שיתוף ושאלה

[שני 325]

שיתוף ושאלה ../images/Emo221.gif

שלום המפגש השני עם המתאמן בן ה-17 היה פשוט מצויין. הרגשתי טוב מאוד עם השתיקות ( יפעת, כל כך צדקת לגבי הפרשנות שלי לשקט שלו ), הכל זרם , וכן- שאלתי שאלות. מצאתי לנכון לתת לו "שיעורי בית" לאחר המפגש השני . נתתי לו דף עם כמה שאלות , (מה אני רוצה? מה זה לבחור? מה זה חיים מלאים, עשירים?מתי אני מרשה לעצמי להיות לא כמו שאני בדרך כלל? מה זה בן אדם עוצמתי? איך אני פועל? ) המתאמן קיבל ממני הנחיות ברורות למתן התשובות : לא להעזר באף אחד, גם אם הוא לא מבין את השאלה - לענות כפי שהוא כן מבין אותה. להיות מאוד אותנטי (דיברנו על המילה הזו והבהרנו את משמעותה ביחד ). המלצתי לו לקחת כמה ימים למתן התשובות , ולעשות זאת כשהוא במצב נינוח. וכמובן עברנו על כל השאלות ביחד בסוף המפגש. המטרה שלי היתה לגרום לו להתחיל קצת להתרכז ברצונות שלו, להתחיל לנתח את התנהלותו בחיים. (המתאמן מתרכז לרוב ברצונותיהם של אנשים אחרים , ובביצוע של אותם הרצונות - " כשמכריחים אותי לקרוא אני ישר הולך לספריה לקחת ספר"\כשמבקשים ממני לעשות משהו אני מיד עושה את זה." והשאלה: האם לא מוקדם מדי? שיהיה ערב מקסים ליה

 

[ליה זו אני]

ההודעה הנ"ל נרשמה על ידי,בכינוי שגוי.

 

[אבי בכר 2005]

כבר לא.

בהנחה ששאלתך "האם מוקדם מדי?" מתיחסת לנושא שעורי הבית אז התשובה לשאלה היא "כבר לא." פשוט מכיוון שנתת, הפעלת את מיטב שיקול הדעת שלך ונתת שעורי בית, אימון הוא תהליך של שינוי השינוי מתרחש במרחב האימון המאמן איננו מחוץ למרחב הוא בתוך המרחב וכוח השינוי חל גם עליו את הפעלת שיקול דעת בעבודה עם המתאמן וקיבלת החלטה לתת לו שעורי בית את יוצאת עם תחושות ומחשבות בנוגע לכך את התחושות והמחשבות שלך את מביע בשאלה שמכוונת הרחק מהתחושות והמחשבות הללו אני מזמין אותך להתבונן במה שאת מרגישה וחושבת ולזהות היכן את ביחס לאימון ולהחלטה שקיבלת נקודת המפתח היא מה שקרה קרה כעת שימי את הדגש על איך את ממשיכה ואיך את מגיעה לשיחה הבאה ביחס למה שקרה התבוננות מהנה שתהיה לך

 

[יפעת שמש]

לא מוקדם מדי

שמחה שהלך לך טוב! כל הכבוד! לדבי המוקדם מדי או לא מוקדם מדי: את היחידה שיכולה לענות, כי את היחידה שנמצאת מולו ורואה את התגובות שלו, ואת רמת שיתוף הפעולה שלו. את גדולה ומלאת משאבים (ככה למדנו, לא..?), תני כבוד לאינטואיציה שלך ולידע שלך, ופשוט תאמיני. לפי מה שכתבת, הנער הזה הולך לעבור חוויה בלתי נשכחת איתך בהצלחה

 

[Rוני]

שעורי הבית והמחשבה הכרוכה בביצועם

הם חלק מהתהליך לפעמים זה זמן מעולה למתאמן להתחבר לתהליך, גם אם לא הרגשת שזה קורה במהלך המפגש. שיהיה בהצלחה

 

[tlingit]

ולי "מפריע" משהו אחר לגמרי

ענו לך כבר, וכל כך נפלא, על השאלה 'האם' (יכולה להוסיף לך אולי לעתיד את האפשרות להזמין את המתאמן לבחור אם הוא מעוניין לקחת על עצמו משימה שתציעי לו) מה שהכי קפץ והפריע הוא שקראת לזה 'שיעורי בית' כן, כן, ברור שלוקחת את זה גם למקומות האישיים שלי

אבל האמת שלא רק, ויש עוד מאמנים שמסכימים איתי: אני מעדיפה לקרא לעשיה שאנחנו מזמינים את המתאמנים לעשות בין הפגישות 'משימות' ומאד מקפידה גם כשהם קוראים לזה שיעורי בית למצא שם שונה, שגם הם יתחברו אליו ועוד יותר מרגיש לי משמעותי, כשמדובר על מתבגר שעוד פעיל בתוך מערכת החינוך להפריד את העשיה האימונית מהקונוטציות הפחות חיוביות שיש למונח 'שיעורי בית' מה גם שאת נותנת לנו איזה רמז קצהו של חוט שקשור לרצונות אחרים ועוד צריך לראות לאן זה הולך... בסופו של דבר, שניכם יוצרים ביחד את המוסיקה של האימון הזה, תבטחי בתהליך ובעצמך.

 

[Rוני]

אולי אני יכולה להציע: אימון בית או תירגול

אישי? או? בוודאי יש המון ניסוחים מתאימים לי דווקא לא מפריע בכלל "שעורי בית"