מזריקה אהבה
New member
שיתוף חוויה שעברתי
זאת לוסי. בתמונה העליונה ביום חמישי שקיבלנו אותה. ובתמונה התחתונה יום לפני שנפטרה, יום שלישי.
לוסי הייתה גורת שיצו-פומרניין שאימצתי מעמותה יחד עם חבר שלי.
לוסי גרמה לי להבין כמה הוטרינרים בארץ מגעילים, שפלים ורודפי בצע.
אני מדגישה את השם שלה כי היא בעיניי לא סתם עוד גור, וגם בעיניי הסובבים אותי שאהבו אותה מאוד.
ביום השני כשלוסי הייתה אצלי היא הקיאה. החלטתי לקחת אותה לוטרינר בבית שמש.
הוא מישש אותה קצת, הביא לה אוכל בקופסאת שימורים, היא הקיאה מולו, והוא לקח 179 ש"ח על זה. הסברתי לו שלוסי עדיין לא מחוסנת ושהיא בת 7 שבועות סה"כ. הוא אמר שכנראה זה בעיה מבנית שלה, וכדי לאבחן את זה יעלה לי בין מאות לאלפי שקלים רק לדעת מה הבעיה.
בדיעבד גילינו שבדיקת דם פשוטה שיכל לבצע, יכל לגלות מה יש לה. כמובן שאמרתי לד"ר יוני שהיא מעמותה. אז הוא זלזל ולא התייחס, כי הבין שהעמותה היא זו שתחסן אותה כשתגדל ואני לא לקוחה פוטנציאלית.
ביום השלישי לוסי הייתה בסדר. קפצה, ושיחקה עם כולם. ממש מדהימה.
וביום הרביעי התחילה התדרדרות משמעותית. היא התחילה להקיא המון, הסתגרה בחדרים, ומאחורי מיטות וארונות. היא סירבה לאכול ושלשלה דם. מישהי בשם דולב סאלם המדהימה הפנתה אותי לוטרינרית בלוד- ד"ר ליליה. כשראתה את המצב שלה היא מיד אשפזה אותה. שילמתי לה 200 ש"ח ללילה.
בכיתי המון מולה, ממש בכי היסטרי, כי היא אמרה שייתכן והמחלה היא מחלת הפרוו, וגורים בדר"כ לא יוצאים ממנה.
יום אחרי היא התקשרה לחבר שלי, אמרה פתאום שהיא טסה לחו"ל ולבוא לקחת אותה מיד. כשהגעתי, היא גלגלה לי אותה בתוך עיתון, כמו חפץ משומש, זרקה אותה עליי ואמרה לי "שהעמותה תטפל בה."
עמדתי מולה בוכיה, מוכנה לשלם כל סכום. אבל היא בשלה, ממציאה שהיא טסה לחו"ל כדי לא לטפל בה. גם היא הבינה שעל מנת שתמשיך להיות מאושפזת אצלה, נוכל לשלם עלויות נמוכות מהרגיל מאחר והיא מעמותה. אז היא זרקה אותה עליי, מלאה בקיא של עצמה, וטרקה עליי את הדלת כשהיא ממלמלת שהיא נתנה לה חומר מאוד יקר.
לוסי הועברה לעמותה להמשך טיפול ונפטרה אתמול בבוקר כנראה ממחלה שנקראת כלבלבת.
חשבתי שהולכים ללמוד רפואת חיות כדי להציל חיות. במיוחד חיות חסרות הגנה כמו גורי כלבים.
התברר לי שהכל שקר. לוטרינרים איכפת רק מהכסף. אשפוז של כלב עולה יותר מאשפוז של בן אדם - בין 400-1000 ש"ח ללילה. פשוט מטורף!
אני מאוכזבת מכל ההתנהלות סביבה. אבל היא לא איתנו היום.
רק רציתי לשתף.
זאת לוסי. בתמונה העליונה ביום חמישי שקיבלנו אותה. ובתמונה התחתונה יום לפני שנפטרה, יום שלישי.
לוסי הייתה גורת שיצו-פומרניין שאימצתי מעמותה יחד עם חבר שלי.
לוסי גרמה לי להבין כמה הוטרינרים בארץ מגעילים, שפלים ורודפי בצע.
אני מדגישה את השם שלה כי היא בעיניי לא סתם עוד גור, וגם בעיניי הסובבים אותי שאהבו אותה מאוד.
ביום השני כשלוסי הייתה אצלי היא הקיאה. החלטתי לקחת אותה לוטרינר בבית שמש.
הוא מישש אותה קצת, הביא לה אוכל בקופסאת שימורים, היא הקיאה מולו, והוא לקח 179 ש"ח על זה. הסברתי לו שלוסי עדיין לא מחוסנת ושהיא בת 7 שבועות סה"כ. הוא אמר שכנראה זה בעיה מבנית שלה, וכדי לאבחן את זה יעלה לי בין מאות לאלפי שקלים רק לדעת מה הבעיה.
בדיעבד גילינו שבדיקת דם פשוטה שיכל לבצע, יכל לגלות מה יש לה. כמובן שאמרתי לד"ר יוני שהיא מעמותה. אז הוא זלזל ולא התייחס, כי הבין שהעמותה היא זו שתחסן אותה כשתגדל ואני לא לקוחה פוטנציאלית.
ביום השלישי לוסי הייתה בסדר. קפצה, ושיחקה עם כולם. ממש מדהימה.
וביום הרביעי התחילה התדרדרות משמעותית. היא התחילה להקיא המון, הסתגרה בחדרים, ומאחורי מיטות וארונות. היא סירבה לאכול ושלשלה דם. מישהי בשם דולב סאלם המדהימה הפנתה אותי לוטרינרית בלוד- ד"ר ליליה. כשראתה את המצב שלה היא מיד אשפזה אותה. שילמתי לה 200 ש"ח ללילה.
בכיתי המון מולה, ממש בכי היסטרי, כי היא אמרה שייתכן והמחלה היא מחלת הפרוו, וגורים בדר"כ לא יוצאים ממנה.
יום אחרי היא התקשרה לחבר שלי, אמרה פתאום שהיא טסה לחו"ל ולבוא לקחת אותה מיד. כשהגעתי, היא גלגלה לי אותה בתוך עיתון, כמו חפץ משומש, זרקה אותה עליי ואמרה לי "שהעמותה תטפל בה."
עמדתי מולה בוכיה, מוכנה לשלם כל סכום. אבל היא בשלה, ממציאה שהיא טסה לחו"ל כדי לא לטפל בה. גם היא הבינה שעל מנת שתמשיך להיות מאושפזת אצלה, נוכל לשלם עלויות נמוכות מהרגיל מאחר והיא מעמותה. אז היא זרקה אותה עליי, מלאה בקיא של עצמה, וטרקה עליי את הדלת כשהיא ממלמלת שהיא נתנה לה חומר מאוד יקר.
לוסי הועברה לעמותה להמשך טיפול ונפטרה אתמול בבוקר כנראה ממחלה שנקראת כלבלבת.
חשבתי שהולכים ללמוד רפואת חיות כדי להציל חיות. במיוחד חיות חסרות הגנה כמו גורי כלבים.
התברר לי שהכל שקר. לוטרינרים איכפת רק מהכסף. אשפוז של כלב עולה יותר מאשפוז של בן אדם - בין 400-1000 ש"ח ללילה. פשוט מטורף!
אני מאוכזבת מכל ההתנהלות סביבה. אבל היא לא איתנו היום.
רק רציתי לשתף.
