את דרכי במקצוע...
 
למעלה