שיתוף ושאלה
שלום לכולם! התחלתי לפני שבוע להשתתף בסדנת דמיון מודרך. היום היה המפגש השני. הנושא של המפגש היום היה עבודה על תחושות פיזיות ועל רגשות: למשל כאבים פיזיים, לראות אותם כדימוי למשהו שאנחנו יוצרים (כמו למשל כאבי ראש שמדמים אותם ל"פטישים בראש") ואז להפוך את הדימוי הזה למשהו טוב. ורגשות, לראות מה זה עושה לגוף, להפוך את האנרגיות האלו למשהו טוב ואותו להוציא ולתת לאותו אדם/אובייקט שגורם לנו את אותם רגשות. חזרתי מהסדנא עם תקווה. כבר כמה זמן שאני לא מצליחה לישון בלילה בגלל שהשכן, שהדירה שלו גובלת עם שלי, עושה רעש כל הלילה שמפריע לי לישון. אז חשבתי על כך באותו הקשר של העבודה של היום. ואמרתי לעצמי: יופי, היום כשאגיע הביתה, אז במקום להתעצבן על השכן, אקשיב לכעס הזה, אראה מה הוא עושה לי ואהפוך אותו בדמיון למשהו טוב... וכן הלאה... אז בפועל, בהתחלה באמת לא התעצבנתי. עשיתי הרפיה, כפי שאני כבר רגילה לעשות (אני גם מתרגלת יוגה כל יום וכבר למדתי להרפות את הגוף). הגוף באמת היה מאוד רפוי ומשוחרר. והרעש לא עצבן אותי בהתחלה, קיבלתי אותו בשוויון נפש. אבל הגיע הרגע שבאמת התעצבנתי. בכל זאת מחר יום עבודה ובכל זאת זה לא מקרה יחיד אלא דבר שחוזר על עצמו מדי לילה... האמת, לא ציפיתי לניסים ונפלאות אחרי תרגול אחד כזה. האם זה באמת שאלה של זמן עד שלומדים לתרגל את העניין או שמא יש דרך אחרת להתמודד?
שלום לכולם! התחלתי לפני שבוע להשתתף בסדנת דמיון מודרך. היום היה המפגש השני. הנושא של המפגש היום היה עבודה על תחושות פיזיות ועל רגשות: למשל כאבים פיזיים, לראות אותם כדימוי למשהו שאנחנו יוצרים (כמו למשל כאבי ראש שמדמים אותם ל"פטישים בראש") ואז להפוך את הדימוי הזה למשהו טוב. ורגשות, לראות מה זה עושה לגוף, להפוך את האנרגיות האלו למשהו טוב ואותו להוציא ולתת לאותו אדם/אובייקט שגורם לנו את אותם רגשות. חזרתי מהסדנא עם תקווה. כבר כמה זמן שאני לא מצליחה לישון בלילה בגלל שהשכן, שהדירה שלו גובלת עם שלי, עושה רעש כל הלילה שמפריע לי לישון. אז חשבתי על כך באותו הקשר של העבודה של היום. ואמרתי לעצמי: יופי, היום כשאגיע הביתה, אז במקום להתעצבן על השכן, אקשיב לכעס הזה, אראה מה הוא עושה לי ואהפוך אותו בדמיון למשהו טוב... וכן הלאה... אז בפועל, בהתחלה באמת לא התעצבנתי. עשיתי הרפיה, כפי שאני כבר רגילה לעשות (אני גם מתרגלת יוגה כל יום וכבר למדתי להרפות את הגוף). הגוף באמת היה מאוד רפוי ומשוחרר. והרעש לא עצבן אותי בהתחלה, קיבלתי אותו בשוויון נפש. אבל הגיע הרגע שבאמת התעצבנתי. בכל זאת מחר יום עבודה ובכל זאת זה לא מקרה יחיד אלא דבר שחוזר על עצמו מדי לילה... האמת, לא ציפיתי לניסים ונפלאות אחרי תרגול אחד כזה. האם זה באמת שאלה של זמן עד שלומדים לתרגל את העניין או שמא יש דרך אחרת להתמודד?
